בית המשפט העליון דחה (4.5.23) את ערעורה של קבוצת הכדורגל עירוני קרית שמונה, בבעלותו של איזי שרצקי (בעל השליטה בחברת איתוראן, שהקבוצה נושאת רשמית את שמה), על הקביעה לפיה הגישה בשנים 2012-2009 דיווחים פגומים לרשות המיסים, בהם דיווחה על הטבות שלא הגיעו לה ולשחקניה. עם זאת, בית המשפט הקטין ב-70% את הקנסות שהטילה עליה רשות המיסים.
המחלוקות בין הקבוצה לבין פקיד שומה צפת נגעו לשני סוגיות עיקריות: מתן הטבות מס לשחקניה שלטענתה התגוררו בקרית שמונה, והטבות בשווה כסף שנתנה לשחקנים ומהן לא ניכתה מס במקור. בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת
עירית הוד) קיבל במלואה בשנת 2021 את עמדת פקיד השומה, אשר פסל את גישתה של הקבוצה בנושאים אלו והוציא לה שומות מס (בסכומים שאינם מפורטים בפסק הדין; ראו קישור משמאל).
הקבוצה העניקה לשחקניה הנחת מס בשל מגוריהם הנטענים בעיר, שתושביה זכאים להטבות אלו. פקיד השומה קבע, כי לא הוכח שהם מתגוררים בקרית שמונה באופן המזכה אותם בהטבות. בדיון בסוגיה זו קובע עמית לראשונה, כי ניתן להשתמש במבחני "מרכז החיים" כאשר מדובר ביישוב בישראל המעניק הטבות מס, בדומה לשימוש בו כאשר יש לקבוע היכן מצוי מרכז החיים של הנישום לצורך קביעת המדינה בה ישלם מס.
עמית אומר: "הביטוי 'מרכז חיים' עשוי לקבל פרשנות שונה בחיקוקים שונים, ואף באותו חיקוק... עם זאת, השאיפה היא להרמוניה חקיקתית, וכאשר מדובר באותו חוק ובסוגיה דומה של תושבות לצורך מיסוי, אני סבור כי המבחן המהותי של מרכז חיים, ראוי להתפרש באופן דומה... יש לבחון בהיבט האובייקטיבי היכן מצויות מירב הזיקות של הנישום, ובהיבט הסובייקטיבי, מה הייתה כוונתו של הנישום והיכן הוא רואה את מרכז חייו".
חמישה מבחנים ל"מרכז החיים"
עמית מפנה לסעיף 1(א)(1) לפקודת מס הכנסה, הכולל חמישה מבחנים: מקום ביתו הקבוע של הנישום, המקום בו מתגוררים הוא ומשפחתו, מקום עיסוקו/העסקתו הקבועים, המקום בו יש לו אינטרסים כלכליים פעילים ומהותיים, ומקום פעילותו בארגונים, באיגודים ובמוסדות (הפסיקה בוחנת קני מידה אלו באמצעות שורה ארוכה של פרטים). עמית ממשיך ומדגים כיצד יש ליישם חלק מן המבחנים. השאלה היכן מצוי חשבון הבנק של הנישום היא שולית, משום שכיום ניתן לבצע מרחוק את רוב הפעולות, וגם משך השהות ביישוב אינו אינדיקציה מכרעת. לעומת זאת, יש משקל רב למקום בו מצויה משפחתו של הנישום.
בהשלכה לעניינם של עירוני קרית שמונה ושחקניה אומר עמית, כי לא ניתן לומר שעל פקיד השומה לסתור את החזקה לפיה הקבוצה היא מרכז חייו של כדורגלן מקצועי. מאחר שמדובר בהטבת מס, שהיא חריג לחובת התשלום, יש לפרש אותה בצורה דווקנית ונטל ההוכחה הוא על הנישום. עמית בחן את עניינם של הכדורגלנים סאלח חסארמה ואחמד עאבד, וקבע שמרכז חייהם לא היה בקרית שמונה גם כאשר שיחקו בקבוצה, אלא (בהתאמה) בכפר בענה ובנצרת. עמית דחה את ערעוריהם של הקבוצה והשחקנים, אם כי הפחית כאמור את הקנסות שהוטלו על הקבוצה וזאת משום שמדובר היה במחלוקת
בתום לב בינה לבין פקיד השומה. השופט
חאלד כבוב הסכים עם עמית.
השופט
אלכס שטיין סבר בדעת מיעוט שיש לקבל את ערעוריהם של השחקנים וחלקית את ערעורה של הקבוצה, שכן לשיטתו הוכח שמרכז חייהם היה בקרית שמונה (גם הוא דחה את ערעור הקבוצה לגבי ההטבות שנתנה לשחקניה). לדעתו, כדורגל מקצועני הוא מקצוע ייחודי ולכן הקבוצה היא מרכז חייהם של שחקניה; ומאחר שהקבוצה ממוקמת ללא ספק בקרית שמונה ותורמת רבות ליישוב, יש לקבוע שהשחקנים שהתגוררו בעיר רוב ימות השבוע היו תושביה לצורכי מס. את הקבוצה והשחקנים ייצגו עוה"ד טלי ירון-אלדר, אושר הרוש ורוני ענבר, ואת פקיד השומה - עו"ד חן אבידוב.