הקבינט המדיני ביטחוני מאשר במשאל טלפוני את המתווה שהציעו שר האוצר והשר לנושאים אסטרטגיים לפתרון סוגיית העברת כספי החילוטין עבור עזה והעברתם לקרן נאמנות בנורווגיה, באופן שלא יעברו לידי פקידי הממשל בעזה.
לפי המתווה שגיבשו השרים
בצלאל סמוטריץ' ו
רון דרמר התנאי הראשון הוא שהמדינה השלישית (נורווגיה) תודיע שהיא מכבדת את החלטת הקבינט הישראלי, ולפיה אין העברה של כספי עזה באמצעות הרשות הפלשתינית, על-מנת שזו לא תעביר את הכספים הללו לעזה.
העיקרון, המגובה בערבות אמריקנית, מכיר בפועל בכך שהפקידות הפלשתינית בעזה היא הבעיה ולא הפתרון, מאחר שמדובר בפקידים הנשלטים בידי החמאס.
במהלך השבועות האחרונים הסכים סמוטריץ' להעביר את הכספים לנאמנות בארה"ב, אלא ארה"ב סירבה לכך משום שהחוק האמריקני ("טיילור פורס") אוסר עליה להעביר כסף לרש"פ, כל עוד היא ממשיכה לשלם קצבאות למחבלים. בישראל מקוזזים כספים אלה מהסכום שמועבר לרשות. סמוטריץ' טען שהאמריקנים אינם יכולים לדרוש ממנו להיות ה"גוי של שבת" עבורם ולעשות את מה שלהם אסור.
סמוטריץ' ודרמר גם עמדו על כך שלא תהיה עסקה סיבובית שבאמצעותה הכסף יעבור לרש"פ ולעזה באמצעות הלוואה או מענק של המדינה השלישית. על-פי המתווה, יתקבל מכתב חודשי שבו יאשר שר האוצר הנורווגי את קיום תנאי המתווה, ויכללו גם דיווח על הסכום המופקד בקרן הנאמנות. הפרת תנאי מתנאי ההסכם תאפשר לסמוטריץ' לעצור לאלתר את העברת יתר כספי הסילוקין לרש"פ, ולא רק את אלה שמיועדים לעזה. גם תנאי זה זוכה במסגרת המתווה לגיבוי אמריקני. בכך נסתם הגולל לאפשרות של עסקות סיבוביות, עיבודים, הלוואות, ערבויות ושיעבודים.
מדובר בהישג ישראלי משום שאף שקל לא עובר לעזה כל עוד המלחמה נמשכת. לאורך תקופה ארוכה עמד השר סמוטריץ' מאחורי הדרישה הטריוויאלית הזו וספג ביקורת מצד גורמי ביטחון עלומי שם. הוא אף אמר למקורביו כי לא ימשיך בתפקידו כשר האוצר אם יכפו עליו להעביר את כספי עזה.
לקונצנזוס סביב הקביעה כי שקל לא עובר לעזה יש משמעות גם לדיוני "היום שאחרי". בעוד יש מי שמנסים להפריד בין הרש"פ לחמאס ובין פקידיה בעזה לממשל חמאס בעזה, המתווה שמאמץ כאמור את הרציונל שמאחורי החלטת הקבינט מבוסס על העמדה לפיה פקידי הרש"פ הם חלק משלטון חמאס ולכן אין להעביר להם את הכספים.
בכל מקרה, כל שימוש עתידי בכספים, גם אחרי המלחמה, יוכל להיעשות רק באישור מראש ובכתב של שר האוצר הישראלי.
כספי המיסים מועברים מישראל לרשות הפלשתינית על בסיס חודשי. כ-80% עוברים לרש"פ, וכ-20% היא מעבירה לעזה. באוקטובר סירבה הרשות לקבל רק חלק מן הכסף. בנובמבר החליט שר הביטחון גלנט להעביר את הכסף במלואו, אך הקבינט הקפיא את החלטתו. הרש"פ קיבלה הפעם את הכסף, אך הודיעה שלא תשתמש בו עד לשחרור כספי עזה.
המתווה שהושג, בהסכמה אמריקנית, מאפשר לפלשתינים לרדת מן העץ ולהתחיל קבל את הכסף ולהשתמש בו, משום שכספי עזה אינם עוד ברשות ישראל אלא בקרן הנאמנות הנורווגית.