לאחר הפיגוע הרצחני ביום חמישי שעבר בכביש 12 בדרך לאילת, ערך דובר צה"ל, תת-אלוף יואב (פולי) מרדכי, מסיבת עיתונאים מאולתרת בשטח, וקבע בין היתר כי "היו חילופי אש בין העמדה המצרית למחבלים". שיחות שערכנו עם שלושה ניצולים מהפיגוע מפריכות לחלוטין קביעה זו.
את דני גז וחנה טהורי פגשנו ביום שני בבית האבלים של משפחות גז וקרלינסקי בכפר-סבא. עד למועד הראיון, ארבעה ימים אחרי הפיגוע, צה"ל עדיין לא תִחקר אותם. הגם שהם היו עדים למתרחש מתחילת האירוע עד להימלטותם מהמקום, היחידים שמצאו עניין בעדותם היו העיתונאים.
דני גז (47) היה חלק מחבורה שיצאה ביום חמישי בבוקר מכפר-סבא לטאבה. במכונית הראשונה נסעו בני הזוג דוביק ושולה קרלינסקי ובני הזוג משה ופלורה גז. במכונית השנייה נסעו דני גז וחברתו יעל בן-שושן, ומאיר מסיקה וחברתו חנה טהורי. התוכנית המוקדמת הייתה ירידה לאילת דרך כביש הערבה, אך דוביק, נהג הרכב הקדמי, החליט במהלך הנסיעה לפנות ימינה, אל עבר כביש 12 שגובל עם מצרים.
"הנסיעה הייתה רגועה לחלוטין", משחזר דני גז. "לפתע הגענו למחסום צה"לי. ג'יפ האמר צבאי עמד על הכביש ולצדו חיילים. אחד מהם עצר אותנו, שאל לאן אנחנו נוסעים ולאחר שיחה קצרה איחל לנו נסיעה טובה. נסענו עוד כמה קילומטרים. לפתע דהר לפנינו רכב פרטי. הנהג הבהב לנו באורות הגבוהים. בשעת מעשה, האורות המהבהבים גרמו גם לדוביק וגם למאיר, שנהג את הרכב שלנו, להאט; פשוט היינו בטוחים שהבחור מזהיר אותנו מרדאר משטרתי.
"ואז ראיתי את הרכב של דוביק נעצר. משמאל לדרך שכב הפוך האוטובוס הפגוע. אדם שנראה כשוטר מצרי התקרב אליו עם נשק שלוף. לשבריר שנייה חשבתי שהייתה כאן תאונת דרכים, אבל מיד השתלטה עליי ההרגשה שמשהו כאן לא מסתדר: מה פתאום מצרי, אפילו אם הוא שוטר, עוצר נהג ישראלי בכביש ישראלי? וגם אם תגיד שהוא מתנדב פתאום לסייע בתאונת דרכים לכוון את התנועה, אז למה עם נשק שלוף?
"הבנתי שמשהו פה מסריח וצעקתי למאיר הנהג שיעצור מיד. ישבנו קפואים שניות ארוכות. אחרי משהו כמו דקה, אולי קצת פחות, לך תדע, הדמוי-שוטר שעמד לפני הרכב של דוביק ירה בו ואחר כך גם בשאר יושבי הרכב. איך שנפתחה האש ראיתי שהתחילה התרחשות בגבעה המצרית שבצד ימין. למעלה נמצאת העמדה המצרית. יש שם איזה חדר, בוטקה גדולה כזאת, ולפתע יצאו מאותו חדר המוני גברים עם כלי נשק".
כמה בערך?
"12, אולי יותר. הדבר הכי בולט לעין היה שחלקם היו לבושים מדים כחולים-כהים כמו אלו של השוטרים המצרים, וחלקם היו במדים מנומרים".
מה זה היה, שת"פ מחבלים-מצרִים?
"זה ההסבר הכי הגיוני. עזוב כרגע את הקטע הזה שחלק היו עם מדים כחולים וחלק עם מדים מנומרים, איזה הסבר יכול להיות לזה שמי שירה עלינו יצא מהעמדה המצרית? שהמחבלים כבשו את העמדה המצרית? אין הסבר אחר חוץ מזה שהם שילבו ידיים נגדנו. אני לא יכול לדעת אם זה נעשה מתוך הזדהות או לא. אולי נתנו להם שוחד, אולי שכנעו אותם. דבר אחד בטוח: הייתה שם יד אחת נגדנו".
אבל דובר צה"ל הודיע ביום חמישי שהכוח המצרי ניהל קרב יריות נגד כוח המחבלים.
"איך הוא יכול להגיד דבר כזה? הוא טועה לחלוטין. אולי מה שהוא מדבר קרה במקום אחר. להגיד דבר כזה על מה שקרה אצלנו זה פשוט להטעות".
מה קרה אחרי שלובשי המדים השונים יצאו מהעמדה?
"כארבעה מתוכם התפרסו על הגבעה בכריעה לעמדת ירי, בעוד האחרים גלשו למטה לשטח הישראלי. ואז, מכיוון חוליית הירי שעל הגבעה התחלנו לחטוף כדורים. בבודדת ולכיוון הגלגלים".
מה אתה אומר, שלא רצו לפגוע בכם?
"ממש כך. אין הסבר אחר למה ירו בבודדות ולתחתית הרכב".
מה ההסבר שלך לירי הזהיר הזה?
"לדעתי המטרה שלהם הייתה קודם כול לתפוס חיילים ולשבות אותם. ורק אם אין חיילים - לקצור למוות. כי מאז גלעד שליט, חייל ישראלי שבוי יקר בשבילם יותר מארגז של זהב".
וזה ההסבר שלך גם מדוע הם השתהו עד שירו ביושבי המכונית של דוביק?
"חד-משמעית כן. לאחר שראו שכולם שם אזרחים, חייהם לא היו שווים והם חיסלו אותם. ואותו דבר הם רצו לעשות גם עם יושבי הרכב שלנו".
ואמנם, גם מתחקיר ראשוני של אוגדת עזה שנערך בסוף השבוע שעבר עולה כי המטרה הייתה לחטוף חייל. הציוד של המחבלים, כך התברר, כלל בין היתר אזיקונים ואמצעי קשירה אחרים.