משרד המשפטים: פרשנות נרחבת למידע חייב בפרסום

סעיף 18(ג) קובע: "לא תיקבע אגרה בעד בקשת מידע אשר יש להעמידו לרשות הציבור לפי סעיף 6, ואולם ניתן לקבוע אגרה או תשלום עבור העתקת המידע או הדפסתו ועבור משלוח המידע למבקש". סעיף 6 לחוק מהווה רשימה סגורה של מידע שחייב בפרסום, הרשימה כוללת:

• הנחיות מנהליות וחוקי עזר של הרשות לפי סעיף 6 לחוק חופש המידע.

• מידע על איכות הסביבה בהתאם לסעיף 6א לחוק.

מלשון החוק נובע, כי אין פטור מאגרה לבקשה עבור מידע החייב בפרסום מכוח חוק אחר, גם אם המידע טרם פורסם במועד. עם זאת, עמדת היחידה היא כי אין לגבות אגרת טיפול והפקה עבור מסירת מידע החייב בפרסום מכוח חוק אחר, והגיע מועד פרסומו, שכן הרשות מחויבת ממילא לפעול על-מנת למסור את המידע.

סעיף 11 לחוק חופש המידע קובע, שכאשר רשות ציבורית רשאית או חייבת שלא למסור חלק מהמידע המבוקש, עליה למסור את מירב המידע שניתן למסור, תוך ביצוע השמטות, עריכת שינויים או התניית תנאים. כאשר רשות פועלת לפי סעיף 11 לחוק, משמעות הדבר מבחינה משפטית היא, שהרשות דוחה באופן חלקי את הבקשה למידע. לפיכך, כאשר רשות ציבורית מגיעה למסקנה שיש להשמיט פרטים, עליה להשאיר ציון ברור ומדויק במיקום הפיזי של המידע שהושמט, המעיד על כך כי בוצעה השמטה ("השחרה"). על ההשחרה להיעשות תוך ציון ברור של עילת ההשחרה על-פי החוק ומתן נימוק לביצוע ההשחרה, שעומד בדרישות "נוהל המענה בדחיית בקשת חופש מידע" של היחידה. על ההשחרה להתבצע בצורה יעילה. כלומר, באופן שלא יאפשר למבקש המידע להסיר את ההשחרה ולחשוף את הפרטים החסויים. הטכניקה הנדרשת לצורך ביצוע השחרה שכזו תלויה במצע על גבי המידע נמצא (כגון: אקסל, וורד, PDF) ותלויה בין השאר בגרסה בה הרשות עושה שימוש. על-מנת להשחיר ביעילות, על הממונה לקבל הנחיות מקצין הביטחון של הרשות.

פסק דין ע"א 6576/07 החברה לייזום נגד אמיר לירן קובע: "גורם פרטי המתקשר עם המדינה נחשב ליודע ומסכים כי כפוף לתנאי חוק חופש המידע, מידע על אודות עצם קיומה של ההתקשרות עמו וכן סכום ההתקשרות עשוי להתגלות לפי חוק חופש המידע". מכאן, שספקים המתקשרים עם רשויות ציבוריות צריכים להביא בחשבון כי עקרון השקיפות עשוי לחול על מסמכי ההתקשרות. זאת, נוכח חשיבותו הרבה של עקרון השקיפות התקציבית. עמדת היחידה היא, שסכום התקשרות גלובלי, שלא ניתן לגזור ממנו תעריף שעתי או מחיר לפריט אינו מידע שיש לחסות לפי סעיף 9(ב)(6) לחוק (הגנה על סוד מסחרי) ולפיכך יש למסרו. כך נוהגים משרדי הממשלה מדי רבעון בנוגע לדוחות ההתקשרות עם ספקים. במקרה שבמסמכי ההתקשרות מפורט התעריף או מחיר לפריט, או שניתן לגזור אותם מנתונים אחרים, יש לבחון את הנושא בנסיבות המיוחדות של העניין ולשקול את עוצמת האינטרס הציבורי לעומת הפגיעה בסוד המסחרי, לאור עמדת צד ג' בסוגיה.

על-פי תקנות האגרות אדם המבקש מידע על אודות עצמו וזכויותיו פטור מאגרת בקשה ומאגרת טיפול בעד 7 שעות. על-מנת לזכות בפטור האמור נדרשת זיקה הדוקה וישירה בין המבקש לבין המידע המבוקש. כך, למשל, בקשות לעיון בתיק אישי של אזרח המתנהל ברשות או לקבל פלט של זכויותיו המסוימות ברשות מסוימת תהיינה פטורות מאגרה. מאידך-גיסא, בקשה לעיין בכל כתבי האישום שהגישה רשות מקומית נגד תושבי הרחוב, בניסיון להוכיח אכיפה בררנית, לא תיחשב כבקשה של אדם על אודות עצמו או זכויותיו לעניין הפטור. מבחינה חוקית גם תאגיד נחשב "אדם" ולכן גם תאגיד (כגון חברה או עמותה) עשוי להיות זכאי לפטור מהטעמים שצוינו לעיל.

לעתים מתבקשת בקשה למידע בנושא הנוגע לממונה על חופש המידע ברשות. לדוגמה, בקשה לקבלת מסמכים הקשורים למכרז שזכה בו הממונה על חוק חופש המידע ברשות. במקרים מעין אלו, הממונה על חוק חופש המידע לא יטפל בעצמו בבקשה בשל ניגוד עניינים בו הוא מצוי, ועל ראש הרשות למנות גורם אחר, שאינו נוגע בדבר, לצורך הטיפול בבקשה. מומלץ למנות לצורך כך גורם מהמחלקה המשפטית.

