1. היום (3.5.22) הוקדש להמשך הטיפול המייגע בסוגיית ההפרדה המבנית של בזק. תזכורת: בזק חויבה לפעול בכל תחום (טלפוניה, סלולר, שיחות בינלאומיות) באמצעות חברות-בנות שונות כדי למנוע ממנה ניצול-יתר של כוחה המונופוליסטי. בזק ביקשה לבטל את ההפרדה, כדי שתוכל להציע חבילות שירותים; משרד התקשורת לא התנגד עקרונית, אבל צריך היה לקבוע האם מצב התחרות מאפשר זאת ואלו תנאים להטיל על בזק. בעת כהונתם של גלעד ארדן כשר התקשורת ואבי ברגר כמנכ"ל משרדו, הוחלט לדרוש בתמורה את שיתוף הפעולה של בזק ברפורמה בשוק הסיטונאי - העמדת תשתיותיה לרשות מתחרותיה. כאשר בנימין נתניהו היה השר (ולאחר מכן כאשר הועברו סמכויותיו בנושא בזק לשר צחי הנגבי) ושלמה פילבר היה המנכ"ל, השתנה הקו. הדרישה לא תהיה בשוק הסיטונאי, אלא השקעות ניכרות בסיבים אופטיים. גרסת התביעה: זו הייתה הטבה עצומה לבזק, חלק משמעותי מן התמורה לשוחד בדמות הסיקור החיובי בוואלה. גרסת ההגנה: זו הייתה החלטה מקצועית נטו. עו"ד ז'ק חן המשיך להציג עוד ועוד מסמכים על הדיונים בצמרת משרד התקשורת בנושא זה בשנת 2016. מטרתו: להראות שהם היו מקצועיים לגמרי, כל הדעות נשמעו ונשקלו, ההליך היה תקין ושגרתי, ורק אז התקבלה ההחלטה בידי הנגבי - שמטרתה להכניס את תשתית שוק התקשורת הישראלי למאה ה-21. לשיטת ההגנה, יש צורך בכמות עצומה זו של מסמכים כדי להראות את התפתחות התהליך ועד כמה הוא היה נקי מכל שיקול זר.