|
|
|
|
שרן השכל מחוברת לאינפוזיה [פייסבוק דב חנין]
|
|
|
גם דתיים תמכו בהצעת החוק לתחבורה בשבת - אלעזר שטרן ו עליזה לביא (יש עתיד) ו רויטל סויד ( המחנה הציוני) ואפילו רחל עזריה ( כולנו), שאליה אתייחס בהמשך. מנגד, חברי כנסת מהקואליציה שהשקפתם החילונית דומה יותר לזו של מרצ, כמו אמיר אוחנה ו שרן השכל מהליכוד (שנעדרה בחוק המרכולים, והפעם הגיעה להצביע כשהיא מחוברת לאינפוזיה) הצביעו נגד. בעוד עם האחרונים יכולים מתפקדי הליכוד לבוא חשבון, עם הראשונים, הנמצאים במפלגות של איש אחד (לפיד או כחלון), אין כזו אפשרות.
|
|
גם חברת הכנסת רחל עזריה הפרה את המשמעת הקואליציונית, והצביעה בעד. עזריה, ח"כית אותה הגדיר דוד ביטן כ"בעייתית" גם כלפי כחלון וכלפי קואליציית ה-61, כבר חשבה על התמודדות חסרת סיכוי לראשות עיריית ירושלים לאחר שהבינה שבכנסת הבאה היא לא תהיה. כאחת שאין לה מה להפסיד, היא מנסה לצבור נקודות כדתייה ליברלית, תוך שהיא שוברת את המשמעת הקואליציונית בשם המצפון כביכול.
אם אכן היה זה מצפונה שהנחה אותה, הייתה יכולה לנהוג בשב ואל תעשה - להעדר מההצבעה או להגיע ולא להצביע או להימנע. ההתנהלות הפוליטית של עזריה היא גישה חדשה שלה, שמוּנעת מאינטרסים אופורטוניסטיים ולא ערכיים מצפוניים. וזאת מניין לי? כי אותה רחל עזריה שעד היום דיברה בזכות תחבורה ציבורית מצומצמת הקפידה להתנות זאת בהסדרה כללית של מעמד השבת בישראל ברוח אמנת גביזון-מדן, קרי: הפחתת המסחר בשבת וצמצום חילולי השבת. כעת מתברר כי הצהרות לחוד ומעשים לחוד, ועזריה מוכנה למכור את השבת בעבור נזיד עדשים של כבוד מדומה וחיבוק חילוני.
ומה תעשה הקואליציה בח"כית הסוררת, המשמשת כיושב-ראש ועדת הרפורמות? יו"ר הקואליציה דודי אמסלם: "כרגע הסוגיה הינה פנים מפלגתית [של סיעת כולנו, ע.י.], שוחחתי איתם, הם מודעים לנושא, והם יטפלו בסוגיה על-פי הבנתם". נחיה ונראה.
|
|
|
|
|
היכן מרוחה החמאה? [יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
אצל סיעת ישראל ביתנו, היחס לסוגיית תחבורה ציבורית בשבת הוא כמו שבשבת, ותלוי בפוזיציה שלה בכנסת. כאשר היא נמצאת עמוק בקואליציה, חבריה מצביעים נגד, כאשר היא באופוזיציה, חבריה מצביעים בעד, וכאשר היא יושבת על הגדר ומצבה הפוליטי לא ברור כמו בערב הודעת ההתפטרות של אביגדור ליברמן - היא רגל פה רגל שם: חלק מחבריה הצביעו נגד, הצעות חוק תחבורה ציבורית בשבת של תמר זנדברג ו דב חנין, חלק נעדרו וחלק נכחו ולא הצביעו.
|
|
סיעה נוספת ששינתה את עורה הייתה המחנה הציוני ( מפלגת העבודה). שר התחבורה ישראל כ"ץ סיפר במליאת הכנסת על כך שכדי לזכות בתמיכתה של אגודת ישראל, הסכים שמעון פרס, מנהיגה בזמן ממשלת הרוטציה ב-1990, להשבית לחלוטין את התחבורה הציבורית בשבת, גם את זו שפעלה מכוח הסטטוס-קוו. דווקא עליית הליכוד לשלטון היא שהבטיחה את המשך פעילות התחבורה הציבורית בשבת, וזאת במסגרת החוק שהביא לצמצומה. גם יו"ר העבודה דהיום, אבי גבאי, למרות הצהרותיו בזכות אוטובוסים בשבת, מבין היטב שלא יוכל להרכיב קואליציה ללא תמיכת המפלגות הדתיות, וגם הוא ייאלץ לגנוז את רעיון התחבורה הציבורית בשבת, בדיוק כפי שעשו בזמנן מרצ של שולמית אלוני, שינוי של טומי לפיד ויש עתיד של יאיר לפיד, כאשר היו חלק מהממשלה.
|
|
|
|
|
שאננות יתר? [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
הפער הקטן בו נפלה הצעת החוק - שני קולות בלבד - אמור להטריד גם את החרדים. מצד אחד, הרשימה המשותפת הצביעה בעד תחבורה ציבורית בשבת, למרות הברית הכרותה עם החרדים שערבים לא מתערבים בעניינים של יהודים ומקבלים בתמורה תמיכה או הימנעות חרדית בהצבעות החשובות עבורם. מצד שני, השרה איילת שקד, יושב-ראש ועדת השרים לענייני חקיקה, אינה פוסלת על הסף הצעות חוק בנושאי דת ומדינה המנוגדות לקווי היסוד של הממשלה ולהסכמים הקואליציוניים, ודוחה את הדיון בהן בכמה שבועות או חודשים. ייתכן שבכך ממשיכה שקד את הקו של היו"ר נפתלי בנט, הבורח מאש מהכרעה בסוגיות דתיות, וזאת על-מנת לשוות לבית היהודי תדמית של מפלגה כלל ישראלית מסורתית, מעין ליכוד ב'. לפני כחצי שנה שלח יו"ר סיעת יהדות התורה, ח"כ מנחם אליעזר מוזס, מכתב מחאה בעניין, אך השרה שקד לא ענתה לו עד היום.
|
|
ימים לפני נפילתה של הצעת החוק הנוכחית, נפלה הצעת חוק די דומה של תמר זנדברג. כאשר הציגה היוזמת את הצעת החוק בפני מליאת הכנסת, היא לא אמרה אמת, בלשון המעטה. פעם אחת מתוך חוסר הבנה ושנייה בזדון:
- מחוסר הבנה, כאשר טענה שהצעת החוק שלה מיותרת וכבר היום יכול שר התחבורה לתת היתרים. היא טועה, התקנות בנושא אינן מדברות על מתן היתרים חדשים אלא על הגבלת קווים קיימים. במילים אחרות, הן אינן כמו תמרור הוריה כחול אלא כתמרור אין כניסה אדום.
- מזדון, כשאמרה: "עתרנו לבית המשפט על זה, ואנחנו עדיין בהליך משפטי שמתנהל כדי לחייב אותו (את שר התחבורה) לעשות את זה (לתת היתרים), או לפחות להסביר למה הוא נמנע מלהשתמש בסמכות הזאת". זהו שלא, אין שום הליך משפטי שמתנהל. זנדברג, שעתרה לבג"ץ, הגיעה לדיון בבית המשפט העליון ושמעה במו-אוזניה את פסק הדין. השופטים קבעו פה אחד שאין עילה לעתירה, וגלגלו אותה מכל המדרגות. מי שציפה לפוליטיקה ישרה ממנהיגת השמאל הצעירה - התבדה. מעניין מה שמו של היועץ הפוליטי שהציע לה לשקר.
|
|
