מחקר שנערך באוניברסיטת CORNELL, בראשותו של פרופ' אדם אנדרסון ושפורסם לאחרונה בירחון המדעי Psychological Science טוען, שתגובות ההרחבה וההיצרות של מפתח העיניים, תלויות ברגש.
כשעינינו מתרחבות (כמו למשל במצבי פחד), התרחבות העיניים מכניסה יותר אור ומרחיבה את שדה הראייה כדי לאפשר איתור סכנות. להבדיל, כשמרגישים דחייה או גועל, מפתח העיניים נעשה יותר צר כדי לחסום אור, להפחית שדה ראייה ולחדד את מקור חוסר שביעות הרצון.
בניסוי, קבוצת המחקר בחנה את יכולת השיפוט של מטרה שאיננה במרכז שדה הראייה, אלא בעלת הטיה ביחס למרכז, כאשר הנבחנים מגיבים בהבעת פנים ניטרלית, הבעת פנים מפוחדת או הבעת פנים של גועל. החוקרים מצאו יכולת זיהוי מוגברת וזיהוי מהיר יותר כשהנבחנים היו בעלי הבעות של פחד (מפתח עיניים רחב) לעומת גועל (מפתח עיניים צר).
למרות שנהוג לחשוב שהמידע הראייתי שנקלט על-ידי המוח הוא המניע את הרגש ואת הבעות הפנים, קבוצת המחקר טוענת, שממצאי המחקר שלהם מעידים על כך שדווקא הרגש, שגורם להתרחבות או היצרות של האישון - הוא המניע את הבעות הפנים במקרים של פחד וגועל, הפתעה, כעס ואושר.
