ועדת הכספים דנה (30.1.24) בנושא שיעור הריבית על הלוואות לדיור והריבית המשתלמת על-ידי הבנקים על כספים המופקדים בחשבונות עו"ש ובפקדונות. טלי קיסר סטויה, סגנית המפקח על הבנקים, הציגה בפתח הדיון את נתוני התמסורת של עליית ריבית בנק ישראל לפיקדונות הציבור: "בכל מה שקשור להסטה של כספי ציבור מעו"ש לפיקודנות נושאי ריבית ולהעלאת הריבית על הפיקדונות, זה אחד היעדים שבנק ישראל שם, והנגיד ציין שאנחנו משתמשים בכל הכלים ומגוון רב של כלים. הכלים בין אם במכתבים, בין אם במפגשים, ואם זימון של כל בכירי המערכת הבנקאית, גם אם זה להנגיש לציבור ברמת הבנק הבודד את המחירים שהוא יכול לקבל בכל פיקדון, בכל תקופת זמן, זה כלי שמאפשר ללקוח להתמקח. אנחנו עוקבים ברמה הדוקה מאוד. "לגבי מחירים על פיקדונות, בכלל המגזרים, גם עסקים וגם משקי בית, מעל 3 חודשים התמסורת - קרי כיצד שיעור עליית ריבית בנק ישראל - גולגלה לפיקדונות הממוצע הוא 90 אחוז, במקום של פחות מ-3 חודשים למעט משקי הבית, שיעור התמסורת הוא גבוה, בין 80, 90 ל-100. "הנקודה שהייתה צריכה לעשות את קפיצת המדרגה היא פיקדונות משקי בית עד 3 חודשים, אנחנו רואים שיפור, התמסורת היא 65-60 אחוז, אנחנו מצפים מהמערכת להמשיך ולפעול בכך, אם מוציאים פיקדונות יומיים אנחנו מגיעים לשיעור תמסורת של כ-75 אחוז, זאת אומרת יש משמעות לתקופת הפיקדון. אנחנו גם רואים הסטה גדולה מאוד של כספים מעו"ש לפיקדונות נושאי ריבית. אם בתחילת 2022 השיעור בעו"ש היה כ-65 אחוז, היום הוא 45 אחוז, הציבור מסיט את הכספים בין היתר בעקבות הצעדים. דחפנו את המערכת, בהתחלה זה היה איטי, ההסטה וגלגול המחיר היו איטיים, והיום זה בא לידי ביטוי. צריך דחיפה נוספת לפיקדונות משקי בית שהם פחות משלושה חודשים, אנחנו ממשיכים צעדים של הנגשת כלים ללקוח, קבלת נתונים מהמערכת הבנקאית והיזון חוזר, במכתבים שאנחנו שולחים למערכת. אנחנו לא סוברים שתמחור והתערבות במנגנוני השוק הם הכלי הנכון מול המערכת הבנקאית". חברי הוועדה ציינו מול הדברים כי השינוי וכן פעילות בנק ישראל נבעה מלחץ שהפעילה ועדת הכספים וחבריה, וקראו לפיקוח להמשיך ולפעול בלחץ על הבנקים. לשאלת חברי הוועדה ציינה נציגת הבנק כי כ-480 מיליארד שקל עדיין נמצאים בעו"ש של לקוחות הבנקים, והוסיפה כי הבנקים היו צריכים לפעול מהר יותר, אך הוסיפה כי עם זאת יש במסגרת כך גם את שיקולי הציבור לעניין צרכי הנזילות שלו. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אתם לא רוצים להתערב בשוק, אבל זה רחוק מאוד מלהשביע רצון. אנחנו עדיין עומדים פה עם חוק שיעשה זאת באופן דרמטי. אנחנו עומדים מול הציבור, הבנקים חזקים ועשירים, היה ראוי שהבנקים יתנו יותר כסף לאנשים שבמצב כלכלי קשה, שמפקידים את כספם בעו"ש". ח"כ ינון אזולאי: "בדקתם למה הם הורידו את הריביות על הפיקדונות עוד לפני שהנגיד הוריד את ריבית הפריים? הם מורידים את הריבית ואין עליהם כל השפעה". ח"כ ולדימיר בליאק: "ואז הצפי היה הרבה יותר מובהק". קיסר סטויה: "אמרתי, הם היו צריכים לפעול הרבה יותר מהר". איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים, ציין כי הכנסות הבנקים מריבית ברבעון השלישי ב-2023 ירדו ב-7.4% לעומת הרבעון הקודם לו. ירידה במרווח הפיננסי, המשך מגמה של העברת כספים מעו"ש לפיקדונות. יש הסטה של כמעט רבע טריליון שקלים ביתרות העו"ש לטובת הפיקדונות, אנחנו רואים גם נזילות משמעותית בקרנות הכספיות. הרווח הנקי ברבעון השלישי ירד ב-22% לעומת הרבעון הקודם. לנוכח התעקשות יו"ר הוועדה להבין מה הסכום לאחר הירידה, ציין מדמון כי הרווח הנקי ברבעון האחרון הסתכם ב-5.8 מיליארד שקל, לאחר הירידה של 22%. מדמון הציג צעדים שונים שביצעה המערכת הבנקאית לטובת הלקוחות בשל המלחמה, בהן דחייה של מעל 300 אלף הלוואות מתחילת המלחמה, שליש מהן ללא ריבית, בתחום ההשקעות 45% מההלוואות נדחו ללא