הנוסחה של איינשטיין בדבר הקשר בין מסה [M] לאנרגיה [E] E=MC2 - - מסמלת עידן חדש במדעי הפיזיקה, ועיקר החידוש בנוסחה זו הוא עצם האפשרות של מעבר מוסדר בין מסה לאנרגיה, אפשרות שגלומה בה עוצמה אדירה של הרס או תועלת לאנושות.
אלא שהפרט היותר מפתיע אותי - הנראה לי כפרט נסי - הוא המספר 2 שבנוסחה, המעריך של מהירות האור [C].
להבהיר, לא מדובר כאן באנליזה של מימדים. המספר 2 לא נגזר מכלום.
למשל, המספר 2 שבנוסחה הקינטית המתארת את הקשר בין דרך [S], מהירות [V], זמן [א], תאוצה] A] - S=V0T- 0.5AT2 - נובעת מהגדרת המהירות כדרך לחלק לזמן ומהגדרת התאוצה כמהירות ליח' זמן. אי אפשר לשלול את הנוסחה הקינטית, וההגעה אליה היא פיתוח מתמטי. כך גם נוסחאות רבות במדע הפיזיקה.
לא כך הם פני הדברים כשמדובר בנוסחת איינשטיין הנ"ל. המספר 2 שהוא המעריך של מהירות האור - אשר היא, מהירות האור, גודל קבוע - אינו תולדה של פיתוח מתמטי. הוא תוצאה ניסיונית, וככזה, פלא בעיני מדוע מספר זה עומד על דיוק המספר 2 ואינו, נניח, 1.95 או 2.33 או כיוצא בזה.
הפלא חוזר על עצמו גם בנוסחאות אחרות בפיזיקה - ולא ברור כיצד מתקבל כמעריך החזקה מספר שלם, בכל פעם שכך הם פני הדברים, ככל שהנוסחה אינה פרי פיתוח מתמטי הכרחי.
נועצתי בפיזיקאים ולא קיבלתי תשובה זולת הציון כי פלא גם בעיניהם הדבר.
