בית המשפט העליון הורה (יום א', 17.3.24) למדינה להשיב תוך עשרה ימים (עד 27.3.24) על הבקשה לצו ביניים, אשר ימנע תקציבים ממשלתיים מישיבות חרדיות שתלמידיהן אינם מתגייסים לצה"ל. לוח הזמנים שקבעו ממלא-מקום הנשיא, עוזי פוגלמן, והשופטים יצחק עמית ונעם סולברג מגביר את הלחץ על הממשלה להגיע במהירות רבה לפתרון בנושא גיוס החרדים. בסוף החודש יפקע תוקפה של החלטת הממשלה אשר דחתה בשנה את אכיפת חובת הגיוס על החרדים. בפני בג"ץ תלויות ועומדות עתירות העוסקות בשתי השלכות של עובדה זו. האחת: האם הממשלה בכלל מוסמכת לקבל החלטה שכזאת (השופטים רמזו במפורש שלדעתם התשובה שלילית), ואם לא - מה המשמעות המעשית והאם יש לאכוף את הגיוס. הסוגיה השנייה היא המשך התקצוב שניתן לישיבות בגין התלמידים שאינם מתגייסים, כאשר בג"ץ עשוי להורות להפסיק אותו מיידית. פוגלמן, עמית וסולברג הבהירו, כי אם לא יקבלו מן המדינה תשובה עד 27 בחודש - הם יחליטו על נושא המימון על-פי החומר המונח בפניהם. זהו רמז ברור לכך שהשופטים לא יעניקו למדינה ארכה נוספת, לאחר אין ספור ארכות שביקשה וקיבלה למתן תשובתה. הם גם הורו למדינה למסור בתוך שלושה ימים את נתוני החרדשים שלא התגייסו מחלוקים על-פי שנתונים, כך שניתן יהיה לדעת מתי חלה עליהם חובת הגיוס. החלטת בג"ץ מפעילה לחץ כבד על הממשלה, המחפשת פתרון שישביע את רצון החרדים מצד אחד, את דרישותיהם של השרים בני גנץ ויואב גלנט מצד שני, ושיאפשר לה לקבל מבג"ץ זמן נוסף מצד שלישי. בימים האחרונים בוטלו דיונים בנושא שתכנן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לאחר שגנץ וגלנט סירבו להשתתף בהם בנימוק שהם ריקים מתוכן.