ריבית. עוד הוסיף מדמון: "צריך לבחון את שני צידי המטבע, בצד האשראי ובצד הפיקדונות. בצד האשראי התמסורת במגזר העסקי שהוא המגזר החזק ביותר, היא בין 90 אחוז לעסקים זעירים לתמסורת של 109% לעסקים גדולים, בצד ההלוואות. במשקי הבית הממוצע של התמסורת הוא 76%, במשכנתאות השיעור הוא 59%, הנמוך ביותר. שמסתכלים על שני צידי המטבע, האשראי והפיקדונות, המצב משתפר". ח"כ אורית פרקש הכהן: "ביוני הציגו רשות התחרות כי לפי נתוני מרס 2023, הבנקים השאירו בידיהם על גבי משקי הבית סכום של 4 וחצי מיליארד שקל שהיו צריכים לשלם בפיקדונות לציבור הזה, לא כולל העסקים הקטנים. אנחנו תכף שנה אחרי, כמה כסף נוסף עוד התגלגל? הממצאים מאוד חמורים, זה לא כסף כי התייעלתם או כי נתתם שירות טוב". זוהר בוצר, רשות התחרות: "הצגנו את הנתונים לוועדה לפני כמה חודשים, כשריבית בנק ישראל עלתה העלייה התגלגלה לפיקדונות העסקים הגדולים בקצב מהיר, ולמשקי בית ועסקים קטנים הקצב היה מאוד איטי, להערכתנו מדובר במיליארדי שקלים שלא הגיעו. בבדיקה נוספת שערכנו מאז, אנחנו לא רואים שהבנקים מתחרים בניהם על הלקוחות שלא מנהלים אצלם חשבונות עו"ש, רק 8 אחוז רוכשים פיקדון בבנק שאינו הבנק שלהם. בעקבות זאת הרשות פתחה בבדיקה להכרזת הבנקים כקבוצת ריכוז, אנחנו כנדרש בחוק עם התייעצות עם בנק ישראל, אנחנו בעבודה על זה". ח"כ פרקש הכהן: "אנחנו עוד שנייה שנה אחרי, אני לא מבינה את הקצב, כמה זמן ההתייעצות?". בוצר: "אנחנו בשלבים של השלמת הבדיקה, יצאנו להתייעצות ביולי". נציגת בנק הפועלים ציינה כי הבנק פנה באופן אקטיבי ללקוחות להעביר כספים מעו"ש לפיקדונות, וההיענות הייתה נמוכה, "של כשליש. יש לנו מוצר שנקרא עו"ש מתקזז, כך שהלקוח מרוויח מהמהלך הזה, כך שאין צורך במהלך אקטיבי". ניר ימין, בנק דיסקונט: "בתחום המשכנתאות יצאנו עם מהלך של הקפאת קרן הריבית למשך 6 חודשים ללקוחות שמתקשים עם 0 עמלה, בנוסף מהלך נוסף בנוגע למשכנתאות זה הטבה של אשראי עד סכום של עד 24 אלף שקל בלי ריבית ובלי עמלה שאפשר לפרוש ל-36 חודשים והוא עדיין בתוקף, מתווה בנק ישראל יישמנו אותו לחצי שנה עוד לפני שניתנה החלטה של בנק ישראל, חלק מהמהלכים יזמנו עוד לפני מתווה בנק ישראל. אנחנו בודקים את עצמנו כל הזמן, אנחנו עם הריבית הכי טובה במשק על הפיקדונות לתקופה של 6 עד 12 חודשים ואני חושב שגם בשנה עד שנתיים, מעבר לזה שאנחנו מאפשרים ריבית על העו"ש באמצעות פייבוקס חברת-הבת שלנו". סגנית המפקח על הבנקים: "אנחנו לא במקום בריבית של משקי בית עד 3 חודשים למעט יומי, שם המערכת יכולה להיות יותר. ריבית על משכנתאות לא עלתה מתחילת המלחמה, ריביות המשכנתאות מושפעות מעוגנים רבים, העוגן עלה, אבל המרווח שהבנק לקח קטן, הוא לא העלה את הריבית". עוד הציגו בפיקוח כי כלים רבים מונגשים לטובת הציבור ובהם שקיפות נרחבת לגבי הנתונים השונים, המאפשרים לציבור לבחון את האפשרויות העומדות בפניו. נציג לובי 99, משה קאשי, טען מול הדברים כי מהנתונים עולה כי דווקא כן חלה עלייה ברווח הבנקים בתקופת המלחמה. ח"כ חמד עמאר: "צעיר דרוזי או ערבי שמבקש משכנתה יקבל תנאים פחות טובים מצעיר יהודי, גם אם הוא עובד באותו מקצוע, עם אותה הכנסה, ועם משכנתה באותו גובה. הנושא הזה צועק לשמיים, לא בנק ישראל מטפל בזה, לא הבנקים עצמם, אף אחד. כך גם אדם שישים כסף בפיקדונות בקריות לעומת אדם שישים בבנק בשפרעם. זה בלתי נתפס ולא יכול להיות במדינה". בפיקוח על הבנקים ציינו כי אין להם מידע לעניין כך, ועל כך השיב ח"כ ינון אזולאי כי זו לא הפעם הראשונה שהנושא מועלה "השאלה אם בדקתם את זה בכלל". בסיכום הדיון דרשה הוועדה מהפיקוח על הבנקים ומרשות התחרות לעדכן בתוך שבועיים לעניין המשך ההליכים ולוח הזמנים בעניין ההכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז. כן דרשה הוועדה מהגופים לבדוק את הנתונים לעניין המגזר הדרוזי והערבי.