יו"ר איגוד השופטים בטורקיה מימשה את זכותה לחופש ביטוי כאשר מתחה ביקורת ב-2017 על הרפורמה המשפטית שיזם הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. כך קובע בית הדין האירופי לזכויות אדם, הפועל במסגרת מועצת אירופה - הגוף בו חברות 48 ממדינות היבשת. למרות שמדובר בנסיבות שונות וישראל אינה חברה במועצה, להחלטה זו יש משמעות ציבורית לנוכח הביקורת שמשמיעים תומכי הרפורמה בישראל על הנשיאה אסתר חיות, בשל התבטאויותיה נגדה. בשנת 2017 יזם ארדואן רפורמה אשר כללה ארגון מחדש של בית המשפט החוקתי ושל מועצת השופטים והתובעים, כולל שינוי במספר חבריהם ובדרך בחירתם. אייסה סרינו-פליבאן, שופטת בעיר איזמיר, הייתה באותה עת יו"ר איגוד השופטים. בפברואר של אותה שנה התראיינה סרינו-פלביאן לעיתון Evrensel ומתחה ביקורת על הרפורמה. מועצת השופטים - בהרכבה החדש - המליצה לפתוח בחקירה נגדה. היא הועמדה לדין משמעתי ונקנסה בגובה שכר של יומיים. סרינו-פלביאן פנתה בתחילץ 2019 לבית הדין לזכויות אדם, בטענה שהצעדים נגדה פגעו בזכותה לחופש הביטוי, המוגנת בסעיף 10 של אמנת האיחוד האירופי לזכויות אדם. בחודש שעבר (6.6.23) קיבל בית הדין את העתירה. שבעת השופטים, בראשות ארנפין ברדסן מנורבגיה (וכולל שופט אחד מטורקיה), קבעו, כי ההליכים נגד סרינו-פלביאן לא היו ראויים במדינה דמוקרטית ולכן היוו הפרה של סעיף 10. בית הדין אומר כי לסרינו-פלביאן הייתה חובה כשופטת לשמור על החרויות האישיות ועל שלטון החוק, וחובה מכופלת בתפקידה כיו"ר איגוד השופטים שהוא אחד מכלבי השמירה בחברה האזרחית. זאת, למרות המגבלות המוטלות עליה כשופטת: היא הייתה זכאית ואף חייבת להביע את דעתה בנוגע לרפורמה לה היו השפעות כל הרשות השופטת ועל עצמאותה. דבריה היו בבירור חלק מן הוויכוח הציבורי על הרפורמה וראויים להגנה נרחבת, מוסיפים השופטים. יש מקום להגביל התבטאויות פוליטיות של שופטים, אך דבריה של סרינו-פלביאן לא הצדיקו הגבלה שכזאת. עוד אומר בית הדין, כי העונש שהוטל על סרינו-פלביאן היה מינורי, אך לעצם הטלתו היה אפקט מצנן על הרשות השופטת בכללותה ובמיוחד על השופטים המבקשים ליטול חלק בדיון הציבורי על רפורמות חוקיות או חוקתיות העלולות להשפיע על המערכת ועל עצמאותה. הנימוקים לעונש לא איזנו בצורה ראויה בין זכותה של סרינו-פלביאן לחופש הביטוי לבין המגבלות המוטלות עליה כשופטת. חוסר איזון נמצא גם בהחלטות הקודמות בעניינה, מציין בית הדין.