לאחרונה געשה מדינת ישראל סביב סוגיית העבודות בשבתות על מסילות הרכבת בתל אביב-יפו. באותם ימים ממש התקיימה בעיר נמל אחרת (יפו הייתה לפחות כזו) התרחשות דרמטית לא פחות; אלא שזו התרחשה מתחת לרדאר הציבורי.
מִנהלת נמל חיפה הודיעה לכל עובדי הנמל כי למרות שחוקי שעות עבודה אוסרים על עבודה בשבתות, מכיוון שאצלם כן עובדים, רק מי ששומר שבת יהיה זכאי לפטור מעבודה בשבתות.
לשם כך היא דרשה מכל עובדי נמל חיפה לחתום עת תצהיר משפטי שאלה עיקריו: "אני הח"מ לאחר שהוזהרתי כחוק כי עליי להצהיר את האמת, שאם לא כן אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר כי מעסיקתי חברת נמל חיפה ביקשה ממני ו/או הודיעה לי כי בכוונתה להסיק (הטעות, פרוידיאנית משהו, במקור - ד"ח, א"מ) אותי בימי המנוחה השבועית.
"לאור האמור, הריני להודיע כי איני מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית ע"פ איסור שבמצוות דתי, שאותה אני מקיים.
"הנני מצהיר כי אני שומר מצוות, שומר על כשרות בביתי ומחוצה לו ולא עובד בשבת מפאת אמונתי".
רק מי שחתם על תצהיר זה קיבל פטור מעבודה בשבתות בנמל חיפה. נמל חיפה הא הנמל היחיד בארץ שעובד בשבתות ובחגים. הכיצד?
תגובת נמל חיפה: ״הנמל כלול בסטאטוס-קוו של התחבורה בחיפה בעניין עבודת שבת וחג".
כשאבא חושי גייס עובדים יהודים לנמל
על הרקע לעבודה בשבת בנמל חיפה למדנו מהיו"ר לשעבר של ההסתדרות במרחב חיפה, ברוך זלץ.
"את נמל חיפה הקימו הבריטים, עוד לפני קום המדינה", משחזר זלץ. "בשנים הראשונות של הנמל, עבדו שם בעיקר דרוזים. אבא חושי, עוד לפני שהיה ראש עיריית חיפה המיתולוגי, כיהן כמזכיר מועצת פועלי חיפה. בשלב מסוים, ואני לא זוכר במסגרת איזה תפקיד הוא עשה את זה, הוא יזם דבר שלא ידוע כיום: הוא נסע לסלוניקי ולחץ על יהודי המקום, שעבדו בנמל המקומי שם, לעלות לארץ, כדי לעבוד בנמל העברי. הוא ראה חשיבות רבה שהנמל לא יהיה תלוי רק בעבודתם של בני מיעוטים, בגלל סיבות שונות. מכיוון שזה היה המצב, גם לא עלתה מחאה ציבורית מקרב הדתיים, למה עובדים שם בשבתות".
ומה המצב היום, כמה מהעובדים שם יהודים?
"לפחות 85%".
מה דעתך על התצהיר שהחתימו בשבועות האחרונים את העובדים הדתיים בנמל חיפה?
"אני חושב שנעשה כאן מהלך נכון: הנמל רצה לוודא כמה עובדים לא מעוניינים לעבוד בשבת, כדי למנוע את תעסוקתם. המידע הזה חשוב לנמל וחשוב גם לעובדים הדתיים, שלא יכפו עליהם לעבוד בשבת".
כדי לברר את המידע הזה היה מספיק משאל, פה החתימו אותם על תצהיר שכולל אזהרות, שאם הם לא מצהירים אמת הם חשופים לתביעות ו"לעונשים הקבועים בחוק", לשון התצהיר. שים לב לסכנה הפוטנציאלית הבאה: בין היתר התחייב כל מי שחתם על התצהיר שהוא "שומר על כשרות בביתו ומחוצה לו". עכשיו תאר לעצמך שעובד כזה, שהוא שומר שבת, נכנס אחרי העבודה לפלאפל אבו-משהו וקונה מנה, שלפי הרבנות היא לא כשרה. מחר המעסיק, אם ירצה להתנכל לו, יצלם ויתבע אותו. זה נראה לך סביר?
