X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
חן הרצוג, הכלכלן הראשי ב-BDO שחיבר את העבודה לעמותה [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
תחזית ההפסד מאי-הפעלת הרכבת הקלה בשבת מופרכת ואינה מציאותית
האם באמת תפסיד המדינה 800 מיליון שקל בשנה כתוצאה מאי-הפעלת הרכבת הקלה בשבתות ומועדי ישראל, או שמדובר במניפולציה כלכלית לניפוח ביקוש מלאכותי כאשר בפועל מקדם המילוי יהיה פחות מרבע ודווקא יגרום הפסדים למדינה? News1 עושה סדר בנתונים
קשיים בהפעלת הרק"ל בשבת
תחזיות ביקוש מנופחות ולא-ריאליות למציאות בישראל
סיכויים קלושים שבעלי רכב פרטי יוותרו עליו
אין רשת קווים מזינה לרכבת הקלה ופתיחתה בשבת מנוגדת לחוק
קושי חוקי לתת היתר עבודה ענפי בתקופת ממשלת מעבר
נדרש שינוי חקיקה כדי לאפשר פעילות קו שירות והדבר אינו אפשרי לפני כינון ממשלה חדשה
היצע נמוך בשבת יקטין את הביקוש
עיריות עשויות להערים קשיים על מעבר בתחומן, ויצירת "פרסה" תעלה המון

עידן יוסף
מיכאלי הורתה לבחון כלכלית הפעלת הקו האדום בשבת

בזמן שיו"ר חברת נת"ע, עו"ד מיה ליקוורניק, שוקדת על מצוות שרת התחבורה מרב מיכאלי, לבצע ניתוח השלכות תפעוליות ותקציביות על-מנת לאפשר את הפעלת הקו האדום של הרכבת הקלה בשבתות באופן קבוע, מתפרסמת עבודה בעניין, שהוכנה לבקשת העמותה החילונית הרדיקלית "ישראל חופשית".
העבודה, שנערכה באמצעות הכלכלן הראשי של חברת הייעוץ BDO, חן הרצוג ובשיתוף רעות לונדין מגור, דן גפן וניסן אברהם פורסמה לראשונה (26.8.22) בידיעות אחרונות, וממנה עולה כביכול כדאיות כלכלית למשק הלאומי. על-פי המתפרסם, העלות למשק הלאומי כתוצאה מאי הפעלה של הרכבת היא כ-880 מיליון ש"ח מדי שנה המהווים עלות כוללת של 17.4 מיליארד ש"ח על פני 40 שנים, אורך חיים מקובל מחקרית למיזם תשתיות, בסכום מהוון. כלומר כ-41% מעלות ההשקעה ברכבת יורדת לטימיון במקרה של אי-הפעלה בשבת ובחגים. אין מדובר רק בקו האדום, אלא גם בקו הירוק והסגול.
הנתונים עליהם מסתמכת העבודה, שממצאיה פורסמו בידי העיתונאי נדב אייל כמות שהם, והוא אף מודה כי אין בידיו כלים חשבונאיים לבחינת דיוק הניתוח, וכך קרה שעל סמך הנחות ביקוש שאין להן היתכנות במציאות נבנתה עבודה, שלא ניתן לשלול את האפשרות כי נועדה להתאים יותר לביקוש של העמותה מזמינת העבודה...
בשיחה שקיים News1 עם מחבר העבודה, חן הרצוג, ניסינו להבין לא מעט נתונים תמוהים שהוצגו בעבודה.

ביקוש מנופח של 56%

בערים מרכזיות בעולם הנסיעות ליום בסופי-שבוע עומדות על כ-56 אחוזים מהביקוש בימי עבודה, ממצא שלדעת הכותב מצביע על פוטנציאל של תוספת של כ-33 מיליון נוסעים בסופי-שבוע ובחגים מדי שנה - תוספת של כ-17 אחוזים ביחס למספר הנוסעים בימי עבודה בלבד.
הנחת הביקוש של מחברי העבודה היא שהביקוש לנסיעות ברכבת הקלה בסופי השבוע יהיה כ-55 אחוז מהביקוש בימי עבודה. היא מבוססת על הערכות הנובעות מהשימוש ברכבות קלות בסופי-שבוע בעולם ועל השימוש בקו 1 של המטרונית בחיפה, אך מתעלמת מעשרות קווים בארץ הנוסעים ריקים או כמעט ריקים בשבת.
ב-BDO מציגים נתון ולפיו הביקוש לאוטובוס המטרונית בשבתות הוא 56% אך על-פי ההמידע שבידינו, המבוססים על נתוני הרבעון הראשון של שנת 2022, הביקוש בשבת הוא רק 44.3% - פער של 11.7 נקודות האחוז. למטרונית, בניגוד לרכבת הקלה בגוש-דן יש קווי הזנה באוטובוסים. החוק בישראל אינו מתיר פתיחת קווי הזנה שכאלה בגוש-דן, ומאחר שדפוס הביקוש לרכבת הקלה נגזר ממרחק של עד 500 מטרים מתחנותיה, שיעור המשתמשים צפוי להיות נמוך בהרבה.

אין קווי הזנה לרכבת הקלה

באשר להשוואת הביקוש הפוטנציאלי בארץ לממוצע העולמי, נראה שגם כאן מדובר בהערכת חסר, משום שגם קווי הרכבות בערי העולם נהנים מקווים מזינים. מתברר שבלא מעט ערים בעולם, שבהן כאמור יש קווים מזינים, הביקוש נמוך מהממוצע, כגון וושינגטון ופריז (כ-35% ביקוש), יוסטון (כ-45%) ומדריד (52%).
בהעדר רשת של קווי אוטובוס שמובילה לרכבת הקלה, יצטרכו בכל מקרה חלק מן הנוסעים לשלם עבור מונית ואמצעי תחבורה משלימים, ומכיוון שהתחלת הנסיעה כבר נעשתה באמצעים אלה יעדיפו הנוסעים להשלים בהם את נסיעתם ולא לעשות שימוש ברכבת הקלה. נתון זה לא הוכנס משום מה לתחשיב העבודה שהוכנה עבור עמותת ישראל חופשית, וכך גם לא הוכנסה הגדלת העלות שעלולה לקרות כתוצאה מביטול קווי מוניות שירות לא-רווחיים, שתאלץ נוסעים לעבור להשתמש במוניות מיוחדות.

תעריף הנסיעה אינו תלוי ביקוש

עוד סבור הכותב כי הפעילות בשבת ובחגים מוזילה את הנסיעה ברכבת הקלה בימי עבודה בכ-390 מיליון ש"ח לשנה, וכי הפעלה של הרכבת הקלה רק בימי חול מייקרת את הנסיעה עבור הנוסעים בימי חול בשל ניצול חלקי של התשתיות המושקעות.
מדוע? הרי תעריף הנסיעה לנוסע נקבע בצו המחירים של משרד התחבורה ומשרד האוצר הוא קבוע ונגזר מנוסחה של ועדת המחירים החיצונית להיקף השימוש ומנותקת ממנו. מדוע אפוא אתה אומר שהתעריף יגדל?
הרצוג: "יש כאן הפחתה של העלות למשק הלאומי. המדינה יכולה לגלגל את ההפחתה הזאת לתעריף הנסיעה - בתמחור על בסיס עלות, כפי שמקובל במוצרים מפוקחים. בין אם המדינה מעבירה את התועלת לצרכן ישירות או בעקיפין - עושה בו שימוש אחר - יש כאן תועלת משקית".
תשובתו של הרצוג בנושא יכולה להיות ישימה במדינה אחרת, אך לא בישראל משום שבה אופן עבודת קביעת המחירים מתקיים בתהליך שונה.

