בפינת הרחובות קפלן 8 וחיים לסקוב 15 (לשעבר רח' המאספים) ניצב מבנה גדול שהוקם עוד בתחילת שנות ה-50 של המאה שעברה. נא להכיר: "בית האיכרים" שהיה בית התאחדות האיכרים בישראל ומוסדותיה מזה שנים רבות. בשנים האחרונות במסגרת שימורו והרחבתו של הבניין ההיסטורי נערכו בו עבודות שיפוצים והרחבה. לא מכבר הסתיימו העבודות והוא נפתח מחדש. אלא שהפעם לא ישכנו בו עוד חקלאים וגם הסיסמא: "אם חקלאות כאן מולדת כאן" שהתנוססה על קיר הבניין לא מופיעה עוד.

תולדות "בית האיכרים"

"בית האיכרים" בתל אביב תוכנן על-ידי האדריכל שמואל רוזוב (1975-1900), מבכירי האדריכלים דאז בארץ ומי שתכנן בין השאר את, מלון דן חיפה, בניין צי"ם בחיפה ועוד מבנים רבים. הוא הוקם בתחילת שנות ה-50 על מגרש בן כדונם וחצי ברחוב הקריה 8 בתל אביב שניתן לחקלאים על-ידי קק"ל בהמלצת עיריית תל אביב. לימים בסוף שנות ה-50 הוחלט להסב שם רחוב הקריה לרחוב אליעזר קפלן על שם שר האוצר הראשון של מדינת ישראל. טקס הנחת אבן הפינה ל"בית האיכרים" בת"א נערך בחודש מאי 1952 ובאותה שנה הוחל בעבודות הקמתו. הבניין נבנה בצורת קובייה. הוא כלל חמש קומות ובהן כ-130 חדרים. וכן קומת מרתף. החזיתות הסימטריות של הבניין כוסו בלוחות בטון המשלבים צורות בסיסיות כמו מלבנים ועיגולים. היה זה חיפוי חדשני אז בארץ והוא שנתן ונותן לבניין את אופיו המיוחד ויחודו. כדי להקל על השוהים בבניין בארץ חמה כמו בישראל הוטו, פתחי החלונות בחזיתות המערבית והמזרחית של הבניין לכיוון צפון. כדי למנוע, או לפחות לצמצם חדירה ישירה של קרני שמש למשרדים. הבניין שימש למשרדים עבור התאחדות האיכרים של ארץ ישראל ומוסדותיה. וכן שכנו בו לאורך השנים ארגונים המסונפים להתאחדות האיכרים כמו, ארגון משקי העופות, הפרדסנים, ארגון מגדלי פירות ואחרים. קודם לכן שכנו משרדי התאחדות האיכרים ברחוב אלנבי 108 בתל אביב. בבניין "בית האיכרים" ברחוב קפלן 8. פעל אולם אירועים שנקרא בפי כל "אולם בית האיכר" או "אולם בית האיכרים" ובו נערכו אספות של התאחדות האיכרים וגופים הקשורים אליה כך למשל ב-2 בנובמבר 1955 נערכה באולם בית האיכרים הוועידה הארצית השלישית של קופת חולים עממית - גוף שהיה מסונף להתאחדות האיכרים. או למשל ב-30.11.1961 נערכה ב"אולם האיכרים" אסיפת פרדסנים. נערכו בו גם אירועי הוקרה כמו למשל אירוע לציון מלאת 60 ליצחק גוריון בהשתתפות ראשי הסתדרות העובדים הלאומית, וועידות מפלגתיות, לרוב מהצד הימני של המפה הפוליטית, אזכרות ואף שמחות משפחתיות. ועוד כהנה וכהנה אירועים. כמה מילים על ההתאחדות האיכרים בישראל: התאחדות האיכרים היא ארגון של בעלי משקים פרטיים. היא הוקמה ב1920 במטרה לעודד ולפתח את החקלאות בארץ ישראל לאגד לארגן ולסייע לחברים בארגון והורחבה בשנת 1927. שמה נקבע בראשית שנות העשרים כ"התאחדות האיכרים בארץ ישראל". לאחר קום מדינת ישראל, הוסב שמה ל"התאחדות האיכרים בישראל". בהתאגדות מאוגדים משקים פרטיים שבמושבות וביישובים חקלאיים אחרים; והיא פועלת גם להקמת משקים חדשים. התאחדות האיכרים ייסדה את בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה. בנין "בית האיכרים" שוכן בצמוד לשורה של מבני ציבור ידועים. צמוד אליו ממערבו - "בית טשרניחובסקי"- "בית הסופר" (קפלן 6), בית סוקולוב-בית אגודת העיתונאים (קפלן 4) ממולו אולם "בני ברית" (קפלן 10) וכן בניין הסוכנות היהודית ( קפלן 17) בקרבתו שוכנים בית תנועת המושבים (שאול המלך 8), בית תנועת הקיבוצים (לאונרדו דה וינצ'י 13), "בית ציוני אמריקה (דניאל פריש 1).