"את האמת, זה באמת נשמע קצת מרחיק לכת, מה שעשו שם עם התצהיר הזה. ועדיין לחשש שלך הזה אין כל בסיס. המצב בדרך כלל הוא שלא מתקוטטים עם מישהו כדי שיעבוד בשבת. המריבות הן הפוכות. איך אמר לאחרונה שר העבודה
חיים כץ, שמבין בתחום הזה הרבה מאוד שנים? העבודה בשבת נחשבת לסוכרייה בגלל השכר שיכול להכפיל את עצמו. כך שלחשש שלך באמת אין כל בסיס מעשי. וגם אם נתמקד ברמה התיאורטית בלבד, הרי שזה לא יעמוד במבחן המשפטי".
ואכן המשפטן עו"ד פרופ'
אביעד הכהן, אמר לנו, כשהצגנו בפניו את המסמך הזה: "על פניו יש כאן בעיה, מאחר שהוא פוגע בעובד רק בשל שמירת מצוות דתו. הפליה מעין זו חמורה ביותר ואסורה הן מכוח עקרונות יסוד כללים של שוויון וחופש דת, שהן זכויות חוקתיות, והן מכוח איסור ההפליה שקיים בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה".
אין צורך להפליג עד לנמל חיפה, כדי למצוא עבודה בשבת בישראל. מנתונים שמסרו לנו במרכז ליב"ה, העוסק רבות בסוגיה, עולה שבשנת 2012 נאלצו כחצי מיליון עובדים בארץ לעבוד בשבתות ובחגים. מאז המצב לא השתפר.
האם זה עומד במתווה הסטאטוס-קוו, שנקבע בענייני שמירת השבת (ראו מסגרת צד)? בוודאי שלא. האם זה עומד במסגרת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה? בחלק מהמקרים כן ובחלק - השערה שלנו, ברוב המקרים - לא.
משאל הח"כים: מי בעד 'גביזון-מדן'; מי נגד?
"הסטאטוס-קוו מת," אומר לנו ח"כ
מיקי זוהר (ליכוד), המקדם בחודשים האחרונים את 'חוק השבת'. "הסטאטוס-קוו, שנשמר עשרות שנים, לא קיים היום בפועל בשטח. הוא עוצב מחדש בשנים האחרונות, כך שהיום במקום לשמור על השבת, הוא שומר בעיקר על האפשרות של אנשים לעבוד בשבת".
אז האמירה שצריך לשמור על הסטאטוס-קוו אינה נכונה?
"האמירה הזו מצחיקה אותי. אין על מה לשמור בסטאטוס-קוו. הכול כבר הופר. היום אין אף אזור בארץ, בו אפשר לומר שהשבת נשמרת בו".
"אני לא חושב שנכון לומר שלא נשאר כלום מהסטאטוס-קוו, אך הוא בהחלט כורסם באופן מהותי", אומר לנו הרב שלמה אישון, ראש מכון כת"ר למדיניות כלכלית ע"פ התורה. "ברור שעל מה שנשאר חייבים לשמור, אחרת המצב יהיה קשה ביותר", הוא מוסיף.
השאלה היא איך שומרים על התינוק היהודי עם מעט מי האמבטיה של שבת המלכה, שעוד נותרו בגיגית.
הניסיון האחרון והמקיף ביותר שנעשה - על-מנת לשמור על צביון שבתי במרחב הציבורי תוך התחשבות גם ברצונות של החילונים - היה באמנת גביזון-מדן, שנכתבה בשנת 2001. את האמנה כתבו
רות גביזון, פרופ' למשפטים באוניברסיטה העברית וממייסדי
האגודה לזכויות האזרח בישראל, והרב יעקב מדן, כיום ראש ישיבת ההסדר 'הר עציון'.
