אף שבמקרים מסוימים ההבחנה האמורה בין מניע לתכלית עשויה לעורר קשיים לא מבוטלים, בענייננו - כפי שהיטיב חברי ממלא-מקום הנשיא [עוזי פוגלמן] לבאר - בחינת מכלול הנסיבות מעידה כמאה עדים על כך שהתכלית העיקרית אשר לשמה נחקק התיקון, בראייה צופה פני עתיד, היא מתן מענה לסיכון משפטי קונקרטי (קביעה בדבר נבצרות) שאיים - לתפיסת מחוקקי התיקון - על ראש הממשלה המכהן. זאת, על-רקע עתירות ספציפיות שבהן נתבקש בית המשפט להורות על נבצרותו של ראש הממשלה בשל ניגוד עניינים בין ההליך הפלילי המתנהל נגדו ובין מעורבותו ביוזמות לשינוי מערכת המשפט. תחולתו המיידית של התיקון, האופן שבו הוצג על-ידי יוזמיו ותומכיו, עיתוי הגשת הצעת התיקון, קצב השלמת חקיקתו וכן תוצאותיו הנורמטיביות - מלמדים בהצטברותם כי עניינו האישי של ראש הממשלה המכהן לא היה רק המניע ("הטריגר") לחקיקת התיקון, אלא גם ההצדקה הדומיננטית לחקיקתו במועד שבו הוא נחקק. בענייננו אין חולק שמקדמי התיקון ביקשו כי התיקון ייכנס לתוקפו מיד ויחול על ראש הממשלה המכהן, והסתייגויות שהועלו בהקשר זה במהלך דיוני הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק סוד הממשלה, תוך ציון הקשיים הטמונים בכך בהיבט הפרסונאליות - נדחו כולן. אכן, תחולה מיידית אינה שוללת כשלעצמה את זיהויה של נורמה כחוקתית, אך בנסיבות מסוימות היא עשויה לעורר קושי של ממש בכל הנוגע למבחן הכלליות ולהעיד על כך שבהליך החקיקה גברו אינטרסים פרטיקולריים של רוב פוליטי בכנסת על פני הצורך "לקבוע נורמות כלליות שיעצבו את דמותה של המדינה לאורך זמן". זההמצב בענייננו, בהינתן שורה של אינדיקציות נוספות המעידות כי התכלית הדומיננטית שעמדה ביסוד התיקון נוגעת לעניינו הפרטני של ראש הממשלה המכהן.

עוצמת הפגם בחקיקת התיקון

לטענת הכנסת וראש הממשלה, הנסיבות שמצדיקות את חקיקת התיקון ואת החלתו בתחולה מיידית נובעות מן הצורך להשלים את החסר (הלקונה) הקיים בדיני הנבצרות ולהסדיר הליך מפורט לקביעת נבצרותו הזמנית של ראש הממשלה. בבואנו לבחון את דבר קיומו של צידוק לעיגון התיקון בחוק יסוד עלינו "לקחת בחשבון הן את דבר 'קיומן של נסיבות חריגות' המצדיקות את השימוש בסמכות המכוננת, והן 'את מידת הפגיעה [...] בעקרונות משטריים ובזכויות יסוד אחרות'". היועצת המשפטית לממשלה טוענת בהקשר זה כי "הגם שהיה מקום במישור העקרוני להבהיר את הסדר הנבצרות בחוק יסוד הממשלה, אין בכך להצדיק את השימוש הקונקרטי שנעשה בחקיקת תיקון מס' 12 לחוק היסוד כדי לספק מענה אישי, מיידי וממוקד לראש הממשלה המכהן". עמדתה זו מקובלת עלי, בייחוד בשים לב לעוצמת הפגם שנפל בחקיקת התיקון, הפוגע קשות בעקרון שלטון החוק. מסקנה זו נגזרת בראש ובראשונה מכך שהתיקון נועד להשפיע על עניינו האישי של ראש הממשלה המכהן, להבדיל משינויים משטריים אחרים שנכנסו לתוקף בתחולה מיידית (שאף הם אינם נקיים מקשיים), הנוגעים למבנה הממשלה ולאופן פעילותה. אכן, מקום שבו הרוב הפוליטי ברשות המכוננת מתגייס לתקן חוק יסוד לצורך מתן מענה נקודתי לעניינו של אדם ספציפי, טמונה בכך חומרה מיוחדת, והדברים יפים מקל וחומר בהינתן העובדה שאותו אדם מכהן כראש הממשלה. בתצהיר התשובה מטעם ראש הממשלה צוין בהקשר זה כי "הסדר הנבצרות אינו עוסק במר בנימין נתניהו, אלא עוסק בראש הממשלה נתניהו". לגישתי, אין בכך כדי להקהות את עוצמת הפגיעה בשלטון החוק הנובעת מאופיו הפרסונאלי של התיקון. השילוב בין מעמדו ויכולת השפעתו של ראש הממשלה; האינטרסים המונחים על הכף מבחינתו בכל הנוגע לסוגיית הנבצרות; וההשפעה הברורה של סוגיה זו על חברי הממשלה והכנסת מטעם סיעות הקואליציה - מובילה למסקנה כי בפנינו תיקון פרסונאלי שיש בו משום פגיעה קשה וחריגה בהיקפה בעיקרון לפיו כולם שווים בפני החוק.