הצעת החוק שנועדה למנוע ביקורת שיפוטית על מינוי שרים, היא שימוש לרעה בסמכותה של הכנסת כרשות המכוננת וסביר שבג"ץ יבטל את התיקון אם יאושר. כך אומרים המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון ואביטל סומפולינסקי, על ההצעה האמורה להידון מחר (12.2.23) בוועדת השרים לחקיקה. היועצת המשפטית, גלי מיארה, סמכה את ידיה על חוות הדעת שהועברה לשר המשפטים, יריב לוין. ההצעה לתיקון חוק יסוד הממשלה נועדה לאפשר את מינויו מחדש של אריה דרעי לשר הפנים והבריאות, לאחר שבג"ץ חייב את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפטרו בשל עברו הפלילי ומשום שהתחייב אשתקד - לצד הסדר הטיעון עימו בעבירות מס - לפרוש מן החיים הפוליטיים. לימון וסומפולינסקי מדגישים, כי ברור שמדובר בעניינו הפרטני של דרעי ולא בהסדרה עקרונית, ובניסיון לבטל שני פסקי דין בעניינו - הרשעתו בעבירות המס ופסילתו בידי בג"ץ. "אכן, בפני הרשות המכוננת פרוש מתחם רחב ביותר לעצב בחוקי היסוד את הכללים המשטריים והיסודיים של השיטה. אולם סמכות רחבה ותשתיתית זו יש להפעיל בזהירות, באופן ההולם את מהותה ואופיה של המדינה ואת תפקידה של הרשות המכוננת. כלל הבסיס הוא כי הסדרים משטריים, בהיותם עקרונות על, צריכים להיקבע מתוך ראייה עקרונית ורחבה, ולא לשם מתן מענה לצרכי השעה - של אינטרסים פוליטיים וקואליציוניים, כל שכן אינטרסים פרטניים של אדם מסוים, על-רקע הרשעתו המסוימת. לא לשם כך נועדה הסמכות המכוננת. "הצעת החוק פוגעת גם בעקרון הפרדת הרשויות, משהיא מבקשת להסיג את גבולה של הרשות השופטת, ולקבוע הסדר אשר במהותו נועד 'להתגבר' על פסקי דין פרטניים שניתנו בעניינו של אדם מסוים, על-רקע נסיבותיו האישיות", נאמר בחוות הדעת (ההדגשות במקור). מעבר לכך, ממשיכים לימון וסומפולינסקי, קיימים קשיים מהותיים בהצעה עצמה, שכן "לנוכח הפגיעה בעקרונות של תקינות פעילות המינהל, טוהר המידות בשירות הציבורי ובאמון הציבור בעבודת הממשלה. הקושי המהותי הגלום בהסדר מעצים את ההיבט הפרסונלי שלו". הם גם מזהירים מפני ההשלכות הרחבות יותר של ביטול הביקורת השיפוטית על מינוי שרים. חוות הדעת מדגישה: "לנוכח הקושי הרב הנובע מן ההיבט הפרסונלי המובהק שביסוד התיקון המוצע ובתיקון שקדם לו, והקשיים המהותיים הגלומים בהסדר עצמו, העומדים גם בפני עצמם, יש לעמדתנו להתנגד להצעת החוק. נסיבות אלה אף מעלות חשש ממשי כי אם ההסדר יעמוד בפני ביקורת שיפוטית, בית המשפט יקבע שמדובר במקרה קצה של שימוש לרעה בסמכות המכוננת אשר יוביל להתערבות שיפוטית חריגה ביותר בחקיקת יסוד. "הסדרת היקף ההתערבות השיפוטית על החלטות נבחרי הציבור היא סוגיה כבדת משקל, ואינה ייחודית למינוי שרים והעברה מכהונתם, ויש לבחון אותה בפריזמה רחבה יותר של המשפט המינהלי. כך, בהקשר הנקודתי של מינוי שרים, ובשים לב לחששות המוצגים בדברי ההסבר להצעת החוק, ניתן לקדם עבודת מטה מקצועית לבחינת אמות מידה מהותיות לביקורת שיפוטית, באופן אשר יביא לצמצומה ולגידורה במקרים המתאימים. הסדרה כזו צריכה להיעשות במבט צופה פני עתיד, ולא אגב מקרה קונקרטי".