למען הדיוק ההיסטורי: אמנת גביזון-מדן לא הייתה הניסיון הראשון של פרופ' גביזון בתחום. לפני 30 שנה בדיוק, בשנת 1986, כתבה גביזון אמנה אחרת, אז עם הרב יואל בן-נון. בניגוד לאמנת גביזון-בן-נון, שעסקה באופיה של השבת בישראל, אמנת גביזון-מדן נִסתה לגעת בכל נושאי הדת במדינה.
בתחום השבת עיקרי מסקנות אמנת גביזון-מדן קבעו, כי מחד-גיסא זכותו של אדם לנוח כרצונו ביום השבת ובכלל זה לבלות. מאידך-גיסא שני הצדדים הביעו דאגה רבה מהפיכת יום השבת ליום שופינג, אשר פוגע הן בעובדים הדתיים, שיקשה עליהם לעבוד במקום הפתוח בשבת, והן בעובדים החילונים, שבעצם מאבדים את יום המנוחה ועוברים לשבוע עבודה בן 7 ימים.
ולכן באמנה גובשה נוסחה, לפיה יש להבדיל בין מוסדות בילוי לבין מוסדות מסחריים. בעוד שהאחרונים יהיו סגורים בשבת - כולל המרכזים המסחריים בקיבוצים ועל אם הדרך - הרי שמקומות הבילוי יהיו פתוחים; זאת על-מנת לאפשר לציבור החילוני לבלות את יום המנוחה בדרכו שלו.
מה קרה בעקבות מסקנות אלה? שום כלום. בגישה ישראלית טיפוסית שאומרת 'בוא נדחה למחרתיים את מה שהיינו אמורים לקבל כבר היום' הונחו מסקנות אמנה זו במגירה או אולי במקפיא, עד עצם היום הזה.
ומה חושב הציבור ומה חושבים נציגיו בעצם היום הזה בנושא מתווה גביזון-מדן? שאלה טובה.
מערכת 471 הגיעה למסקנה שראוי לאחר סערת השבת האחרונה ובפרוס השנה החדשה לשאול את חברי הכנסת את השאלה הזו.
פנינו במייל לכל חברי הכנסת (מלבד חברי הרשימה הערבית המשותפת, המדירים עצמם, ובצדק, מסוגיות אלה) ושאלנו מה היו מצביעים אם המלצות אמנת גביזון-מדן היו עולות כהצעת חוק בכנסת.
מתוצאות משאל זה אנחנו מסיקים שמדובר בתפוח אדמה לוהט, שחברי הכנסת לא מעוניינים להתעסק איתו. בין אם מדובר בח"כים חילונים ובין אם מדובר בח"כים דתיים או חרדים.
מבין 107 חברי הכנסת שפנינו אליהם השיבו לנו רק שלושה(!): ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) ח"כ
תמר זנדברג (מרצ) וח"כ
חיים ילין ('יש עתיד'). כל השאר טמנו את הראש עמוק מתחת לכרית. כולל יו"ר
הבית היהודי נפתלי בנט, שמנסה למתג עצמו כמנהיג אמיץ שמביט בעיניים של הבעיות ולא ממצמץ. טמנו את הראש מתחת לכרית גם שאר חברי סיעתו, שהם מאוד דעתניים בעיני עצמם. עד שהם נשאלים בסוגיה רגישה זו.
ח"כ תמר זנדברג: "לא הייתי מצביעה בעד חוק כזה, מכיוון שהרעיון שלו אולי נכון, אבל 'ההסכמות' שגובשו בו לא ממש מקובלות עליי".
כמו מה למשל?
