נאשמים באונס יקבלו מידע רלוונטי להגנתם מתוך הטלפון הסלולרי של המתלוננת, אם הללו יתגלו כאלה בידי המשטרה ולאחר קבלת התייחסותה של המתלוננת. כך קובעת (יום ג', 3.5.22) שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון. בבית המשפט המחוזי בבאר שבע מתנהל משפטם של שלושה נאשמים בביצוע מעשי אונס ומעשי סדום בשנת 2015 במי שהייתה אז נערה בת 15. באוקטובר אשתקד ביקשו השלושה לקבל את הפלאפון של המתלוננת כדי לבדוק את תוכנו, ובהמשך צמצמו את בקשתם להודעות מתקופת העבירות הנטענות ומהתקופה שקדמה לפנייתה למשטרה בשנה שעברה. הם נימקו את בקשתם בכך שהמתלוננת סיפרה שעמדה בקשר עם אנשים מסוימים במועד האירועים, וכי בסמוך להגשת התלונה - היא ביצעה בדיקה אמצעית וחיפשה באינטרנט חומרים רלוונטיים. בדיון שהתקיים בפני השופט נסר אבו-טהה, ויתרו הנאשמים על בדיקת התקופה הראשונה וצמצמו את התקופה השנייה. המדינה הסכימה לבדיקה בידי המשטרה בנוכחות מומחה מטעם ההגנה והודיעה לבית המשפט שהמתלוננת אינה מתנגדת - וכך הוחלט. אולם, בהמשך הודיעה בא-כוחה, עו"ד רוני אלוני-סדובניק, כי מרשתה לא תקיים את ההחלטה בטענה שמדובר בפגיעה בפרטיותה. אבו-טהה קיים דיון נוסף והותיר בעינה את החלטתו המקורית - ועל כך ערערה המתלוננת לבית המשפט העליון. ברון דחתה על הסף את הערעור בציינה, כי מדובר בהליך ביניים שהתקיים לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי (לחשיפת חומרים שאינם בידי המדינה) ולפיכך אין זכות ערעור על ההחלטה. לדבריה, אבו-טהה צדק כאשר ניהל את הדיון בהתאם לסעיף זה ולא בהתאם לסעיף 74 (חשיפת חומרי חקירה); אומנם מוטב היה שהדיון יתקיים בפני ההרכב הדן בתיק, אך קיומו בפני אבו-טהה אינו מצדיק את פסילת ההחלטה. ברון מוסיפה לגופו של עניין: "סבורתני שגם ההחלטה לגופה מידתית. על-פי החלטתו של בית המשפט, תוכן הטלפון ייבדק על-ידי גורם משטרתי וייבחן על-ידי המשיבה, ורק אם יימצאו חומרים רלוונטיים להגנת המשיבים אלה יועברו לידיהם. בכך מתאיין במידה רבה החשש מ'מסע דיג' פסול של המשיבים, והחשש שהמשיבים ייחשפו למידע פרטי או תכנים אינטימיים של המערערת המצויים על הטלפון שלה. ויצוין כי תקופת החיפוש צומצמה לתקופה הרלוונטית לטענות המשיבים, הנוגעות למידע שהמערערת נחשפה אליו לאחר הגשת תלונתה, וגם בכך יש כדי להקטין את הפגיעה במערערת". את המדינה ייצגה עו"ד ורד חלאוה, ואת הנאשמים - עו"ד יוסי בוקר.