נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, דחה (14.2.23) חמש תלונות נגד נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בעקבות נאומה החריף בחיפה נגד הרפורמה המשפטית שמקדם השר יריב לוין. שהם - לשעבר שופט בית המשפט העליון - קבע, כי חיות לא עברה על כללי האתיקה, שכן היא פעלה במסגרת תפקידה כמי שעומדת בראש הרשות השופטת. את התלונות הגישו ארגוני הימין בצלמו, האמת תנצח והתנועה למשילות ולדמוקרטיה; ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה); וישראל סילמן. לטענתם, נאור עברה על כלל האתיקה לשופטים הקובע, כי "שופט יימנע מהביע בפומבי דעה בעניין שאינו משפטי בעיקרו והשנוי במחלוקת ציבורית". עוד טענו שהיא עברה על כללים בתקשי"ר (תקנות שירות המדינה) ופגעה באמון הציבור ברשות השופטת. בתשובתה אמרה חיות: "כפי שנפסק לא אחת בהקשרים שונים, 'נשיא בית המשפט העליון הוא מטבע משרתו הדמות הבכירה במערכת בתי המשפט בישראל, והוא העומד בראשה כמנהיגה המוסדי'. לפיכך, מוטל עליו תפקיד כפול, לצד אחריותו על תפקודם והתנהלותם התקינה של כלל שופטי ישראל, 'הנשיא הוא - כלפי חוץ - מנהיגה הציבורי של המערכת, מייצגה ודוברה בפני הרשות המחוקקת והמבצעת, וכן אמון על הגנת עצמאותה השיפוטית". היא ציטטה החלטות קודמות של נציבי התלונות שאימצו את אותו קו. לדברי חיות, היא מצאה לנכון לשאת את הנאום "ההשלכות חסרות התקדים של תוכנית זו על הרשות השופטת ועל מערכת היחסים בין רשויות השלטון בישראל". לדבריה, הוראות התקשי"ר אליהן הפנו המתלוננים "אינן חלות על דברים שנושאת נשיאת בית המשפט העליון מתוקף תפקידה כראש המערכת, והמיועדים להגן על המערכת מפני פגיעה במעמדה כרשות עצמאית ובלתי תלויה". שהם הסכים עם חיות והזכיר אף הוא החלטות שלו ושל קודמיו, ולפיהן "מי שעומד בראש מערכת בתי המשפט רשאי להביע את עמדתו גם בנושא השנוי במחלוקת ציבורית, ככל שמדובר בעניין הנוגע למעמדה של המערכת עליה הוא מופקד". הוא דוחה את ההשוואה בין חיות לבין הרב הראשי יצחק יוסף, שאותו המליץ להדיח מתפקידו כדיין בשל התקפות חריפות על תוכניותיה של הממשלה הקודמת בנושאי דת. שהם מסביר, כי הרב יוסף שימש אז כדיין מן השורה ולא כנשיא בית הדין הרבני הגדול - הרשאי להביע עמדות בנושאים הנושקים לערכאה זו - ולכן מדובר במקרים שונים. עוד דוחה שהם את הטענות לפיהן חיות הייתה מעורבת למעשה בפעילות פוליטית, שהיא הפרה את האיסור על עובדי מדינה למתוח ביקורת על הדרג הפוליטי ושאף התראיינה לתקשורת בניגוד לכללים. לדבריו, מדובר ב"טענות מאולצות אשר מנסות 'להדביק' לנשיאה הפרות של כללים או הוראות מכל הבא ליד, ולהסיט את תשומת הלב מהעיקר. "והעיקר הוא - מה מבקשת אותה רפורמה משפטית של השר לעשות? האם הרפורמה נוגעת בעניינים מהותיים או מרכזיים בעבודת מערכת בתי המשפט ובכלים המשפטיים המשמשים את השופטים למילוי תפקידם, שאז התייחסותה של הנשיאה לעניינים אלו, כמי שעומדת בראש מערכת בתי המשפט, היא לגיטימית ואף מתבקשת. מאחר שהתשובה לכך היא, לטעמי, בחיוב, הרי שעמדתה של הנשיאה איננה בגדר 'פעילות פוליטית' אסורה או נשיאת נאום פוליטי, וגם לא בגדר ביקורת על הכנסת או על מדיניות הממשלה". שחם גם דחה את הטענה לפיה חיות ועמיתיה לא יוכלו להכריע ללא משוא פנים בעתירות נגד הרפורמה. "חזקה על שופטי בית המשפט העליון שהם ישכילו להכריע באותן עתירות, ככל שיוגשו, ללא 'רעשי רקע', מה גם שדברי הנשיאה לגופם, במנותק מההקשר שבו הם נאמרו, אינם בגדר חידוש. הווה אומר, דברי הנשיאה בנאומה לגבי תפקידם של השופטים בהגנה על זכויות האדם או לגבי חשיבותה של העצמאות השיפוטית, והנתונים שאותם הציגה לגבי היקף התערבותו של בית המשפט העליון בחוקים או בסעיפי חוק, כמו גם פסקי הדין שאוזכרו בנאומה, כל אלה ודאי שאינם מחדשים מאומה עבור שופטי בית המשפט העליון", מסיים שהם.