"העובדה שהאמנה קובעת שלא יהיה מסחר בכלל בשבת, היא נקודה ראשונה שאני לא מוכנה לקבל. הפחתה כלשהי, בעיקר במרכזי אוכלוסייה, אני מוכנה, אבל לא סגירה מוחלטת. בנוסף, העובדה שהאמנה ממשיכה את הפסקת הפעילות של התחבורה הציבורית בשבת - זאת הבעיה הגדולה ביותר בעיניי".
ח"כ חיים ילין: "יש לאפשר לכל אזרח לממש את ערכי השבת בדרכו ובהתאם לאמונתו. על בסיס אמנת גביזון-מידן, יש לשמור על ייחודה של השבת כיום המנוחה הממלכתי במדינת ישראל. ולצד זאת לאפשר פעילות תרבות ורוח ופעילות קהילתית, אשר יש בה על-מנת לענות לצרכיהם של כלל אזרחי ישראל".
למעשה, מבין אלה שהשיבו לנו, ילין הוא היחיד שמאמץ את מתווה גביזון-מדן כרוחו וכלשונו.
וכשהדתיים יהיו רוב, הסטאטוס-קוו יחזור?
גם ח"כ מיקי זוהר מאמץ בעקרון את אמנת גביזון-מדן. למעשה הצעת חוק שהוא הגיש, נשענת במידה לא קטנה על אדני מסקנות אמנה זו. במידה לא קטנה, אך גם לא באופן מוחלט.
"בשביל להוביל לשינוי אמיתי חייבים לעשות פשרות", הוא אומר. "זה הרעיון שעומד מאחורי החוק. אך יש גם שינויים קלים בין האמנה של גביזון-מדן להצעת החוק שלי. הצעות שנובעות מכורח המציאות. מה שהיה אפשרי בשנת 2001 לא אפשרי בשנת 2016. ועדיין החוק שלי הוא המקסימום שאפשר להשיג כיום; מה גם שהוא יפחית בפועל את חילול השבת שקיים בלאו הכי במדינה".
בין השינויים שבין מתווה האמנה להצעת החוק של זוהר נמצא נושא התחבורה הציבורית. בעוד שבאמנה נאמר שהתחבורה הציבורית לא תפעל בשבת, החוק של זוהר מתיר זאת.
"החוק שלי יאפשר הפעלה של תחבורה ציבורית", אומר זוהר, "אבל עם שני שינויים חשובים: האחד, כל הקווים שיופעלו בשבת יופעלו ע"י נהגים לא יהודים. השני הוא שלא יהיה אפשרי לשלם בעת העלייה עצמה לאוטובוס, אלא רק ע"י תשלום מראש שיעשה לפני שבת, כך שהנסיעה תהיה עם מינימום חילול שבת".
חריגה משמעותית נוספת מעקרונות האמנה עוסקת במסחר. החוק של זוהר מאפשר פתיחה של חנויות, אבל רק לקראת צאת השבת. "חשוב להבין", ממשיך זוהר, "שכיום, מרכזי המסחר פתוחים בלי סוף. אם הצעת החוק תתקבל, 90% מחילול השבת במרחב הציבורי בישראל ייפסקו".
אבל לפני 15 שנה זה לא עבד. הדתיים ובעיקר החרדים התנגדו למתווה גביזון-מדן, ששלל פתיחת עסקים בשבת. אתה מכרסם בסעיף הזה ומצפה לתמיכה שלהם?
"אין ברירה. ראינו מה קרה ב-15 השנים האחרונות. אסור לחזור על אותה טעות, כי אז לא נוכל לעשות שום דבר, כדי להציל את השבת. זאת אולי ההזדמנות האחרונה".
או במילים אחרות ויותר נוקבות, זוהר אומר לציבור הדתי והחרדי: חבר'ה, הזמן משחק לרעתכם.
האם הוא צודק? שני גרפים יוצאים זה לקראת זה: הגרף שיוצא מתל אביב יורד בכל שנה בשמירת השבת במרחב הציבורי במדינה, והגרף שיוצא מירושלים עולה בכל שנה בכמות הדתיים במדינה. מי מהם יגיע ראשון למטרה, שהציב לעצמו?
