X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
לא הרחק מהתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, ברחוב ישראל מסלנט 37 בשכונת שפירא, שוכן מבנה היסטורי המכונה "הבית האדום בשפירא" - הידוע גם כבית שייח' מוראד - בית פרדס בעל מאפיינים אדריכליים מפוארים, טיפוסיים לבניה הערבית ביפו לפניכם סיפורו של הבית
▪  ▪  ▪
הבית האדום בשכונת שפירא [צילום: אלי אלון]

לא פחות מארבעה מבנים היסטוריים בתל אביב, כונו בשם "הבית האדום". הידוע מבניהם הוא "הבית האדום" שעמד במקום בו עומד כיום מלון שרתון, ברחוב הירקון 123 בתל אביב ושימש את ארגון "ההגנה" בפעילות ההעפלה. בית נוסף שכונה הבית האדום היה "בית יצקר" ביפו שבו נרצחו בידי פורעים ערבים בפרעות תרפ"א ב-2 במאי 1921 יוסף חיים ברנר וחבריו.
שני מבנים אלה כבר אינם קיימים. מבנים היסטוריים נוספים בתל אביב שמכונים "הבית האדום" ועדין ניצבים על תילם הם: בית לודז'יה ברחוב נחמני מספר 43, אשר שימש בעבר כבית חרושת לטקסטיל של חברת "לודז'יה" וכיום מוגדר כבניין לשימור. ו"הבית האדום בשפירא" -הידוע גם כבית השייח' מוראד- בית פרדס מהמאה ה-19 הניצב ברחוב ישראל מסלנט 37 בשכונת שפירא וכיום משמש מרכז תרבות אמנות ויצירה .
מבין ארבעת הבתים ההיסטוריים בתל אביב המכונים "הבית האדום" "הבית האדום בשפירא" הוא הפחות מוכר וידוע לציבור.
במסגרת אירועי "בתים מבפנים" בת"א שנערכו בסוף השבוע (18-20.5.17) נערכו סיורים מודרכים בבית זה. השתתפתי באחד הסיורים ואני מבקש לביא רשמי מהסיור ואת סיפורו ההיסטורי של הבית.ה.

הבית בתקופה העותומאנית
החזית המערבית של הבית [צילום: אלי אלון]

קומה מפוארת
בראשית המאה ה-20 נוספה לו קומת מגורים שנייה. הייתה זו קומת מגורים מפוארת שהצטיינה בתקרות גבוהות חלונות מקושתים בציורי קיר ובאריחים ובמרצפות מעוטרים.

לא ידוע בוודאות מי היו בעליו המקוריים ומי התגורר בו בתחילתו
▪  ▪  ▪

בית שייח מוראד, הוקם בסוף המאה ה-19 בראש גבעה ממערב לנחל איילון כבית פרדס שנועד להשקות את פרדסי ההדרים סביבו. הבית חלש על צירים מרכזים מיפו לירושלים. הבית נבנה כבית סגור מוקף חומה להגנה . בצילומי אוויר ובמפות היסטוריות, נראה הבית מוקף פרדסים. לא ידוע בוודאות מי היו בעליו המקוריים ומי התגורר בו בתחילתו. יש הטוענים ומסתמכים על מסמכים ומקורות שונים, כי בבית התגורר השייח' מוראד ולכן יש הקוראים לבית "בית שייח' מוראד. על-פי רישומי שלטונות המנדט הבריטי, הבית היה ב-1943 רובו בבעלות מוסטפא איוב אל עסאווי, ומקצתו בבעלות סעיד אבו ג'ולה.
כבתי באר רבים ביפו וסביבותיה, נבנה בית שיח' מוראד בשלבים. בתחילתו במאה ה-19 היה הבית בית בן קומה אחת בנוי מאבן כורכר וסביבו חצר ומתחם שכלל באר בעומק של 35 מטרים, בריכת אגירה מחסנים, מגורים לפועלים, אורווה לסוסים ואבן שתיה(סביל) גדולה מפוארת שנבנתה בחומה המזרחית של הבית הפונה אל הדרך הראשית למען עוברי האורח, וכן נבנה סביל קטן הפונה לחצר הפנימית.
במתחם הדרומי של חצר הבית שכנו בית האריזה אורוות סוסים בעלי חיים ובכניסה הדרומית של חצר הבית נבנה שער גבוה ככל הנראה כדי לאפשר כניסת גמלים. המתחם הצפוני, שבו גם הייתה הבריכה, שימש למגורי המשפחה.
בראשית המאה ה-20 נוספה לו קומת מגורים שנייה. הייתה זו קומת מגורים מפוארת שהצטיינה בתקרות גבוהות חלונות מקושתים בציורי קיר ובאריחים ובמרצפות מעוטרים. סימנים אלה מעידים כי בבית התגורר אדם או משפחה במעמד מיוחס, קירות הבית החיצוניים כוסו בטיח בצבע גוון אדום ומכאן הכינוי שדבק בו "הבית האדום". עד היום נשאר הצבע האדום על קירותיו החיצוניים של המבנה אולם הצבע דהה משהו עם השנים.
בהתחלה נשאבו המים מהבאר באמצעות אנטיליה, הוזרמו לבריכת אגירה, וממנה הושקו הפרדסים שסביב הבית באמצעות תעלות. בשנות ה-40 של המאה ה-20 הותקנו בבאר משאבות המופעלות במנוע דיזל, אך אלה פעלו זמן קצר, שכן עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה חלה ירידה ביצוא פרי ההדר והדבר הביא להפסקת פעילות הפרדס.

