כך הוא כותב בעמוד ההקדמה: "ספר זה הוא מדריך קצר ומתומצת לשקט נפשי. שקט נפשי ולא אושר. אושר הוא מושג מופשט, חמקמק וערטילאי. אינני מתיימר לכתוב מדריך אל האושר, די אם הקורא בספר יגיע אל השלווה הנפשית ואל הרוגע, ואולי בסוף הדרך אל השלווה הנפשית ממתין האושר." (עמוד 9), אבל הוא גם כותב: "סוגיה פילוסופית ישנה-נושנה עוסקת באפשרויות הבחירה, רוצה לומר אֵילו בחירות, אם בכלל, יש לו לאדם בחייו ואם כן, האם אלה בחירות אמתיות שהוא בוחר או שהכול מוכתב לו מלמעלה?" (שם, עמוד 30).
ארשה לעצמי לשון אחר ולומר, כי דומה שהיהדות המיסטית עונה על כך ואומרת כי ישנן שתי אפשרויות: הדטרמניסטית (המוחלטת), וזו הדטרמניסטית-רכה. דהיינו דרך אחת כתובה במדויק על כל תזוזותיה ואינה מאפשרת סטייה, כל צעד שלנו מדוד וצפוי, כל עלה נע ברוח שנשלחה לו וכל שיבולת של חיטה נרכנת כאשר היא נדרשת לכך. יש ההולכים בדרך הראשונה כדי לא להתמודד עם כל אלה, דרכם ספוגה באמונה, לא פעם עיוורת, אך היא חסרת לבטים וכמעט שליווה. ואילו השנייה היא דרך ראשית מותווית, שאנו יכולים לנוע בגבולותיה כרצוננו אל היעד שהוכתב לנו כך וכך מראש.
הדרך השנייה היא כנראה המסובכת יותר, כי בה ניעורות ההתלבטויות, בה מתעוררים הדיסוננסים, בה גם נעשות טעויות אפשריות, לעתים הורסות ולעתים בונות, כאשר במבט לאחור אפשר לומר כי הכל ארע כפי שהיה צריך לקרות. ספרו הצנום של יאיר בן חור לא בא אלא לדבר ללבם של ההולכים בדרך השנייה, וכדי לסייע ולו במעט בלבטיהם.
כאמור, מכיל עיקר הספר שלושה-עשר מאמרים שמנסים לכוון את האדם אל חייו, ואצטט אלו שורות מתוכם, על-פי סדרם: מדד האושר: "לא יזיק ואפילו יועיל לעבור לגישה חיובית בחיים, גישה הרואה את חצי הכוס המלאה של הכול, מודה על כל יום שמגיע ועל כל מה שיש, ושמחה בחלקה" (עמ' 18 ).
לחיות טוב: "זכור תמיד, אתה רק בן אדם, לא אֵל ולא מלאך. בסופו של דבר כולנו מבקרים בשירותים, העני והעשיר, ההדיוט והמשכיל, פשוטי העם ומנהיגיו - כולם מבקרים בשירותים כך שאין סיבה שאדם יחוש נעלה יותר מזולתו..." (עמ' 24).
על מלחמה ומאבקים: "...יש לזכור שהמלחמה שיצאנו אליה זמנית היא ונועדה למטרה מסוימת, ואחרי שהשגנו את המטרה אפשר לחזור לחיים שהיו לנו לפניה" (עמ' 28).
אפשרויות הבחירה: "דברים רבים בחייך - ובעיקר הדברים היסודיים הבסיסיים ביותר - אינך שולט בהם ולא הייתה לך האפשרות לבחור בהם. עניינים רבים אחרים הם בידיך, דע לבחור בדרך הנכונה המתאימה ביותר לחייך..." (עמ' 33).