לא לנו נִתנה הנבואה. מצד שלישי, נאמר שבעוד כמה עשרות שנים חובשי הכיפה יהוו חמישים ומשהו אחוזים מהאוכלוסייה. ועד אז השבת תתפורר לגמרי במרחב הציבורי. האם מכוח הרוב הזעיר של הדתיים יהיה ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית, מבלי להיקלע לשסע שעלול להביא אף לקרבות של ממש? צריך להרכיב משקפיים ורודים במיוחד, כדי להיאחז בתקווה זו.
אז זה נכון שלאנשים דתיים אסור ברמה העקרונית לסחור בשבת, גם במובן של קח-תן: קח בילויים ותן סגירת חנויות. אבל האם מצב של לא-כלום, לטווח הארוך, עדיף?
הסטאטוס-קוו יצר כפייה על החילונים
ח"כ זוהר, איך הגענו למצב שהסטאטוס-קוו נפרץ כל כך?
"הבעיה היא שחלק מסוים בציבור לא מכבד את הרעיון של יום מנוחה שבועי. הוא מעוניין שיום השבת יהפך ליום רגיל, בו הוא יוכל ללכת לסופר או לעשות שופינג".
בשנים אחרונות הוקמו מספר ארגונים, שחרתו על דגלם לפורר עד דק את הסטאטוס-קוו. המפורסם שבם הוא 'ישראל חופשית'.
ח"כ תמר זנדברג מזדהה לגמרי עם מטרות ארגונים אלה. "הסטאטוס-קוו יצר כפייה על הרוב החילוני בארץ", היא אמרה לנו. "המציאות היא שבשבת יש עוצר לכל מי שאין לו רכב והוא אינו שומר שבת. וגם למי שיש רכב, אין אפשרות להתנייד בחופשיות ע"י תחבורה ציבורית".
תארי לנו כיצד נראית השבת בישראל לפי חזונך.
"אני רואה את יום השבת כיום המנוחה השבועי, כערך סוציאלי, יהודי וישראלי. זאת מציאות שהייתי רוצה שתישאר. אבל מצד שני, יש כמה דברים חסרים בשבת, שיאפשרו לכל אזרח לחיות את השבת הפרטית שלו כמו שהוא רוצה. השבת לא צריכה להיות יום, שכופה על האחר לחיות בניגוד לדרך עולמו. אנחנו צריכים שבת פתוחה ומאפשרת, כדי שכל אזרח ירגיש חלק ממנה".
אבל צעד כזה, שיפתח את כל המרחב הציבורי לפעילות רגילה בשבת, הוא כפייה לכיוון ההפוך: כפייה חילונית על הציבור הדתי והחרדי במדינה.
"ברור שצעד כזה לא יכול להגיע על-ידי כפייה, אלא רק ע"י הסכמות ופשרות של כל המגזרים בארץ".
ולמרות שזנדברג מבינה שחייבת להיות פשרה, הרי שפשרת גביזון-מדן נוטה לשיטתה של זנדברג יותר לכיוון הדתי, מאשר החילוני; אחרת היא הייתה תומכת במתווה זה.
אבל לא יהיה זה הוגן לומר שמתווה זה לא יוצא לפועל רק בגלל התנגדות חילונית. לא רק חרדים - גם רבנים מהציונות הדתית, מרגישים אי-נוחות עם נוסחת גביזון-מדן.
"אני לא חושב שלהתפשר מראש על נקודות מסוימות, כדי להגיע להסכמה זאת הדרך הנכונה", אומר הרב שלמה אישון. "המציאות מוכיחה שמה שאנחנו נוותר עליו, כבר לא נצליח להשיג חזרה. לעומת זאת מה שנצליח לקבל בהסכם בתמורה, ינסו אחר-כך לכרסם ולהעלים גם אותו".
ומה האלטרנטיבה שלך? לדחות את הקץ? האם הזמן, בסוגיה הזו, משחק לטובתנו או לרעתנו?
"בטווח הזמן הקרוב אין פתרון. עלינו לעבוד קשה, כדי לשמר את מה שעוד אפשר לשמר ובבוא העת ניתן יהיה לפתור את הסוגיה בצורה טובה יותר. אבל זה לא יקרה אם היום אנחנו נוותר על כל מני נקודות".
"להפעיל נגד מחללי השבת את נשק הכסף"
הצעת החוק של ח"כ זוהר הכוללת פתיחת עסקים "לקראת צאת שבת" מעלה נקודה נוספת, בעייתית כשלעצמה, בסוגיה זו: אם תותר העבודה בשבת, אזרחים שומרי שבת יופלו לרעה בקבלתם לעבודה. מעסיקים יעדיפו להעסיק עובד שמוכן לעבוד בשבת, מאשר אדם שמסרב לכך.
"אני לא חושב ככה", ענה לנו זוהר. "ישנו חוק שאוסר על אפליה מהסוג הזה".
בעוד זוהר מדבר על פתיחת מרכזים מסחריים "לקראת צאת שבת" (הגרשיים באים לבטא את החשש מכרסום זוחל בתחום זה: שעה לפני צאת שבת תהפך עם הזמן לשעתיים ואח"כ לארבע - ד"ח, א"מ), הרי שזנדברג שואפת למסחר חופשי בכמעט כל שדרת העסקים של ישראל ולאורך כל שעות השבת.
העמדה הזו שלך, ח"כ זנדברג, תוביל לכך שדתיים ושאר שומרי שבת לא יוכלו להתקבל לעבודה. זאת מציאות הגיונית בעיניך?
"איש לא אומר שמדובר במציאות מושלמת, ויש לנו לא מעט על מה לעבוד. אני באופן אישי מגיעה מגישת עולם סוציאל-דמוקרטית, שדואגת לזכויות העובדים. לאחרונה הייתי מעורבת בחקיקה של חוק, שנועד למנוע פיטורים של עובדים שמסרבים לעבוד ביום המנוחה השבועי. צריך יהיה להקפיד על קיום חוק זה".
אבל זה לא ימנע אי-קבלת עובדים דתיים לעבודה.
"חשוב לציין שיש אנשים שבלאו הכי עובדים כיום בשבת, באישור ע"פ החוק ואישור של שר העבודה והרווחה. זה לא שמדובר בכך שאיש לא עובד. מוכרים, מתדלקים ועוד עובדים רבים לא נחים היום בשבת. אני לא רואה שום הצדקה להעדיף את זכויותיו של נהג האוטובוס על פני המתדלק. העדפה שכזו היא בעיניי צביעות גדולה. מה גם שפתיחת
תחבורה ציבורית בשבת, תוביל לכך שפחות אנשים יצטרכו לעבוד בשבת".
איך?
"למשל, יהיו הרבה פחות נהגי מוניות שיעבדו בעקבות כך בשבת". בעניין זה הוסיף לנו עו"ד אביעד הכהן: "פגיעה בעובד בשל עניין שבמצוות דתו - גם לעניין קבלתו לעבודה וגם לעניין תנאי העבודה שלו (משכורת וכיוצ"ב) היא אפליה אסורה. במקרים מסוימים אפליה מעין זו עשויה לזכות את העובד בפיצויים אף ללא הוכחת נזק".
הרב שלמה אישון מסכים, כצפוי, עם ח"כ זנדברג, שאין הבדל בין פועלים מענף אחד שעובדים בשבת ובין עובדים אחרים. אלא שהמשפט הבא של אישון לא מתייחס לזנדברג, כי אם לזוהר: "באים אנשים וטוענים שאם יפעילו את התחבורה הציבורית ויפתחו את המסחר יהיה פחות חילול שבת. זו טענה אבסורדית. הדרך לדאוג לעובדים היא לא ע"י חילול שבת נוסף, אלא על-ידי זה שנמעיט למינימום ההכרחי את העבודה בשבת".
