התנועה לאיכות השלטון מבקשת מבג"ץ (29.2.24) להורות לשר המשפטים, יריב לוין, לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לשם בחירת נשיא ושני שופטים לבית המשפט העליון. לוין נמנע ממהלכים אלו בשל רצונו לשנות את הרכב הוועדה ולהעביר את השליטה בה לידי הממשלה, וככל הידוע - גם לא מתקיימים מגעים כלשהם להגעה להבנות על מילוי שני המקומות הפנויים בבית המשפט העליון. תקן השופטים בעליון עומד על 15, אך מאז חודש אוקטובר מכהנים בו 13 בלבד. באותו חודש פרשו הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון; לוין גם נמנע מלהביא להצבעה את מינויו של נשיא חדש. על-פי עקרון הסיניוריטי, המיועד לתפקיד הוא השופט יצחק עמית, לו יש התנגדות בקואליציה בטענה שהוא "ליברל", כמו גם מסיבות אישיות. בשל כך, מכהן עוזי פוגלמן כממלא-מקום הנשיא. פוגלמן עצמו פורש בעוד שבעה חודשים, ובהעדר מינוי של נשיא מלא - עמית בכל מקרה יהיה ממלא מקומו. השופט יוסף אלרון הודיע שגם הוא מועמד לתפקיד, אם כי אין לו תמיכה גם בקרב עמיתיו והוא פורש בעוד 19 חודשים. לצורך מינוי נשיא העליון די ברוב רגיל של חמישה מבין תשעת חברי הוועדה. לוין אינו מביא את הנושא להצבעה, שכן ברור לו שיש רוב למינויו של עמית: שלושת השופטים החברים בוועדה, שני נציגי לשכת עורכי הדין וח"כ קארין אלהרר. מינוי שופטים לעליון מחייב שבעה קולות ולפיכך הסכמה נרחבת בין חברי הוועדה. לוין הציע בצורה בלתי רשמית למנות את עמית תמורת מינוי שני שופטים שהוא יבחר, אך ההצעה לא הבשילה. בעתירה נטען, כי החוק מחייב את הוועדה למנות שופטים כאשר מתפנים מקומות, ומכאן - שלוין חייב להעלות את המינויים על סדר היום. כאשר הוגשה עתירה קודמת נגד אי-כינוס הוועדה בכלל טען לוין, כי מדובר בסמכות שהפעלתה נתונה בידיו. עתירה זו נמחקה לאחר שלוין החל לכנס את הוועדה כדי למנות שופטים ליתר הערכאות. עוד נאמר בעתירה, כי לוין מפר את חובתו המינהלית לפעול במהירות ראויה, וכי קיים חשש כבד שהימנעותו מלעשות זאת "מקורה בחוסר תום לב ובשיקולים זרים אשר אינם ממין העניין". לטענת התנועה, הימנעותו של לוין "פוגעת בעצמאות הוועדה לבחירת שופטים ובעקרון הפרדת הרשויות, וכן פוגעת בטוהר הליך בחירת השופטים המנוגד לאינטרס הפוליטי ולרוחות השעה ובאתוס של עצמאות החלטות הוועדה לבחירת שופטים". העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, תומר נאור והידי נגב.