1. מה עושה שלמה פילבר בתיק 2000? לעד המדינה בתיק 4000 לא היה קשר ישיר למגעים בין בנימין נתניהו לבין ארנון מוזס. אבל עו"ד נוית נגב, סניגוריתו של מוזס, ביקשה להעביר בעזרתו שני מסרים עיקריים. האחד: ישראל היום הוא עיתון חינמי ללא מודל כלכלי, עם קשר ישיר של נתניהו לבעליו (שלדון אדלסון) ועורכו הראשי דאז (עמוס רגב). בתור שכזה, הוא היווה ומהווה איום משמעותי על ידיעות אחרונות - והיה זה לגיטימי שמוזס ינסה לנטרל את האיום או לפחות להפחיתו. לשיטת ההגנה, כך יש לראות את שיחותיו עם נתניהו - כולל ההצעות לעסקה (עם או בלי מרכאות) במסגרתה נתניהו יפעל להפחתת תפוצת ישראל היום, ואילו מוזס ימתן את הקו המערכתי נגדו. כאן יש התנגשות בין מוזס לבין נתניהו, הטוען שהוא היה קורבן לסחיטה מצד מוזס, הוליך אותו שולל בשיחותיהם ולכן הקליט אותן. אגב, ניגוד זה יצר בעיה לתועמלנים עבור נתניהו, שכנראה לא ידעו איך בדיוק "לאכול" את החקירה הנגדית של נגב: האם לזרום איתה נגד הפרקליטות, או לצאת נגדה משום שהיא מייצגת את "השטן" מוזס. לבסוף ספגה נגב מתקפה בנוסח זו השמורה לעיתונאים ולפרקליטים, אם כי בצורה מעודנת יותר.

2. נושא מרכזי שני היה פעילותם של נתניהו ופילבר לעזרתו של ערוץ 20 (כיום ערוץ 14). הערוץ הוקם כמיועד לתחום המורשת, ספג הפסדים כבדים וביקש לקבל אישור לשדר חדשות ואקטואליה. פילבר אמר כי נתניהו תמך מאוד ברעיון מסיבה ברורה: זהו ערוץ ימני, מטרת-העל של נתניהו בתחום המדיה הייתה להגביר את קולות הימין וממילא - את הערוצים האוהדים לליכוד ולו-עצמו. "המטרה הייתה לאזן; איש לא רצה לסגור כלי תקשורת או להגביל אותם, אלא להפך - לפתוח אוקיינוס נוסף בו כל אחד יוכל להתבטא", בלשונו. פילבר תיאר באריכות את הפעולות שבוצעו לצורך שינוי הרישיון של ערוץ 20 (ובכלל הערוצים הייעודיים, הדגיש), כולל פעולות השדלנות מצד הערוץ ובעליו מול הדרג הפוליטי. נגב ביקשה להראות זאת כדוגמה לשיח לגיטימי בין הבעלים של ערוצי תקשורת לבין נתניהו. ושוב: קו ההגנה של מוזס הוא, ששיחותיו עם נתניהו היו תקינות לחלוטין ולא חרגו במאומה מן המותר בין מו"ל לשר הממונה.

3. תיאור הטיפול במדיה הביא את פילבר לכמה אמירות מעניינות. "כאשר נתניהו מדבר עם אנשי תקשורת, הוא לא מבקש. הוא צועק. זה האיש, זה האופי. כשהוא חושב שפגעו בדימוי התקשורתי או עשו משהו לא נכון, הוא לא מנומס. זה עיתונאים, עורכים ומו"לים, אם הוא מרגיש שלא קיבל את יומו בתקשורת", אמר. הוא גם סיפר: "הרחקתי את ניר חפץ מההחלטות בנושא ערוץ 20, כי הוא היה מעורב בהפועל ירושלים והיו כל מיני בחישות ורציתי שזה יהיה הכי נקי". לדברי פילבר, "בקמפיין בחירות הדבר החשוב ביותר לנתניהו הוא התקשורת, אז הממוסדת והיום קצת פחות, יותר מאשר השטח". בבחירות לכנסת ה-20, במרס 2015, נתניהו "החזיק את תיק ישראל היום" במטה הליכוד. הדבר בא לידי ביטוי בין היתר ב-56 שיחות בינו לבין רגב באותה עת, כולל עמוק אחרי חצות הלילה - זמן סגירת העיתון. בחקירתו אמר פילבר, שניתן לומר שהיו לנתניהו עיתונאי חצר בישראל היום, כמו למשל מתי טוכפלד, אם כי לדעתו בישראל היום לא הייתה תעמולה לשמה. היום הסביר: "עיתונאי חצר הוא מי שמדברר את המסרים של לשכת ראש הממשלה, זה היה קיים תמיד וקיים גם היום. בישראל היום היה לנו מגרש ביתי. מהות קיומו הייתה שהוא נושא את המסר של הימין, כקונטרה לגילדה הישנה המבטאת את הצד השני במובן הפוליטי".

ציטוט היום

"אתה יכול לקבל סיקור בעמוד 9 מתחת למודעות האבל, ואתה יכול לקבל בעמוד הראשון". (שלמה פילבר על ההבדל בין אמצעי תקשורת עוינים לאוהדים).