היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, תתמוך בקבלת העתירות נגד ביטול עילת הסבירות - לאחר שהתנגדה נחרצות למהלך בעת חקיקת התיקון לחוק יסוד השפיטה. כך עולה מהודעתה (16.8.23), לפיה אישרה לשר המשפטים, יריב לוין, ייצוג נפרד בבג"ץ בדיון בעתירות אלו. ככלל, היועץ המשפטי לממשלה (באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות) הוא המייצג את משיבי הממשלה בעתירות לבג"ץ. אולם, במקרים נדירים במיוחד של חילוקי דעות עמוקים בין היועץ לבין מי ממשיבי הממשלה, יכול אותו משיב לקבל ייצוג נפרד - באישורו של היועץ המשפטי. במקרים אחרים מודיע היועץ, כי יציג את עמדתו השונה של המשיב במסגרת תגובתו-שלו. במקרה של ביטול עילת הסבירות, חילוקי הדעות בין מיארה לבין לוין הם תהומיים מאין כמותם: בעוד לוין היה מיוזמי התיקון לחוק, מיארה כאמור התנגדה לו בכל תוקף וטענה שמדובר ביצירת "חור שחור" של העדר בקרה שיפוטית על הדרג הפוליטי. לוין ביקש ייצוג נפרד לממשלה ומיארה כאמור נענתה לבקשה. לדברי משרד המשפטים, ההחלטה "מבוססת על כך שמדובר באירוע חריג נוכח העובדה שהעתירות עוסקות בסוגיות חוקתיות משטריות תקדימיות ורגישות במיוחד, אשר ייבחנו על-ידי הרכב מלא של בית המשפט העליון". הדיון בעתירות יתקיים ב-12.9.23 בפני כל 15 שופטי בית המשפט העליון - הפעם הראשונה בה יהיה הרכב שכזה. בג"ץ יידרש להכריע האם הוא מתערב בחקיקת חוק יסוד, בפעם הראשונה בתולדות המדינה. העותרים טוענים שמדובר בתיקון בלתי חוקתי ופגום, החותר תחת יסודות השיטה הדמוקרטית. הממשלה צפויה לטעון, כי לבג"ץ כלל אין סמכות להתערב בחקיקת יסוד. עמדתה העקרונית של הכנסת דומה לזו של הממשלה, אך לא ברור האם תדבק בה גם הפעם.