ליאו מרז'אן, הזמרת האגדתית שבלב פריז הכבושה שרה את "
ביי מיר ביסטו שיין", מרז'אן היפהפיה, בעלת הקול החם והמהפנט, 180 שירים וקריירה לאומית ובינלאומית ענקית, נפטרה בסוף השנה האחרונה בגיל 104. כשמרז'אן שרה, המאזין חש, ביחוד אם יעצום עיניו, שהזמרת פונה אליו באופן אישי. מרז'אן העדיפה את האינטימיות של הקברט על פני האולם הגדול. חשוב היה לה לבטא את המילים כהלכה ולהדגיש את סיומו של כל משפט. מרז'אן שלטה בקולה כמו וירטואוז בכינורו.
פרישה מהבמה באמצע החיים לגן העדן הציורי בברביזון
ליאו מרז'אן, שהעדיפה לפרוש מחיי הזוהר ולטפל בחיות באחוזתה בברביזון, ליד פונטבלו, נפטרה ב-18 בדצמבר, שנה זו, בביתה, בשיבה טובה. הזמרת העדיפה להיקרא מרז'אן, קיצור של מרי-ז'אן, ולמחוק את השם ליאו שבארה"ב, שם הופיעה רבות, נחשב גברי. מרז'אן אהבה את החיים והם החזירו לה אהבה. מי שלא אוהב את החיים, החיים עוזבים אותו, אמרה בראיון שנתנה ב-2002, כשהייתה בת 90, לעיתונאי ולסופר, מרטן פנה, היסטוריון של הזמר הצרפתי, ברדיו פרנס-מוזיק
1. ב-1961, כשהאופנה פנתה לכיוונים אחרים, אל מוזיקת הפופ Yéyé, נפרדה מרז'אן מהבמה ומעולם לא הצטערה על כך. חיים חדשים חיכו לה באחוזתה בברביזון, בחיק המשפחה ובחיק הטבע. מרז'אן טיפחה אהבה עזה לסוסים עוד מילדותה ומעולם לא הרגישה חלק בלתי נפרד מעולם הבידור. היא אומנם הופיעה על הבמה, הן בצרפת והן בארה"ב ובעולם כולו, השתתפה במספר סרטים והוציאה תקליטים, אך עשתה זאת מתוך ריחוק מסוים. היא העדיפה לטפל בסוסיה, בכלביה ובציפוריה. סבלן של החיות, שלא יודעות לדבר, נגע אל לבה. מרז'אן לא העדיפה את החיות על פני בני האדם, אך הקדישה להן זמן רב ואהבה מיוחדת. מרז'אן אהבה את החיים, את השמש, את העצים, ואף את הכאב שמהווה חלק מהחיים. היא לא אהבה לחזור ולפשפש בעבר והתרכזה בחייה בהווה. בעלה, הברון שארל דה לדוסט (Charles de Ladoucette), שהיה בן גילה אך נפטר עשר שנים לפניה, היה קולונל ורוכב סוסים מושבע. יחד חילקו את אהבתם לרכיבה. מרז'אן רכבה על סוסים מגיל 6 עד גיל 97. כשהפסיקה לרכוב, הקדישה זמנה לטיפול בסוסים ובשאר בעלי החיים באחוזתה, כלבים, תרנגולות וציפורים, שהיו זקוקים לה. ב-18 לדצמבר האחרון, הודיע בנה, פיליפ דה לדוסט (יליד 1948), על פטירתה מהתקף לב בגיל 104, בביתה בברביזון.