במצב שבו כדי להיענות בחיוב לבקשה למידע ממערכות המחשוב של הרשות, על הרשות להפיק נתון שלא ניתן להפיקו באמצעים המחשוביים המשמשים דרך קבע את הרשות, ולצורך כך עליה להיעזר בשירותי מיקור חוץ העומדים לשירותה דרך קבע, תמורת תשלום מיוחד לשם הפקת המידע - במקרה כזה הרשות רשאית (אם כי לא חייבת) לדחות את הבקשה על בסיס סעיף 7(ה) לחוק חופש המידע הקובע כי "המידע יועמד לרשות המבקש כפי שהוא מצוי בידי הרשות הציבורית ואין הרשות חייבת לעבד את המידע לצרכיו של המבקש; היה המידע ממוחשב, הוא יופק עבור המבקש באמצעים המשמשים דרך קבע את הרשות". עם זאת, ניתנת בידי הרשות האפשרות לפנות למבקש המידע לפנים משורת הדין ולהציע לו לשאת בתשלום עבור הפקת המידע באותו תעריף בו היא מחויבת כרשות. הסדרה מעין זו תלויה בהסכמת הצדדים והיא איננה כפופה לחוק חופש המידע. כאשר אל הרשות מגיעות בקשות תדירות למידע מסוים, המחייב לפנות למיקור על-מנת להפיקו בתשלום כאמור לעיל, מצופה מן הרשות לשקול בכובד ראש לשאת בעלות חד-פעמית על-מנת לפתח את היכולת להפיק מידע זה עבור הציבור באופן שוטף.

ראשית, על שתי הרשויות לבדוק באופן נפרד האם המידע הרלוונטי קיים ברשותן, ולבוא בדברים ולוודא שמדובר במידע זהה, שכן ייתכן שאין חפיפה מלאה במידע שנמצא בשתי הרשויות. שנית, ככל שאין חפיפה, על כל רשות לתת תשובה נפרדת לגבי החומר והמידע הבלתי חופף שנמצא ברשותה. שלישית, לגבי החומר החופף - על שתי הרשויות לבוא בדברים ביניהן ולהגיע להסכמה לגבי הרשות שממשיכה את הטיפול בבקשה. כלומר, להסכים על אופן חלוקת הטיפול. הקביעה תהיה לפי מידת מעורבותה של הרשות ביצירת המידע. רביעית, על שתי הרשויות להודיע באופן נפרד למבקש על המשך הטיפול, דהיינו רשות שממשיכה לטפל בבקשה או בחלקה תודיע למבקש על המשך הטיפול בבקשתו. רשות, שהוחלט בהסכמה שאינה ממשיכה לטפל בבקשה או בחלקה, תשלח הודעה למבקש שהיא דוחה את בקשתו בהסתמך על סעיף 8(5) לחוק חופש המידע ובכך יסתיים טיפולה בחלק זה של הבקשה. היה ונוצרו חילוקי דעות בין הרשויות בנוגע לשאלה על מי מוטלת האחריות להמשיך את הטיפול בבקשה או חלקה, במצב דברים מעין זה יש לפנות ליחידה הממשלתית לחופש המידע, שתכריע לפי נסיבות העניין על מי מהרשויות מוטלת האחריות להמשיך את הטיפול בבקשה או בחלקה.

חוק חופש המידע חל על ועדים מקומיים לאור ההגדרה של "רשות ציבורית" בסעיף 2(6) לחוק חופש המידע והגדרת המונח "רשות מקומית" בחוק הפרשנות, התשמ"א-1981. בתיאום עם מרכז המועצות האיזוריות (ע"ר), הוחלט כי ריכוז הטיפול בבקשות לחופש המידע, הממוענות לוועדים מקומיים, ייעשה ע"י הממונה על חופש המידע במועצה האזורית שהוועד המקומי משתייך אליה. בהתאם לכך נרשם שמו של הממונה על חופש המידע במועצה האזורית באתר היחידה הממשלתית לחופש המידע גם לגבי ועדים מקומיים. ועדיין, האחריות המשפטית ליישום החוק הייתה ונותרה של הוועד המקומי. לאור מערכת היחסים המשפטית ההדוקה בין המועצות האזוריות לוועדים המקומיים שבתחומן, כפי שהיא באה לידי ביטוי בין השאר בסעיף 130א ובסעיף 132 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) התשי"ח 1958, מצופה שהוועדים המקומיים והממונים במועצות האיזוריות ישתפו פעולה אלו עם אלו ביישום החוק.

ככלל, ישנה ציפייה כי רשויות ציבוריות ינהגו באופן עמיתני (קולגיאלי) וישתפו פעולה בשיתוף מידע ביניהן, ומצופה מן הרשות לפני הגשת בקשה למידע, לפנות תחילה אל הרשות בצינורות המקובלים, והכל כפוף להוראות כל דין. עם זאת, לפי ההגדרה בסעיף 2 לחוק חופש המידע "תושב" הוא בין השאר תאגיד שהתאגד לפי הדין בישראל. לפי חוק הפרשנות, תשמ"א-1981 "תאגיד" הוא גוף משפטי, כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות; מכאן נובע, שגם רשויות ציבוריות אחרות, כהגדרתן בחוק חופש המידע, רשאיות להגיש בקשות למידע מרשויות ציבוריות אחרות. האמור אינו חל על בקשות להעברת מידע פרטי שוטף מרשות לרשות, כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. בקשות מעין אלו יטופלו בהתאם לפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות.