העלייה בשכיחות האלרגיות קשורה בעיקר לשינוי באורח החיים. בשנים האחרונות מספר הניתוחים הקיסריים גדל, בלידה בניתוח קיסרי יש סיכוי ליותר מחלות אלרגיות מאשר בלידה וגינאלית וזאת משום שבניתוח קיסרי החיידקים המאכלסים את מערכת העיכול (מיקרוביום) דומים יותר לחיידקים על-גבי העור מאשר לחיידקי המעיים.
לחיידקים אלה חשיבות בפעילות מערכת החיסון במעי. סיבות נוספות הן צריכת מזון תעשייתי עתיר סוכר ושומן ופחות מזונות ביתיים. שימוש רב יותר באנטיביוטיקה בגיל הצעיר הפוגע בחיידקי המעיים. ילדים שגדלו עם יותר ילדים בבית פיתחו פחות אלרגיות, כאשר ילדים שגדלו בסביבה כפרית בסמיכות לבעלי-חיים פיתחו פחות אלרגיות כי הם נחשפו ונחשפים לתוצרי חיידקים באופן קבוע שתורמים למערכת חיסון שאינה מפרישה חלבונים התומכים בפיתוח אלרגיה. כיום, מבינים שחשיפה מוקדמת למזונות כגון בוטנים וביצים עשויה למנוע אלרגיה.
בחלק מהמזונות בעיקר בחלב, האלרגיה נוטה לחלוף עם הגיל. 90% מהאלרגיות לחלב יחלפו עד גיל חמש שנים. ככל שגדלים, האלרגיה הופכת להיות יותר מסוכנת. אנו פחות רואים תגובות קשות או מסכנות חיים בילדים מתחת לגיל שלוש שנים בחשיפה לאלרגן לעומת מתבגרים. התמותה מאלרגיה למזון יותר גבוהה בעשור השני והשלישי לחיים ובמקרים רבים לא הייתה תגובה קשה בחשיפה מוקדמת יותר.
במקרים של חשיפה לאלרגן בעת שתיית אלכוהול, מחלות חום ופעילות גופנית, התגובה עלולה להיות קשה. התגובה של ילד עם אסתמה קשה יותר.
על-מנת לקבוע לאיזה מזון הילד אלרגי, עושים בדיקות דם או טסט עורי ומחפשים את נוגדן ה-IGE לאותו מזון. כל מזון מורכב ממספר חלבונים, כאשר בעזרת אלרגיה מולקולרית ניתן לומר לאיזה חלבון הילד אלרגי ובכך נוכל לדעת מה הסיכון לתגובה קשה יותר או אלרגיה ממושכת יותר. בקרוב ניתן יהיה לערוך את הבדיקות הללו במרכז הרפואי בני ציון. זה תחום שנמצא עכשיו במחקר וכרגע החיזוי הטוב ביותר הוא לגבי בוטנים. כדי לתת חיזוי טוב, צריך למפות את כל המרכיבים שיכולים להיות אלרגיים אליהם.
מה צפון העתיד?
אנו משתתפים בחקר בנושא אלרגיה לבוטנים בו מנסים לזהות אזורים שאנשים מגיבים להם ולשנות את מבנה הבוטן מבחינה גנטית על-מנת להקטין את הסיכוי לפיתוח אלרגיה לבוטנים.