הבוקר ביקרתי בשוק ברמלה. במקום חניה נוחה, דוכני הירקות והפירות מלאים מכל טוב בסחורה טרייה ועסיסית, המוכרים אדיבים והמחירים הוגנים. לדוגמה, קילו מלפפונים עולה 3 שקלים, עגבניות 3 שקלים וקילו ליצ'י 10 שקלים. בדרך הביתה נכנסתי רגע לסופרמרקט המקומי כדי להצטייד בחלב. העפתי מבט בדוכן הירקות וחשכו עיני. העגבניות נראות ככאלו שראו ימים יפים יותר אך מחירן 6.75 שקלים, המלפפונים רכים ועלובים ומחירם למעלה מ-6 שקלים. ויש, יש גם ליצ'י בדוכן קידום המכירות ליד הקופה. אריזה מהודרת של ליצ'י במשקל 250 גרם עולה כ-10 שקלים! ובכן, מחירי הירקות והפירות במרכול עולים למעלה מפי 2 לפי 4 מהמחיר בשוק, לצרכן.
בואו ניזכר, גם הרוכלים בשוק מרוויחים, וטוב שכך. ונכון שבמרכול יש עלויות גדולות יותר של שטח החנות, המיזוג, תפעול הרשת ועוד. אם ניכנס לעומק, הרי הוצאות אחזקת החנות גבוהות יותר כנראה מהוצאות הדוכן בשוק. אבל בגלל היתרון לגודל, כל יתר ההוצאות נמוכות יותר, המוצרים עולים פחות, הספקים מסדרים את המוצרים על המדפים ועוד. לאן הולך המרווח ההיסטרי הזה? זה לא עסק שלי, מה שברור זה שלא צריך לשתף פעולה עם התופעה. אם נקנה כולנו בשוק, נעשה צדק חברתי.