האסון התרחש ביום שני 6 בפברואר, 1950 בסביבות השעה 8:15 בבוקר, כאשר ארוחת הבוקר הייתה בשלבי סיום. אולם חדר האוכל של מחנה עין שמר ב', שבו אירע האסון, שימש את יושבי המחנה. גודלו כ-500 מ"ר. רוחבו כ-12 מטרים ואורכו כ-45 מטרים. בעבר שימש האולם כבית קולנוע עבור החילים הבריטים. על גג חדר האוכל המקומר שהיה עשוי מפחים מגובלנים הצטברו כמויות גדולות של שלג. עומס ולחץ השלג גרמו לקריסת הגג והוא נפל לתוך חדר האוכל על האנשים שהיו בו. הגג הקורס היה מחובר בחיבורים לקירות, וגרר עם נפילתו את נפילת חלק מקירות אולם חדר האוכל. המהומה והבהלה הייתה רבה. עובדי המחנה וחלק מהעולים החלו בפינוי השלג ובניסיון לחלץ הלכודים תחת הריסות חדר האוכל, אבל המחלצים היו מעטים ללא אמצעי וכלי פינוי מתאימים. לא היה קשר טלפוני מהמחנה ורץ נשלח בהול לתחנת אגד בפרדס חנה ומשם נשלחו שתי מכוניות למחנה הצבאי הסמוך למושבה משם יצאה פלוגת צבא למחנה העולים שמר ב' כדי לנסות להציל את הלכודים תחת הריסות חדר האוכל. לקח זמן רב עד שכוחות ההצלה פינו את השלג והוציאו את הלכודים מבין ההריסות. ייתכן שלו היו כוחות הצלה מגיעים למקום במהירות רבה יותר ומפנים מיד או זמן קצר לאחר קריסת הגג את הנפגעים, היו ניצלים לפחות חלק מההרוגים. למקום הגיעו אנשי משטרת חדרה וכרכור, צוות אנשי מכבאי איש, וגם אמבולנסים מחדרה ופרדס חנה שהעבירו 2 פצועים, שהוגדרו פצועים קשה, לבית החולים הממשלתי בחיפה. למחנה עין שמר הגיעו זמן קצר לאחר האסון גיורא יוספטל, מנהל מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית, אברהם ציגל מנהל אגף המחנות וקלמן לוין מנהל אזור צפון במחלקת הקליטה בסוכנות, ופיקחו על עבודות ההצלה והפינוי. ניתנה הוראה לפנות מיידית את השלג שנערם מעל המבנים הצריפים והאוהלים במחנה. כמו-כן פונו כ-300 ילדים שהתגוררו במחנה עד שמזג האוויר ישתפר. הילדים שוכנו בבתים פרטיים במושבה פרדס חנה. 30 ילדים שוכנו בקיבוץ משמרות. כן שוכנו ילדים בבית הספר של המושבה פרדס חנה ובמוסד הילדים "מגד".

ההרוגים "נקברו בקבר אחים" בכרכור

שמות ארבעת ההרוגים באסון חדר האוכל בעין שמר: סלים דוד חממי, בן 38 אב לתשעה ילדים, יחיא בין יוסף סלאם בן 32, שמואל בן ניני יוסף בן 14, יחיא בן יוסף גוריש. שמות הפצועים שהוגדרו קשה: סעידה שרקאן בת 8.5 ועומר דוד יחיא בן 25 גוריש (שמות ההרוגים והפצועים לקוחים מהעיתונות דאז לפני כ-70 שנה. שיבושי שמות בעיתונות אז, היה דבר שבשגרה ויתכנו שיבושים בשמות א.א) הלווית ארבעת ההרוגים נערכה למחרת האסון (יום ג' 7.2.1950) בהשתתפות רבים מהעולים במחנה עין שמר, ורבני המחנה. ההלוויה יצאה ממחנה העולים בעין שמר לבית העלמין בכרכור שם נקברו הארבעה בקבר אחים (כך על-פי דיווח העיתונות דאז). האם לא ניתן היה לזהות את הארבעה? מדוע נקברו בקבר אחים? לא הצלחתי להבין פשר קבורתם בקבר אחים.

ועדת חקירה: אסון טבע בלתי צפוי

ועדת חקירה של אגף הקליטה בסוכנות, שהתבקשה לבדוק נסיבות האסון קבעה כי מדובר באסון טבע בלתי צפוי ולא ניתן להאשים איש ברשלנות בגין האסון. חשוב לציין ולהדגיש - אומנם מדובר באסון טבע לא שיגרתי אבל השלג החל לרדת ברחבי הארץ ולהצטבר כמה ימים עוד לפני האסון ובמקומות שונים בארץ גרם השלג יום-יומיים לפני האסון לקריסת גגות או פגיעה במבנים בשל עומס ולחץ השלג על הגגות. כך שהיה ניתן לצפות לפגיעה במבנים הארעיים והישנים גם במחנות העולים והיה ניתן היה למנוע את האסון בעין שמר עם קצת מחשבה ונקיטת פעולות מניעה.