שאלה של אמונה: "ובמה אני מאמין, תשאלו? אני מאמין בערכים רבים, ואלה העיקריים שבה: אני מאמין בקדוש ברוך הוא, אמונה שמחזקת אותי להאמין בשאר אמונותיי: בעצמי, בהשכלה כדרך חיים, בצניעות וענווה, בצדק ובשוויון ובשפה העברית" (עמ' 40).
רוחניות מול גשמיות: ""לקיום חיים שלמים, בריאים ושפויים חייב אדם למצוא את הרוחני שבו כשם שמוצא את הגשמי שבו. שלמות האדם היא שילוב נכון ומאוזן של רוחניות וגשמיות" (עמ' 46).
אמת מול אמונה: "לכו עם האמונה שלכם עד הסוף וכמה שתרצו, רק אל תשכחו שאחרי האמונה יש אמת אחת בלבד ומציאות אחת בלבד, ואי-אפשר - וגם אין טעם - להתעלם מהו, (עמ' 52).
מעבר אל העתיד: "את העבר אין באפשרותנו לשנות, הלוואי שהיה אפשר לשנות. כל שאנחנו יכולים לעשות הוא לשנות את ההתייחסות שלנו למה שקרה בעבר... כדי שהנפש שלנו תהיה בריאה וכדי להמשיך לחיות חיים שלווים, רגועים ובריאים" (עמ' 60).
הומור כדרך חיים: "אדם חזק הוא אדם שלא חושש לגלות רגשות ואף חולשה כשצריך... השימוש בהומור בכלל ובהומור עצמי בפרט מעיד על ביטחון עצמי, והוא מחזק את הנפש" (עמ' 64).
שאלה של אמון: "כדי שייבנה אמון הדדי יציב, אמין ולאורך זמן צריכים להתקיים שני תנאים: רצון כן והדדי של הצדדים לבנות אמון שכזה ומוכנות/מחויבות חזקה לפעול למען בניית האמון ללא כוונה לבגוד" (עמ' 72).
מה זאת אהבה: "כשאנו אוהבים מישהו אנחנו למעשה מקבלים אותו כמות שהוא, על יתרונותיו ומגרעותיו, ואין בכוונתנו לשנותו. אנחנו פשוט אוהבים אותו, רוצים מאוד בטובתו ודואגים לו" (עמ' 76).
אתה שלילי, אחי: "אדם המשדר אנרגייה שלילית עושה זאת מסיבות שונות, ולרוב הסיבה היא קנאה גרידא. רוצה לומר, אדם שלילי מקנא בכל מי שטוב לו, כי לו עצמו רע, לכן עושה הכל כדי שלזולת לא יהיה טוב" (עמ' 83).
כישלון והצלחה: "אינני מכיר אנשים מצליחים שלא חוו כישלון. אין חיה כזאת, במיוחד מי שהצלחתו שרירה וקיימת לאורך זמן. נראה שככל שהכישלון של גדול עמוק יותר כך הצלחתך בעתיד תהיה גדולה וארוכה יותר" (עמ'88).
בין המאמרים האלה, שזוטות מהם הבאתי, זרוּעות אמרות לא מעטות שאולי ממצות את אותם המאמרים, והן מובאות בעמודים נפרדים ומעוטרים. אביא אפוא חלק מהן לכאן: "החיים הם סדרה של בחירות." "שום דבר לא שלם - הַשְלם עם זה." "אמת יש רק אחת, אמונות יש למכביר." "עזרה ממשית לאדם לא יכולה לבוא מתוך האשמה ושיפוטיות." "החיים אינם תחרות ואתה אינך מתחרה." - ולבסוף הוא אומר: "זה אנושי לטעות, זו גבורה להודות בטעות, וזו תבונה עילאית לתקן את הטעות."
כך הוא אומר, כך הם הדברים, ונראה לי שלפחות רובנו יכולים להסכים אִתם.
- (יאיר בן-חור: "החיים כבחירה - המדריך המקוצר לשקט הנפשי", הוצאת "אוריון" 2017, 93 עמודים).