תקופת המנדט

בתחילת שנות ה20 החלה להבנות בסמוך ל"בית האדום" שכונת שפירא על-ידי גצל שפירא שרכש קרקעות באזור ובניהם כמה פרדסים שהקיפו את "הבית האדום" .משנת 1944 שכר יהודי בשם אברהם יצחק וייס חלק ממבנה עבור בית מלאכה.
השמועות מספרות כי בתקופת המנדט הבריטי שימש המבנה את המשטרה הבריטית לחקירות אלימות ותוך עינויים .לך תדע מה האמת ומה הדמיון.

לאחר הקמת המדינה
משנות ה-60 ואילך פעלו ב"בית האדום" ובמתחם סביבו לצד מגורי תושבים, בתי חרושת ליצור תריסים, מסגריה ליצור נירוסטה, מפעל לעיבוד עורות, ועוד
▪  ▪  ▪

עם קום המדינה ב-1948 עברה שכונת שפירא מאחריות מוניציפלית של עיריית יפו לחסות עיריית תל אביב. בתקופת מלחמת העצמאות עזבו תושביה הערבים שהתגוררו במבנה ובמקומם נכנסו להתגורר בו מספר תושבים יהודים פליטים ועולים חדשים. הפרדסים סביבו נעקרו ובמקומם הוקמו בשנות ה50 שיכונים במסגרת הרחבת שכונת שפירא.
משנות ה-60 ואילך פעלו ב"בית האדום" ובמתחם סביבו לצד מגורי תושבים, בתי חרושת ליצור תריסים, מסגריה ליצור נירוסטה, מפעל לעיבוד עורות, ועוד.
כמו בתי באר ובתי פרדס רבים במרחב תל אביב יפו גם בית הבאר "הבית האדום" בשכונת שפירא סבל במשך שנים מהזנחה רבה. חלקים ממנו קרסו או נהרסו ובריכת המים שלו התמלאה בפסולת. בשנות ה60 וגם בשנים מאוחרות הוצאו צווי הריסה לחלקים ממנו, הערכה כי בסביבתה של יפו ואזור דרום תל אביב פעלו כ-200 בתי באר. במהלך מלחמת העצמאות ננטשו בתי הבאר מיושביהם, ולאחר המלחמה יושבו בחלקם עולים חדשים. כיום עומדים על תילם כשישים בתי באר רובם פזורים בדרום תל אביב, בשכונות נווה שאנן, שפירא, קריית שלום, פלורנטין, נווה עופר, ואף ביפו עצמה. רובם במצב של הזנחה והתפוררות.
ב-2016 נפתח ב"בית האדום בשפירא" מרכז אמנות תרבות ויצירה.

תאריך:  21/05/2017   |   עודכן:  21/05/2017
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
"הבית האדום" בשכונת שפירא בתל אביב
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
הבית האדום
דורית ברק  |  5/01/18 14:36
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתמר לוין
טראמפ נוטש את דרך התמימות והבורות של אובמה ומציב סדר יום נכון למאבק בטרור המוסלמי. הבעיה תהיה ביישום, בין היתר משום שחלק מהמדינות שטראמפ מצפה לעזרתן, תומכות בעצמן בארגוני טרור
חנינא פורת
מרגע שיצא הספר, ברור היה לי כי אקרא בו ברצון מתוך סקרנות להבין מה מניע את האדם המחפש משמעות במעגלים סוציאליסטיים-יהודים-התיישבותיים וכל זאת בנגב
רבקה שפק ליסק
מחקרים מוכיחים שבשלהי המאה ה-19, כאשר החלה הפעילות ההתיישבותית של התנועה הציונית, היו בארץ בין 650,000 ל-700,000 תושבים. אבל, מתברר שהיו בארץ אזורים רבים ריקים או דלי אוכלוסייה. עד 1945 גדלה האוכלוסייה ל-1,750,000 ועדיין נותרו אזורים רבים פנויים לאיכלוס, כפי שהוכיחה מדינת ישראל
צילה שיר-אל
שני מנהיגים מקושרים עם מזלות האוויר (מאזניים ותאומים) ועל כן, יש להם יכולת להיות הגיוניים בהחלטותיהם ויתנו לרגש פחות לנהל (אם בכלל) כאשר הם צריכים להגיע להחלטות משמעותיות
עליס בליטנטל
הצגת המשובחת ביותר מכל יבול בתי הספר למשחק השנה היא הצגת הסטודיו של יורם לוינשטיין "פרימדונה", שעולה בתיאטרון הבימה בפסטיבל הצגות בתי הספר למשחק ושתמשיך לעלות עוד הצגות ספורות בסטודיו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il