ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, קורא למנות נשיא קבוע לבית המשפט. הוא דיבר (29.2.24) בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי. פוגלמן גם יוצא נגד הדלפות מדיוני הוועדה לבחירת שופטים, ברמז לשרה אורית סטרוק. הייתה זו הופעתו הפומבית הראשונה של פוגלמן מאז נכנס לתפקידו באמצע אוקטובר שעבר. פוגלמן התייחס למחלוקת סביב הרפורמה המשפטית: "אין זה סוד כי השנה האחרונה הציבה בפני מדינת ישראל כולה, ובכלל זאת בפני הרשות השופטת, אתגרים יוצאי דופן שיורדים לשורש זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. השיח הציבורי בתקופה זו היה ער, גועש, ומן המקוטבים שידענו כאן במדינה. "אכן, השיח הדמוקרטי מתבסס מטבעו על ריבוי דעות ועמדות. המחלוקת היא חלק מובנה מהמרקם של החיים הדמוקרטיים המשותפים שלנו, יחד - כחברה אחת. יתרה מכך: מחלוקת, אפילו מחלוקת עמוקה, עשויה לגלם הזדמנות לאתגר, לפתח ולהפרות את השיח הציבורי. אולם ערובה לקיומו של שיח מפרה היא השמירה על הקשבה וכבוד הדדי בין הפרטים בחברה, בין רשויות השלטון, וביחסים שבין הפרט לרשות. "במישור החוקתי, עיקרון הכבוד ההדדי בין גופי השלטון הוכר כנגזרת של עיקרון הפרדת הרשויות, והוא משמש גם כמסד לקיומו של מה שידוע כ'דיאלוג חוקתי' - כלומר, שיח הדדי בין הרשויות בנוגע לסוגיות משפטיות-חוקתיות". הוא ציטט בהסכמה את הנשיא אהרן ברק, אשר כתב, כי במסגרת עיקרון הפרדת הרשויות, "לא חומות בין הרשויות, אלא גשרים מאזנים ומפקחים". פוגלמן הוסיף: "הגשרים הללו, הקשרים הללו, בין רשויות השלטון בישראל, תורמים להמשך בנייתו של המפעל החוקתי המתהווה של המדינה". פוגלמן התייחס לפסק הדין בנוגע לביטול עילת הסבירות והזכיר, כי בין היתר הוזכרה בו חשיבות השמירה על עצמאותה של מערכת אכיפת החוק - "אשר תורמת, בין היתר, להתמודדותה של מדינת ישראל עם אתגרים משפטיים במישור הבינלאומי. התקופה האחרונה המחישה כל זאת ביתר שאת. בהקשר זה ראויה במיוחד לציון העבודה החשובה של צוות המשפטנים הבכיר והמנוסה שמייצג את ישראל בהליך המשפטי שמתקיים בימים אלה בבית הדין הבינלאומי בהאג. הייצוג המקצועי שמספק הצוות יש בו כדי להמחיש את החשיבות המכרעת שבשירות ציבורי מקצועי ונטול פניות - אותו שירות ציבורי שהיה מקור לגאווה עבור מדינת ישראל ב-75 שנות קיומה".

יש צורך בחוק יסוד החקיקה

פסק הדין בנושא עילת הסבירות "משמש לבנה חשובה נוספת במפעל החוקתי של מדינת ישראל, אך במפעל החוקה הישראלית חסרה עדיין אבן פינה מרכזית בדמותו של חוק יסוד החקיקה, אשר יעגן את 'כללי המשחק' החוקתיים ויסדיר, בהסכמה רחבה, את המתווה לחקיקת חוקי היסוד; את הליך החקיקה של חוקים רגילים; ואת מתכונת הביקורת השיפוטית על הליך החקיקה ועל תוצריו. פעם אחר פעם חזר בית המשפט על קריאתו למחוקק לפעול לקידומו של חוק יסוד חשוב זה, שיש בו לייצב את המבנה החוקתי הישראלי". פוגלמן הזכיר, כי לראשונה מאז הקמת המדינה לא התמנה נשיא קבוע לבית המשפט העליון. "פעלתי - ואמשיך לפעול - על-מנת לשמר את עצמאותה ויציבותה של הרשות השופטת ואת תפקידה בשמירה על שלטון החוק וזכויות האדם. "אך תפקיד נשיא בית המשפט העליון מחייב מינוי קבוע, נוכח החשיבות והרגישות שכרוכות בתפקיד זה והצורך לאפשר למערכת לתכנן ולבצע מדיניות ארוכת טווח. כמי שעומד בראש המערכת, אני מקווה שבקרוב תוכל מערכת בתי המשפט לשוב ולפעול תחת ניהולו של נשיא בית המשפט העליון, במינוי של קבע. News1 מציין, כי היום הוגשה עתירה לבג"ץ המבקשת לחייב את השר יריב לוין למנות נשיא קבוע לבית המשפט. "בדומה, בשל אי-כינוס הוועדה, לא מולאו שורות הרשות השופטת, וזאת חרף המחסור בשופטים רבים במערכת בתי המשפט, ועל אף העומס הקשה והחריג אשר מוטל על כתפיהם של השופטים המכהנים, בפרט בהשוואה למדינות אחרות בעולם". הוא הזכיר שבשבועיים האחרונים מונו 34 שופטים והוסיף: "אין לכחד, קיימות מחלוקות בין חברי הוועדה, ואולם כולי תקווה שנשכיל לקדם את המשך תהליך הבחירה. זאת כמתחייב מהעומס יוצא הדופן אשר מוטל על שופטי ישראל בעת הזו, אשר מטבע הדברים, יש לו השלכות על ציבור המתדיינים ועל התמשכות הטיפול בהליכים. לאחרונה היינו עדים להדלפות מטעות מדיוני הוועדה שנועדו להטיל דופי במועמדים מסוימים. אין לי צל של ספק שפרסומים מסוג זה, שיש בהם משום הפרה בוטה של כללי השפיטה, לא ירתיעו את שופטי ישראל, והם ימשיכו לעשות עבודתם נאמנה, ללא מורא ללא משוא פנים ובהתאם לדין". פוגלמן סיים: "גם בימים קשים, נוסיף לשמור על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הרשות השופטת תמשיך בדרכה היציבה והעצמאית, ותבטיח את האינטרס הציבורי ואת השמירה על זכויות האדם במדינת ישראל. בטוחני כי הלכידות שלנו והערבות ההדדית שמאפיינת אותנו כחברה תסייע לנו גם בימים אלה".