כ-200 שופטים, שופטים צבאיים, רשמים ועורכי דין מועמדים לעשרות משרות השיפוט הפנויות בערכאות הדיוניות. הוועדה לבחירת שופטים פרסמה את שמות המועמדים לקראת דיוניה של הוועדה ב-20.2.24, 29.2.24 ו-12.3.24. הוועדה תקיים השבוע (11.1.24) דיון נפרד בנוגע למינויים בבית המשפט העליון - נשיא בית המשפט מבין 13 השופטים הנוכחיים ושני שופטים נוספים - אך אינה צפויה לקבל החלטות, בשל חילוקי הדעות הקשים בנוגע למינויים אלו. נכון לסוף 2023, היו פנויים 43 תקנים של שופטים שפרשו, וכמו-כן היה צורך לאייש 11 תקנים חדשים שנוספו בשנה זו. בשנת 2024 צפויים לפרוש 18 שופטים ויש לאייש 41 תקנים חדשים. לפיכך, אם תבקש הוועדה לבצע גם את המינויים לשנה השוטפת - מדובר על 113 משרות לאיוש. חלק מן המועמדים מתמודדים על יותר מאשר תקן פנוי אחד. הוועדה לא ציינה כמה תקנים פנויים יש בכל ערכאה או כמה שופטים בכוונתה למנות. שר המשפטים, יריב לוין, אשר נמנע מכינוס הוועדה מאז הקמת הממשלה לפני שנה בשל רצונו לשנות את הרכבה, הודיע לאחר פרוץ המלחמה שיכנס אותה לדון במינוי השופטים. ההודעה באה גם על-רקע עתירות לבג"ץ שביקשו לחייב את לוין לכנס את הוועדה, בטענה שמחובתו לעשות זאת כאשר נוצר הצורך למנות שופטים; לשיטתו, מדובר בסמכות שהפעלתה נתונה להחלטתו. מהודעת הוועדה עולה, כי היא לא תמנה שופטים לבתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובמחוז מרכז. הוועדה פרסמה 74 שמות של מועמדים לבתי המשפט המחוזיים בירושלים (22 מועמדים), חיפה (28), באר שבע (11) ונצרת - נוף הגליל (13). הרוב המכריע של המועמדים לבתי המשפט המחוזיים הם שופטי שלום, כולל כאלה המכהנים כיום במינויים בפועל במחוזיים (ואשר לרוב סיכוייהם משופרים), ורק בודדים הם עורכי דין. 98 מועמדים יישקלו לבתי משפט השלום במחוזות אלו; גם כאן, אין מועמדים לבתי משפט השלום במחוזות תל אביב ומרכז. הוועדה גם הודיעה על 19 מועמדים לבתי המשפט למשפחה, 14 לבתי המשפט לתעבורה, שבעה לבתי המשפט לנוער ותשעה שופטי תעבורה המועמדים לעבור לבתי משפט השלום. היא גם צפויה לאשר את קידומו של מנהל בתי המשפט הנכנס, צחי עוזיאל, לכהונת שופט מחוזי; עוזיאל היה כה נשיא בית משפט השלום בתל אביב.