כדי שמצבנו יהיה אחרת, צריכים להיות שני שלבים: הראשון - חינוך מהבית שאיננו, ומביה"ס - אם כי שם בעיקר מכינים לבגרות. יש שלב שני שהוא השמירה, האכיפה והענישה. אבל אנחנו גם מכירים שלב אחר במקום השני הנ"ל, שאינם, והוא - שיטת ה"טלאים".
מה הם ה"טלאים"? ובכן, כאשר יש ונדליזם ושוברים את לוחות הזכוכית של תחנות האוטובוסים, מחליפים אותם ללוחות הקיימים (זוכרים את הקודמים?). או, כאשר מלכלכים הרבה את הרחוב וגובר הלחץ לניקיון, מגדילים את מספר שעות הניקיון והנה "טלאים". נכון, הללו זקוקים ליותר כסף, אבל אלו ה"טלאים". הקטע הנ"ל הוא חלק מהסיפור, אבל יש המשך והוא גדול.
לא אחזור כאן על הרעות החולות שיש לנו, ביניהן כידוע ה"דברים הקטנים" שאחר-כך הופכים לגדולים, כי לא טופלו וחוסלו בעודם באיבם, אז אני אתמקד באחד מאלה שיש בו המאפיינים שיש בהרבה כאלה והוא התחבורה הציבורית. אגב, לזו יש מזל (למנהליה); שכן, באי-אלו תחומים פתרו קצת את הבעיה, על-ידי הפרטתם ואם כי אין שינויים גדולים ומשמעותיים, זה משהו, אבל לולא הם - כך מדרך הטבע - הם היו הופכים לגדולים שלא לדבר על חמורים מאלה.
התחבורה הציבורית, יש לה מזל (שוב, למנהליה), לא נוגעים בה ובינתיים, נשאר לי לפחות לכתוב עליה. התחבורה הציבורית מסיעה מדי יום אלפי "סרדינים", חוץ מאותם אלו שיש להם רכב פרטי ואינם מבינים על מה אני כותב. חוץ משליטי החברה אפוא שכאמור יש להם רכבים אישיים, כך גם לאוכפי הסדר הציבורי מטעם השלטון והעיריות, כך שה"חוויה" ליהנות מהתחבורה הציבורית, באמת, נשארה בידי העם.
בתוך האוטובוסים, זו חוויה אחרת. ואכן, גרפיטיס בכל מקום אפשרי וכאשר נגמר ה"מלאי", ממשיכים איתם בתקרת האוטובוס. כמו-כן, שאר מעשי ונדליזם, למשל - שימת רגליים על המושבים, או השחתת הכיסוים של המושבים. אגב, הגרפיטי, הוא סמל מלחמתו של ההוא שעשה מהפך בלחימתו ב"דברים הקטנים". יש גם בעיה עם חלק מהנהגים בתחבורה הציבורית, אבל נעזוב זאת עתה, כי אני רוצה להתמקד במה שקרוי הצד האנושי בחיינו (כמה מילה גסה לענייננו) שבעטיו המציאות שלנו. מכל מקום, בתחבורה הציבורית, נמצאים במלוא "תפארתם", הגורמים שגם קל להתייחס אליהם, כי מה שייעשה שם - טוב גם לשאר התחומים.
בגדול, אם תהיה אכיפה והשאר בהקשרה - מה שלא יתבצע, כך גם תהיה המציאות ולפי החוקים הידועים, לפיהם, אם הם לא מטופלים, ההמשך מוכר. עוד דבר חשוב: לשינוי המציאות יהיה ערך לגבי הדור הבא - מה שהוא יראה באוטובוס וברחוב, כך יראה ו"יצלם", וינהג הלאה.
לגבי הנושא שלנו, בחרתי שטח אחד - התחבורה הציבורית - אבל שם צריכה להיות אכיפה באמצעות פקחים ואולי בשלב זה, לקשר אותם עם שוטרי... (אני לא ממשיך, כדי שלא יחכו לי בפינה). מכל מקום, שמירה, אכיפה וענישה, כאשר התוצאות יורגשו בכל התחומים והרי זה הפתרון לבעיות שלנו.
לסיום, עצם הטיפול בנושא, בסיכומם של הדברים, הינו דוגמה פשוטה כיצד מקור הבעיות שלנו ואי יציאה ל"דרך המלך", הוא היעדר כתובת ראשונית ועיקרית לטיפול בבעיות הציבור כאשר אין לו נציגות אמת ובכך יש להתמקד בבחירות שיהיו. בכך, בעצם, אני סוגר כעין מעגל לנכתב בכותרת הדברים כאן.