הוריו של נער שנפטר בגיל 17 לא יוכלו להשתמש בזרעו לשם הפריית אישה שתסכים להרות ממנו. כך קובעת (21.4.24) שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר. למרות שמדובר במקרה ראשון מסוגו המגיע לבית המשפט העליון, וילנר מדגישה שאינה דנה עקרונית בשאלה אלא מסתמכת על המסד העובדתי של בית המשפט למשפחה, אשר אינו מצדיק התערבות בגלגול שלישי (לאחר שבית המשפט למשפחה ובית המשפט המחוזי בתל אביב דחו את בקשת ההורים). הנער נולד בשנת 2000, בגיל 15 חלה בסרטן, 15 מנות זרע שלו הוקפאו והוא הלך לעולמו בשנת 2017. ההורים ביקשו לקבל את מנות הזרע, בית החולים איכילוב סירב, וכאמור שתי הערכאות הדיוניות דחו את תביעתם וערעורם. בית המשפט למשפחה קבע, כי אין תוקף משפטי לרצונו של קטין להוליד ילדים, האפוטרופסות של הוריו עליו פקעה עם פטירתו והעדויות מלמדות שהנער רצה להוליד בימי חייו - אך לא הוכח שרצה שהדבר ייעשה לאחר מותו. בית המשפט המחוזי ציין, כי מתעוררת שאלה לגבי תוקפו המשפטי של רצונו של קטין להמשכיות לאחר מותו ונמנע מלהכריע בשאלה זו. הוא דחה את הערעור לאחר שלא מצא מקום להתערב בממצאים העובדתיים של בית המשפט למשפחה בעניין רצונו של הקטין. גם וילנר מתבססת בעיקר על ממצאים עובדתיים אלו. וילנר פותחת בציטוט מתוך פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת הביציות המוקפאות של בני הזוג נחמני: "ענייננו הינו מאותם מקרים קשים שבהם 'הדין והצדק מתרוצצים בקרבו, זה לכאן וזה לשם, והוא אינו יכול להביא אותם זה אל זה'. אולם אף במקרים מעין אלו 'חלילה לשופט לעבור בקפיצה מהעובדות אל הצדק, כאילו אין דין חוצץ ביניהם. כבודו של הצדק במקומו מונח. אך הוא חייב להיות מונח על תשתית של דין'". לדברי וילנר, "אמת נכון הדבר, שאלת נפקותה המשפטית של הסכמת קטין בנוגע לשימוש בזרעו לשם הולדת ילדים לאחר מותו - שאלה עקרונית, מורכבת ונכבדה היא, אשר טרם הוכרעה בבית משפט זה. אולם, ענייננו אינו מהווה האכסניה הראויה לבירור שאלה זו", בשל המסד העובדתי. היא מזכירה, כי יש צורך ב"ראיות מוצקות ואיתנות" כדי לקבוע שנפטר רצה שייעשה שימוש בזרעו לאחר מותו, בשל החובה לכבד את רצון המת - לכאן או לכאן. לבסוף אומרת גם וילנר, כי האפוטרופסות של ההורים פקעה עם מותו של בנם, ולכן אין להם מנדט להכריע מה ייעשה כעת בזרעו. "באחרית הדברים, ברצוני להביע את תנחומיי העמוקים להורים ולמשפחה, אשר מחמת הדין לא היה מנוס מדחיית בקשתם", מסיימת וילנר. השופטים יצחק עמית וחאלד כבוב הסכימו איתה. את ההורים ייצג עו"ד אלישי-לוי, ואת היועצת המשפטית לממשלה - עו"ד יסכה פישר-יוסף.