הישראלי יישאר ברכב הפרטי

המחבר מעריך שהפעילות בשבת תוביל לצמצום של כ-9,500 כלי רכב ותוריד מהכביש כ-16.5 מיליון נסיעות בשנה של כלי רכב פרטיים ומוניות. ההערכה שאלפי ישראלים ימכרו את מכוניתם רק כי יש להם רכבת קלה נשמעת מופרזת, וזאת מכמה סיבות:
  • ראשית, חלק מאותם בעלי רכב נמצאים במרחק הליכה גדול מהתחנות וכך גם תחנות היעד שלהם. כאמור, בהעדר קווי הזנה הרכבת הקלה נותנת מענה חלקי ולא אפקטיבי;
  • שנית, נהגים לא ימהרו למכור את הרכב הפרטי המשמש אותם לנסוע בשבת לסבתא בכרמיאל או לטיול כלניות בעוטף עזה;
  • שלישית, בתרבות הישראלית כל רכב נוסף הוא סמל סטטוס ומעטים יוותרו בקלות ויסכימו לרדת במעמדם;
  • רביעית, הקו האדום של הרכבת הקלה במודל המוצע יהיה מקוצר, וכדי לא לנסוע בבני ברק יתחיל או יסיים את נסיעתו ברמת גן, וכך ייגרעו ממנו גם תושבי פתח תקוה. גם עיריית בת גם, שבה שיעור גבוה יחסית של שומרי מסורת עשויה להביע התנגדות לפעילות הקו בשבת, מה שיקצר משמעותית את הקו ויותיר אותו עם 23-14 תחנות בלבד, ובלי תחנת "דפו" במזרח. קיצור הקו גם יצריך הקמת "פרסה" בעשרות או מאות מיליוני שקלים, שתאפשר לרכבת הקלה להסתובב לפני שהיא מגיעה לבני ברק, משום שבניגוד לרכבת כבדה, היא אינה דו-כיוונית.
הזכרת את המחקר בקופנהגן לגבי צמצום הבעלות על רכב פרטי. האם מספר כלי הרכב שמשק בית בת"א מחזיק זהה למספר כלי הרכב שמשק בקופנהגן מחזיק?
הרצוג: "התבססנו על המחקר בקופנהגן כדי להעריך את שיעור ההפחתה בבעלות על רכב שני בלבד. הנחה שמרנית לעומת המחקר בקופנהגן שמראה גם על הפחתה בבעלות על רכב ראשון. זאת כדי לשקלל את המאפיינים של המשק הישראלי".

סתירה בנתוני הביקוש

משרד התחבורה וחברת נת"ע צפו בעבר ביקוש גבוה יותר, אך בהתבסס על מודלים עדכניים נאלצו להפחית את תדירות הקווים כך שלא יסעו כל 3 דקות. התדירות בשבתות, אם אכן יוחלט לפתוח את הרכבת הקלה בשבת, תהיה נמוכה בהרבה, בין היתר בשל עלות ההפעלה הגבוהה בסופי-שבוע והעסקת העובדים. בתחבורה הציבורית, הביקוש הוא תלוי היצע וככל שתהיינה פחות רכבות זמינות והמרווח בין נסיעה לנסיעה יגדל כך תפחת רמת האמינות של הנוסעים בשירות, והם יעדיפו על פניו שימוש באמצעי תחבורה אחרים.
מצד אחד אתה כותב שיהיו 55% ביקוש, אבל סותר את עצמך בהמשך ונוקב בהערכת ביקוש של 228 מיליון נוסעים בשנה אם תופעל הרכבת הקלה בסופי-שבוע, מספר שמגלם למעשה 100% ביקוש ולא 55%!
הרצוג: "אני מתבסס על התחשיב לפיו יהיה גידול של 17% במספר הנוסעים אם תופעל הרכבת בסופי-שבוע. בימי חול 700 אלף נוסעים ליום, בסופי-שבוע 385 אלף. 228 מיליון משקף כבר את מקדם השימוש בסופי שבוע".
מדוע סוף-השבוע מצויין אצלך כ-1.5 ימים בשבוע ולא כ-25 שעות השבת, להיכן נעלם חצי יום? בחגים ידוע שיש הרבה פחות נוסעים - אז לפי מה קבעת שהוא כמו בסופ"ש רגיל?
הרצוג: "הנחת העבודה היא שאפקטיביות הפסקת השירות היא ליום וחצי במקרה הטוב, יש כרגע ספק גם לגבי מוצאי שבת [אין שום ספק כזה, בניגוד לנאמר הרכבת הקלה תפעל גם במוצאי שבת בהתאם לתנאי המכרז, ע.י.]".

