לא ככה משיגים שחרור משירות צבאי

לפני מספר חודשים הבאתי כאן את סיפורה של האזרחית הקנדית-ישראלית יאנה גורליק אשר הייתה עצורה עד לאחרונה בכלא הצבאי בגין עריקות. לפני כשבועיים פורסם בערוץ 10 סיפורה של תהילה דניאל-כהן בת ה-21 אשר נשפטה בכלא 6 בגין עריקות. תהילה, תושבת עפולה, החלה לשרת בצבא בשנת 2009 כלוחמת במג"ב באזור עוטף ירושלים. כהן טוענת שהיא מאוד רצתה לשרת ואפילו חשבה ללכת למסלול קצונה, אך הקושי של אמה, אשר נאלצה לגדל שני ילדים קטנים, שינה את הכל (אביה של תהילה נפטר בגיל 38 מדום לב). היא ביקשה בתחילה לשרת קרוב לבית. צה"ל נענה לבקשתה והעביר אותה לבסיס חיל-האוויר ברמת-דוד. מסיבה שאינה מובנת, החלה תהילה לבצע נפקדויות שונות אשר הלכו והתגברו והפכו לעריקויות. חשוב לציין שבמהלך הנפקדות היא הספיקה להתחתן עם בן-זוגה ליאור וללדת את בנם הראל. במשך החודשיים האחרונים ניסתה כהן להשתחרר משירותה הצבאי בכל דרך אפשרית, אך לא נמצא לה פתרון הולם. כאשר הייתה בחודש השמיני להריונה היא זומנה למשפט בבסיס ג'למה בצפון, אך לא היה אישור פרקליט לשפוט אותה והמשפט לא התקיים. לפני כשבועיים זומנה שוב כהן למשפט בשערי כלא 6 השוכן סמוך לעתלית, כאשר הפרקליטות הצבאית מבקשת עבורה מאסר בפועל. כהן, הנמצאת בחודש הרביעי להריונה השני, טענה שעזבה ביוזמתה את הצבא בשל מצבה הכלכלי הקשה של משפחתה והיא שירתה שנה וארבעה חודשים. השופט גילה אנושיות ושיחרר אותה מהצבא תוך ביטול כל ההליכים נגדה. אני מסכים שהצבא הוא מערכת מסורבלת ולפעמים בלתי-נסבלת, אך תהילה הייתה צריכה למצוא פתרון אחר לסייע למשפחתה כאשר שירתה קרוב לבית. מתיאור הדברים עולה שהחתונה וההריונות היו תכסיס כדי להשתחרר מהצבא, וזה דבר לא מקובל לפי חוקי מדינת ישראל.