הרחבת המבנה ושימורו

באוגוסט 2006 רכשה חברת גזית גלוב ישראל, את מבנה בית האיכרים בקפלן 8, מחברת בית האיכרים, המבנה הוכרז כמבנה מיועד לשימור בשל חשיבותו ההיסטורית. חברת גזית גלוב ישראל, פנתה לעיריית תל אביב והגישה בקשה לקבלת היתר בנייה לשימור והרחבת הבניין. על מלאכת השימור הופקד משרד האדריכלים בר-אוריין. הוכן תיק תיעוד לשימור הבניין. תהליך התכנון נמשך זמן רב כ-6 שנים לערך. רק בסוף שנת 2013 הוחל בעבודות הבנייה לשימור והרחבת הבניין כשהמטרה לשפץ ולהגדיל את שטח את המבנה תוך שמירת צביונו המקורי ורוח המקום. במסגרת עבודות הרחבת הבניין הוסף על גגו של בית האיכרים שצבע קירות חזיתותיו הוא לבן בוהק מבנה זכוכית גדול שחור ובו שלוש קומות. רבים סבורים כי התוספת על הגג אינה יפה (וזו בלשון המעטה) לא שייכת לבניין ופוגמת בצביונו המקורי, מן הסתם, יהיו ודאי גם כאלה שיאמרו שהמבנה שהוסף על הגג יפה ומיוחד. זה מה שנקרא עניין של טעם. בחודש יוני האחרון 2016 הסתיימו עבודות השימור והרחבה ב"בית האיכרים" המחודש. על חזית הבניין ברחוב קפלן הוצב לא מכבר שלט המספר את סיפורו של "בית האיכרים" ההיסטורי ואת תהליך השימור שעבר וזה לשונו. "בית האיכרים תוכנן על-ידי האדריכל שמואל רוזוב נבנה בשנת 1952 ושימש למשרדים עבור התאחדות האיכרים של ארץ ישראל. הבניין הינו קוביה. חזיתות הבניין תוכננו בהתחשב באקלים כמתבקש מרוח התקופה. בכיוון מזרח ומערב תוכננו אלמנטים בצורת משולש שבולטים כלפי חוץ שבתוכו שולבו החלונות מופנים לצפון. חיפוי המבנה עשוי מאלמנטים טרומיים. בארבעה חזיתותיו 4017 לוחות מ-9 גדלים שונים. עבודות השימור ותוספת הבנייה בוצעו בין השנים 2013-2016 בתכנון משרד בר-אוריין אדריכלים". הבניין עובר תהליך אכלוס ונמסר כי בין דייריו החדשים עובדי חברה המפעילה אתר מסחרי מקוון. יעוד הבניין יישאר משרדים וקומת הקרקע מיועדת לשטחי מסחר להשכרה.