כבר היום - ביקוש נמוך בשבת בת"א

במסגרת העבודה, מצטט המחבר מחקר שערכה עיריית תל אביב, שבו 36% ממי שאינם משתמשים בתחבורה ו-42% ממשתמשי התחבורה הציבורית אומרים כי הפעלת תחבורה ציבורית בשבת תגרום להם להשתמש יותר בתחבורה הציבורית. אולם נתון אחר באותו סקר, שלא הוזכר בעבודה, הראה שהצהרות לחוד ומעשים לחוד, ומספר המשתמשים בפועל בקווי נעים בסופ"ש נמוך בהרבה ומגיע לאחוזים בודדים מכלל תושבי העיר.
הרצוג: "נתוני הסקר לא משוקללים בתחשיב. מחקרים רבים בתחום התחבורה מצביעים על החשיבות של אפקט הרשת (Network effect). הפעלות הרכבת הקלה צפויה לחזק שימוש באמצעי תחבורה ציבורית משלימים (נעים בסופ"ש, ומיקרו-מוביליטי). השלם גדול מסכום חלקיו, תרומה נוספת שלא נכללה בתחשיב".
לחיזוק התזה שהעלה, כתב הרצוג כי שיעור שומרי השבת בחיפה, שבה חלק מקווי התחבורה הציבורית פועלים בשבת, גבוה בחמש נקודות האחוז מאשר בתל אביב, אך נמנע מלציין - אולי בכוונת מכוון - את שיעור שומרי השבת ביתר ערי המרכז שבהן אמורים קוי הרכבת הקלה לעבור.
שיעורם היחסי של נוסעי התחבורה הציבורית מקרב הציבור החרדי גבוה בהרבה מכפי שיעורם באוכלוסייה - 18% חרדים. אליהם יש להוסיף 11.1% מהנוסעים שהם דתיים ועוד קצת מעל שליש מהמסורתיים שאינם נוסעים בשבת (8.55%), והם מהווים כ-37.65%. גם הציבור החילוני והמסורתי שאינו שומר שבת אינו תמים דעים באשר לנחיצותה של תחבורה ציבורית בשבת, ובתוספת 10.93% המתנגדים לקיומה כבר הגענו ל-48.58%, לכל הפחות, שלא יסעו בשבת.
כעת נותר לשער כמה מהם באמת ישתמשו בתחבורה ציבורית בשבת. מאחר שרוב הנוסעים הם יוממים, העושים בתחבורה הציבורית שימוש לצורך הגעה לעבודה ולמוסדות חינוך, מסחר ואחרים הסגורים בשבת, פוחת משמעותית שיעורם של המשתמשים. יתרה מכך, דפוס השימוש בסופי שבוע בארץ שונה באשר יתר מדינות העולם, מאחר שסוף השבוע מתחיל בערב ולא בבוקר. בישראל יש משתמשים רבים בערבי שבת ובמוצאי שבת, בשל העובדה שאין נסיעות בשבת.
המחקר של BDO מתעלם לחלוטין מהסוגיה המשפטית והחוקית של הפעלת רכבת קלה בשבת, למרות שמדובר בסוגיה קריטית. הוא למעשה פותח כביכול את החדרים הכלכליים הפנימיים מבלי לתת את המפתח לשער החיצוני שדרכו ניתן להגיע אליהם.

