בעשור האחרון מתרחב השימוש בתשלום באמצעים אלקטרונים מבוססי טכנולוגיות רישום מבוזרות, וביניהם המטבעות המבוזרים. נהוג לכנותם "מטבע וירטואלי" או "מטבע דיגיטלי" מאחר שאין להם קיום פיזי, אלא הם קובץ ממחושב שנשמר במחשב ובטלפון הסלולרי. השימוש בהם מתרחב כמעט בכל התחומים: מסחר, חליפין, המרה, השקעות, תשלומים שוטפים – וכל זאת בלא כל צורך בגורמים מתווכים (ממשלתיים או בנקאיים). ההסדרה המשפטית של המטבעות המבוזרים מתפתחת גם היא במהירות, ובין היתר יש צורך להסדיר את היבטי המס שלהם. עד לאחרונה פעל השוק בישראל בלא הנחיה ברורה של הרשויות השונות, ובכללן רשות המיסים, בתחום המטבעות המבוזרים. אולם רשות המיסים נרתמה לנושא זה במהירות, למדה אותו, ובשנת 2017 פרסמה את עמדתה במסגרת העמדות חייבות הדיווח (עמדה 32/2017: "מיסוי מטבעות וירטואליים"). בתחילת 2018 פרסמה הרשות טיוטת חוזר מקצועי הנושא את הכותרת "מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר" (חוזר מס הכנסה 05/2018). בהתאם לחוזר המקצועי, אמצעי תשלום מבוזר הוא "נכס" ולא "מטבע" בכל הקשור לדיני המס, שכן הוא אינו עונה להגדרת "הילך חוקי" בישראל. תוצאת עמדה זו היא, כי מכירתו של מטבע מבוזר תיחשב כמכירת "נכס", ואם הניבה רווח – יחול עליו מס של 25%; לא יהיו אלה הפרשי שער הפטורים ממס. כמו-כן, המכירה תהיה טעונה דיווח לרשויות המס בתוך 30 ימים, כמכירת כל נכס אחר. הוא הדין, לגישת רשות המיסים, אף שעה שמדובר בהחלפת מטבע מבוזר במטבע אחר, הן מסורתי והן מבוזר. עוד הבהירה הרשות, כי אם המכירה מתבצעת במסגרת פעילות עסקית, הרי שהיא תיחשב להכנסה מעסק או הכנסה ממשלח יד והיא תמוסה כהכנסה פירותית (לרבות כל הכרוך בהוראות ניכוי מס במקור ומע"מ). ברור אפוא, כי עמדה זו של רשות המיסים מיישמת מדיניות כלכלית מכוונת, המהווה חלק בלתי נפרד ממנה. אנו סבורים, כי נכון היה לבחור במדיניות כלכלית אחרת, אשר מטבע הדברים הייתה מובילה לעמדה שונה בתכלית מזו הנוכחית בנוגע למיסוי המטבעות המבוזרים, בין בדרך של פרשנות שונה ובין בדרך של הובלת יוזמה של תיקון חקיקה.

לבחור במדיניות אחרת

מדינת ישראל, ככל מדינה אחרת בעידן הנוכחי, צריכה לשאול את עצמה האם היא מבקשת לעודד את תופעת המטבעות הווירטואליים או שמא חוששת ממנה ומבקשת לצמצמה, ובהתאם להחלטתה – לבחור במדיניות הכלכלית שלאורה תפעל. ישראל ניצבת בפני הזדמנות של ממש למצב עצמה באופן מתקדם ונאור בנושא המטבעות הווירטואליים, אף ביחס למדינות אחרות, וזאת אם תבחר שלא להתעלם מהמציאות שממילא מתדפקת על דלתנו, ותשכיל לעודד את התחום, תוך קביעת הבקרות והאיזונים הנדרשים ליצירת הפיקוח וגידור הסיכונים המתאימים לעולם חדש זה. אם ישראל תבחר מדיניות מקרו-כלכלית אשר תאמץ את התחום ותחפש את הדרכים להעצים אותו, תוך שילוב הרשויות השונות (רשות ניירות ערך, בנק ישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון ורשות המיסים), בין השאר על-ידי הסרת חסמים בתחום המס, ומבלי לוותר על בקרה, פיקוח ורגולציה מלאה – מדיניות מסוג זה תעלה את קרנה של ישראל כמדינה נאורה ומתקדמת, ותעודד השקעות בתחום זה שיגיעו לכאן מכל העולם. מדיניות שכזו מתיישבת עם רוח התקופה הנוכחית המנשבת במסדרונות רשות המיסים. גישת רשות המיסים כיום, עם ידו המכוונת של ערן יעקב העומד בראשה (אשר זו אף ההזדמנות לאחל לו ברכות על מינויו והצלחה בכהונתו) - אשר חרת על דגלו את השימוש בטכנולוגיה כאמצעי לשיפור הביקורת, הרחבת האכיפה והעצמת ההרתעה - מתאימה כמו כפפה ליד למדיניות שתאמץ ותפתח את הכלכלה הדיגיטלית, שהביטקוין והמטבעות הווירטואליים האחרים מהווים חלק אינטגראלי ממנה. אימוץ גישה זו, תוך קביעת הרגולציה והפיקוח המתאימים, תאפשר לעודד את פעילות המשק, וזאת מבלי לוותר על ביקורת שומות בתיקי נישומים בעייתיים. אם ישראל אכן תחליט לנקוט במדיניות המאקרו-כלכלית המוצעת, קרי: לעודד את תחום המטבעות הווירטואליים, תוכל רשות המיסים לסייע בהסרת חסמים שונים בתחום המס, בין אם באמצעות פרשנות תכליתית מקלה ובין אם באמצעות שינוי חקיקה. הנה מספר דוגמאות לכך.

