|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
ברקע מלחמת חרבות ברזל והצרכים השונים שעלו הן בצד הצבאי והן בצד האזרחי, והכרזת מצב חירום בעורף, נדרשת הממשלה להוצאת סכומים גדולים, שלא נצפו בעת אישור התקציב לשנים 2023 ו-2024. כך ישנו צורך בשינוי גדרות התקציב שנקבעו בעת אישור התקציב לשנת 2023, והרחבתם. כך קובעת הצעת החוק את העלאת תקרת הגרעון ל-3.7%, ולצד כך את הגדלת ההוצאה המותרת בשנת 2023 בשיעור של 3.75% לשם המשך מימון הצרכים הצבאים ובשיעור של 1.95% לצורך המשך מימון הצרכים האזרחיים הנובעים במישרין מהלחימה.
לפי הצעת חוק תקציב המדינה הנוסף לשנת 2023, סך ההוצאה לצורכי המלחמה בשנת 2023 הוא 28.9 מיליארד ש"ח - 17 מיליארד ש"ח מתוכם להוצאות ביטחוניות וכ-12 מיליארד ש"ח להוצאות אזרחיות (כ-8.9 מיליארד) ואחרות. מימון הגידול מבוסס על תוספת תקציב של כ-25.9 מיליארד ש"ח (90%) והסטה מתקציבים אחרים בתוך התקציב של כ-3 מיליארד ש"ח (10%).
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
17 המיליארדים המיועדים לצרכי ביטחון כאמור, הינם עבור תשלום ימי מילואים, חימוש והצטיידות. כ-6.1 מיליארד ישמשו להוצאות סיוע לנפגעים ולמפונים - שיכון מפונים במלונות או מענקי דיור, מסגרות חינוך חלופיות למפונים, מנהלת תקומה, קצבאות לנפגעים ועידוד תעסוקה. 1.8 מיליארד ש"ח ישמשו לתגבור מערכי ביטחון אזרחיים - משטרת ישראל, שירותי ביטחון מיוחדים, שב"ס, כבאות, כיתות כוננות, הצטיידות חירום לרשויות המקומיות, ומקלטים. 1.8 מיליארד ש"ח ישמשו להוצאות לטיפול במשק - הלוואות בערבות המדינה, תמריצים לתעסוקה, סיוע לחקלאות, מעונות יום, פיצוי מוסדות תרבות, פינוי פסולת עודפת, כרית ביטחון לשיט ולתעופה. כמיליארד שקל למערכת הבריאות - מיגון בתי חולים, בריאות הנפש, רכש תרופות.
|
|