בכוונה אין בחינה חוקית של ההפעלה

הוכחה נוספת לכך שמהלך בחינת ההפעלה בשבת עליו הורתה מרב מיכאלי הוא פוליטי גרידא, הוא שכל ההנחיה מדברת על בחינה כלכלית ולא על בחינה חוקית.
לדעת נדב אייל, כל שנדרש על-מנת לאפשר את ההפעלה הוא לכנס בהרכב חסר את ועדת השרים למתן היתרים בשבת, על-מנת שזו תתן היתר כללי. הרכב חסר כזה אמור לכלול את ראש הממשלה יאיר לפיד ואת שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, אך ייעדר ממנו השר לשירותי דת האמור לשקף את עמדת הרבנות הראשית לישראל, וזאת לנוכח כך שלא ניתן בממשלה הנוכחית למנות שר לתפקיד.
זה הרבה יותר מסובך, הן בשל העיתוי של קבלת החלטה עם השלכות רוחב בתקופה שבה ממשלת מעבר מוגבלת להחלטות מידתיות והן לנוכח האפשרות שלהחלטה תהיה השפעה על הרחבת המסחר בשבת ויהיה בה פתח להפרת חוק המונית בכל הקשור להעסקה אסורה של עובדים ביום מנוחתם השבועי. משוכה נוספת, גבוהה יותר שעל הממשלה יהיה לצלוח אם תרצה להפעיל רכבת קלה בשבת, הוא האיסור בפקודת התעבורה להפעיל קווי שירות בשבת. שינוי שכזה מצריך חקיקה של הכנסת, דבר שהוא בלתי אפשרי לפני כינונה של ממשלה חדשה.
סוף דבר: המדינה מסבסדת כשני שלישים מהפעלתה הרכבת הקלה. התשלום למפעיל נעשה לפי קילומטרים, והמדינה יוצאת מופסדת בכל מקרה. למעשה, כל יום בשבוע שבו הרכבת הקלה אינה פועלת הוא פחות הוצאות למדינה. כאשר זו תמונת המצב באמצע השבוע, כאשר המשק נמצא בפעילות, קל וחומר שלא משתלם להפעיל בשבתות. המודל העסקי שנבנה עבור ישראל חופשית מתעלם משורה של גורמים מתבסס על תחזית שלפיה הביקוש יגדל. מדובר בתחזית לא ריאלית שאינה מחוברת למציאות הישראלית ונראה כי נתפרה טלאי על טלאי כדי להתאים למשאלת הלב של מזמינת העבודה. ככל שהתחזית הזו תתברר כשגויה, והרכבות הקלות יהפכו לרכבות שיסעו במקדם-מילוי רבע ומטה, כל העבודה תקרוס כמגדל קלפים ותרד לטמיון. לצערנו, לא לכל השאלות שהצגנו קיבלנו מענה ויש רק לקוות שהעבודה שתכין חברת נת"ע בנושא לא תיעשה בחיפזון אלא תהיה מקצועית, מקיפה באופן שיבחן את כלל ההבטים (לרבות החוקיים-משפטיים, הסביבתיים והחברתיים) ובעיקר נקייה מלחצים פוליטיים שיטו אותה לכאן או לכאן.

תאריך:  27/08/2022   |   עודכן:  09/01/2024
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
תחזית ההפסד מאי-הפעלת הרכבת הקלה בשבת מופרכת ואינה מציאותית
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
גליה לביא
שיחה עם פרופ' אהרון שי, חלוץ המחקר האקדמי של סין בישראל, במלאת 30 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות: הקשרים העסקיים והאקדמיים, הזהירות המתחייבת וההצטננות החלקית של התלהבותו-שלו מהנעשה שם
עדן כדורי, לירן ענתבי, מאיר אלרן
חיזבאללה עולה מדרגה בהפעלת כטב"מ נגד ישראל; האיום האסטרטגי האמיתי הוא מכיוונה של אירן    ישראל צריכה לפתח מענה מקיף, אשר יכלול פיתוח טכנולוגיות מתקדמות, מודיעין ושת"ם בינלאומי
איתמר לוין
תלותה של הארץ בגשמים הפכה בדורות האחרונים לברכה, בדמות פתרונות יצירתיים וייחודיים    במקביל נוצרה מצוקת מים באירופה וגם במצרים    עיון בספר דברים מוביל למסקנה, שזהו חלק מתהליך הגאולה
אפרת בן שץ פורשיאן
בננה מכילה כ-10% סיבים תזונתיים מסך הצריכה היומית לאדם מבוגר. הסיבים התזונתיים עוזרים לתהליך עיכול תקין, תורמים לתחושת שובע ויכולים לשמור על רמות כולסטרול וסוכר תקינים בדם
יואל גוז'נסקי
שורה ארוכה של שיקולים ניצבים בפני ריאד בבואה להחליט על אופי היחסים עם ישראל - החל מהאיום האירני, דרך מעמדו של בן סלמאן וכלה בתפקידה כשומרת המקומות הקדושים    ההתקדמות תהיה איטית ותלויה בעיקר בתועלת שתוכל סעודיה להפיק ממנה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il