הקלות בתחום המס

המטבע הדיגיטלי הוא "מטבע" ולא "נכס" במציאות הכלכלית הנוכחית, בה מודל השימוש בכסף ואופן החזקת הכסף מתאפיין בניתוק מגורם מרכזי כמו בנק, והקדמה הטכנולוגית אשר מעניקה מגוון רב של אמצעי תשלום מתקדמים, יהיה זה מן הראוי לקבוע, כי המטבעות המבוזרים (ובפרט הביטקוין והאית'ריום), יחשבו כ"מטבע" לעניין פקודת מס הכנסה. ניתן לקבוע על דרך פרשנית (מבלי צורך בתיקון חקיקה), כי המדובר במטבע וזאת אף בשים לב למונח "הילך חוקי", שכן בפועל, המטבעות המבוזרים מקיימים את ההגדרה הכללית והכלכלית של מטבע, ומשמשים כאמצעי חליפין, בדומה למטבעות פיאט (מטבעות רשמיים של המדינות השונות). המלצתנו העיקרית היא, שרשות המיסים תתמוך בפרשנות או תיזום שינוי חקיקה שיסווג את המטבעות הדיגיטליים כ"מטבע" ולא כ"נכס", ולפיכך תעניק פטור ממס על הפרשי השער הדיגיטליים שמהם נהנה יחיד, בדיוק כמו הפטור ממס המוענק במקרה של הפרשי שער ממטבעות רגילים. בצד המלצה זו, לדעתנו יש להחיל על המטבעות הדיגיטליים מאפיינים "מטבעיים" נוספים, דוגמת זיהוי מלא, אפשרות מעקב ותיעוד תנועות, וכל זאת במטרה לוודא שלא יהיה ניצול לרעה של הפטור ובכדי למנוע נסיונות להלבנת הון. דחיית אירוע המס ותשלום המס למועד המימוש בפועל אף אם רשות המיסים תתקשה לקבל את ההמלצה הקודמת ותבחר לדבוק בקביעתה לפיה המטבע הווירטואלי הוא "נכס" לצורכי מס, יהיה זה נכון לכל הפחות, על-מנת ליישם את המדיניות המקרו-כלכלית המוצעת, שהיא תיזום תיקון חקיקה שיסייע בהסרת חסמי מס בתחום של החלפת מטבעות וירטואליים זה בזה. לאור העלייה המתמדת והמשמעותית בשימוש במטבעות המבוזרים, הגידול במספר העסקות והתנודתיות הגבוהה בערכם, ובמיוחד כאשר חלק ניכר מהעסקות במטבעות מהוות החלפה בין המטבעות המבוזרים השונים, ראוי ונכון יהיה לדחות את מועד אירוע המס וחישוב המס הנגזר מהמכירה למועד המפגש עם הכסף בפועל. כאשר אנו בוחנים את השיקולים שעמדו בבסיס חלק ה2 לפקודת מס הכנסה, ובפרט סעיף 104ח, אנו מוצאים, כי ההנמקות והצורך ערב חקיקת הסעיף היו דומים מאוד לענייננו (תנודתיות גבוהה במסחר מניות החברות הטכנולוגיות, העובדה שאין מפגש מיידי עם מזומן וכו'). לפיכך, המלצתנו היא, כי בדומה למנגנון שנקבע במסגרת סעיף 104ח ייקבע במסגרת חקיקה מנגנון דומה, במסגרתו לא יחול כל אירוע מס בעת החלפת מטבע דיגיטלי אחד במטבע דיגיטלי אחר, וזאת עד למועד המפגש עם הכסף – כלומר: עד למועד בו יומרו המטבעות הדיגיטליים למטבעות ה"פיאט". החלפת מטבע במטבע כ"שחלוף" אשר דוחה את אירוע המס דרך חילופית להשגת דחיית המס הרצויה שתוארה לעיל (כל עוד מתחלפים המטבעות הדיגיטליים זה בזה – לא יחול אירוע מס), היא מנגנון ה"שיחלוף". מומלץ לקבוע במסגרת חקיקה, כי באופן דומה למנגנוני השיחלוף הקיימים בפקודה, הרי שכל עוד יוחלף מטבע במטבע, יהיה זה מעין שיחלוף אשר מיסויו ייוותר, על-פי גישת רשות המיסים, כמכירת נכס, ואולם "יום המכירה" יהא יום המרתו למטבעות רגילים. "תמורת המכירה" תהיה התמורה אשר תתקבל בעת ההמרה למטבעות רגילים, ו"עלות הרכישה" תהיה העלות המקורית אשר הושקעה לראשונה במעבר בין מטבעות רגילים למטבעות דיגיטליים. אנו סבורים, כי המדיניות המקרו-כלכלית החדשה המוצעת, תוך יישומה באמצעות פרשנות מיסוי ליברלית או תיקוני חקיקה נדרשים, תביא לעידוד עולם המטבעות הווירטואליים בישראל ותהווה מענה הולם לצרכי המציאות, וכן יהיה בה משום ניצול הזדמנות ראויה, מתקדמת ואחראית אשר תהלום את ישראל כמדינת טכנולוגיה מתקדמת.