איך הגענו למצב הזה שחצי מיליון איש נאלצים לעבוד בשבת?
אישון: "נוצר מצב במדינה שבו משתלם לעבוד בשבת. אדם שעובד בשבת מרוויח על השעתיים הראשונות 175% ועל כל שעה נוספת הוא מקבל 200%. גם לבעלים של החברה העניין משתלם, כי הוא מקבל עוד יום של פריון עבודה".
איך גורמים לכך שלחברות ולמפעלים תרד המוטיבציה לעבוד בשבת?
"בתחום הזה צריך ללמוד ממה שעבר בתחום הכשרות".
מה הכוונה?
"מה שמניע בעלי חברות זה כסף. כיום הם עובדים בשבת, משום שזה משתלם להם כלכלית. ברגע שזה יפסיק להשתלם כלכלית, הם יסגרו בשבת. מה גורם למפעל או למסעדה להפוך לכשרים, הרי אין שום חוק שמחייב זאת? העובדה שקהל הלקוחות שלהם יקטן משמעותית, אם הם לא יהיו כשרים. כך אותו דבר אפשר לעשות בעניין העבודה בשבת. חלק לא קטן מהכסף שזורם לחברות מגיע מהשקעה של האדם הפשוט, דרך תיקי ההשקעות, קרנות פנסיה ואפיקי השקעה אחרים. אם חברות תדענה שעבודה בשבת משמעותה משיכת ההשקעה הכספית של חלק ניכר של הציבור - תהיה להם מוטיבציה אדירה לסגור את החברות בשבת".
נשמע יותר מורכב ומסובך לצרכן הדתי, מאשר לחצות את הכביש לטובת השווארמה הכשרה.
"ולכן צריך לייצר אפיקי השקעה 'כשרים'. אין היום אפיקי השקעה, שעושים הבחנה בהשקעות שלהם, בין חברות ששומרות שבת לכאלה שמחללות שבת".
יש בכלל אפשרות לסגור את העסקים בשבת במדינה מודרנית?
"בוודאי שיש אפשרות. יש דברים שצריכים לפעול בשבת ולשם כך צריך להעסיק גויים, ואין בזה שום בעיה. הרב קוק כותב שאין אפשרות לקיים יישוב יהודי כלשהו, בלי שיהיה שם גוי של שבת. ואם זה נכון ליישוב קטן, ודאי שזה נכון למדינה. אך כמובן צריך לדעת שגם שימוש בגוי של שבת הוא מוגבל. אין אפשרות לעשות מה שרוצים בעזרת הגוי".
איך כן ניתן להיעזר בפתרון הזה?
"נוסחת גוי של שבת רלוונטית במקרים בהם הגוי עושה את העבודה גם עבור עצמו ולא רק עבור הבעלים. כלומר, אם לגוי יש חלק של בעלות על המפעל. כלומר, יש לו חלק ברווחים של המפעל, הוא יכול לעבוד בשבת. אבל גם אז, אסור לבעלים היהודי לומר לו לעבוד בשבת, אלא הגוי צריך לעשות זאת על דעת עצמו".
כלומר מדובר בפתרון חלקי, שלא יכול להיות לפי ההלכה פתרון מערכתי.
"בהחלט. אין הכוונה להכשיר גויים שיפעילו את המשק באופן רגיל. בכל הקשור למערכות ממלכתיות - תשתית החשמל או תיקון הרכבות, כבר דובר על כך, שגוי של שבת יכול להוות פתרון יעיל. ואולם בכל הקשור למסחר - אין שום אפשרות לאפשר זאת, גם משום שהקונים הם יהודים, ובכך מכשילים את הקונה בחילול שבת. נוסחת הגוי של שבת רלוונטית גם לגבי מפעלי ייצור, אך גם שם לא בכל מפעל - אלא רק במפעלים, שסגירתם בשבתות תוביל לנזק גדול מאוד, נזק שעלול אף להוביל לסגירתם".