"הצגתי לנתניהו את מסמך האישור. הוא שאל מי בדק, איך בדק. אמרתי לו שכל הצוות המקצועי נתן את האישור. הוא עלעל בדפים, לקח את העט וחתם". כך תיאר (6.12.22) המשנה למנכ"ל משרד התקשורת,
מימון שמילה, את הדרך בה חתם
בנימין נתניהו - אז ראש הממשלה ושר התקשורת - בשנת 2015 על אישור מכירת השליטה ב-yes מ
יורוקום של
שאול אלוביץ לבזק הציבורית.
בעדותו בתיק 4000 גם סיפר שמילה על שיחתו עם נתניהו, כאשר האחרון מינה אותו לממלא-מקום המנכ"ל לפני כניסתו לתפקיד של
שלמה פילבר ביוני 2015: "שאלתי אם יש הנחיות מיוחדות לשבועיים הללו. הוא אמר: לא, תמשיכו לפתח את התחרות, אני בעד שוק חופשי, ואם צריך תחזרו אלי. שאלתי לגבי בזק. הוא אמר שנמשיך לפתח את השוק וזה חשוב".
לדברי שמילה, היה לו שיתוף פעולה מצוין עם פילבר, ומאידך - לאורך הזמן פחת שיתוף הפעולה בין פילבר לבין אגף הכלכלה (בראשות הרן לבאות) והלשכה המשפטית (בראשות דנה נויפלד). "הוא הרגיש שלא משתפים איתו פעולה, שתוקעים מקלות בגלגלים, שכל דבר קשה איתם. לעיתים הייתה תחושה שהם אופוזיציה ולא ממלאים משימות שהוא מטיל עליהם". פילבר גם חשד ש-לבאות מדליף, בעוד שמילה האמין להכחשתו של לבאות. "כולם עזבו ועד היום יש הדלפות", העיר.
שמילה תיאר את ההתייחסות במשרד לבקשת המיזוג של בזק ו-yes, שהוגשה בסוף 2014. "הבקשה הונחה בצד בכוונת מכוון: לא נותנים לבזק סוכריות. היא לא ממלאת את המוטל עליה בשוק הסיטונאי, ואין סיבה שנקבל בקשות שלה. את אותו הדבר עשינו גם לחברת הוט, שביקשה הפרדה מבנית אבל הייתה עצלה מאוד בשוק הסיטונאי". התובעת, עו"ד
יהודית תירוש: "שמעת הנחיה מפורשת לא לטפל בזה?". שמילה: "אני לא זוכר, אבל זו הייתה רוח הדברים במסדרונות. אתם לא תקבלו כלום עד שתעשו את מה שאתם צריכים לעשות".
לדברי שמילה, לאחר שנתניהו הנחה לטפל בבקשה, הוא שמע מפילבר שיש לאשר את המיזוג ולהחתים את נתניהו עד שלהי יוני 2015, בשל אילוצים הקשורים לבזק. "פילבר דיבר אתי על דחיפות וביקש שאסייע להשלים עד תאריך היעד. עמדתו של פילבר הייתה שצריך לרוץ עם זה קדימה כמה שיותר מהר, לשים התניות אם צריך, ולהגיע בזמן לתאריך היעד".