1. היום האחרון לחקירתה הנגדית של הדס קליין בידי עו"ד עמית חדד (19.9.22) עסק בשורה של נושאים. הוא החל ברכישות השמפניות והסיגרים, שוב במטרה להראות שהללו היו צמודות לביקוריהם בארץ של ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. הוא גם ניסה לקעקע את גרסתה של קליין בדבר הסתרת הרכישות הללו בצידניות, שקיות ומעטפות, אך קליין עמדה על ליבת גרסתה: "אם היינו מוסרים את זה לאנשים שהם לא אישים ציבוריים, כמובן שזה לא היה מפריע. אבל עצם זה שאנחנו שולחים דברים כל הזמן לראש ממשלה, נראה לי שצריך לשמור על ארנון ועל ג'יימי. אם אתה נותן את זה לידיד שלנו, שהוא איש רגיל כמוני וכמוך, שלא נושא במשרה ציבורית, אין בעיה. שאנחנו מעבירים ארגזים ושמפניות וסיגרים לראש ממשלה - זה נראה לי רע מאוד". קליין גם הבהירה, כי הבעיה לא הייתה ברכישות עצמן - הרי היו כמויות עתק שלהן - אלא בייעוד ובמיוחד בהעברה ליעדן. "לא הלכנו בראש חוצות ואמרנו: אנחנו שולחים שמפניות לראש הממשלה, כי זה נראה לי נורא ואיום".

2. נושא נוסף שעלה במשך היום היה רמיזותיו של חדד לתיאום גרסאות בין קליין לבין מילצ'ן, ובין קליין לבין הנהג יונתן חסון. בנוגע למילצ'ן חקר חדד את קליין על נסיעותיה לפגוש אותו בלוס אנג'לס ובלונדון במהלך חקירת תיק 1000, ופיה הייתה תשובה ברורה: הכל נעשה באישורו ואף בהשתתפותו של עו"ד בועז בן-צור - אז עורך הדין של מילצ'ן וקליין, וכיום סניגורו של בנימין נתניהו בתיק 4000; הוא היה מונע את הפגישות אם הדבר היה פסול. בנוגע לחסון הסוגיה עלתה כאשר חקר חדד את קליין על היזכרותה המפתיעה ברכישת צמיד ברבבות דולרים לשרה נתניהו - סיפור אותו העלתה רק בהשלמת החקירה שלה. למרות שהאירוע התרחש לשיטתה בשנת 2014/15 ולמרות שהיא נחקרה בשנת 2016, קליין סיפרה עליו רק באוקטובר 2021. קליין שבה ואמרה כי נזכרה בכך כאשר מצאה במקרה את הזיכוי שקיבלה בחנות שטרן על ההפרש בין הרכישה המקורית לבין התכשיט החילופי (לאחר שהצמיד לא מצא חן בעיני בני הזוג). חדד הראה, כי קליין הכחישה במפורש בחקירתה ש-פאקר העניק תכשיטים לבני הזוג - והנה כאן טענה שהמימון היה משותף למילצ'ן ופאקר. "באמת לא זכרתי את הדברים האלה", השיבה. "גם היום אני מתעוררת בארבע לפנות בוקר ונזכרת בדברים שבחיים לא הייתי זוכרת אותם בהקשר של דרישות ובקשות, ותכף אני אמנה לך אותם" - אך חדד מיהר לעצור אותה. הוא כן רצה לשמוע שהקבלה המקורית על הצמיד הייתה שנים בארנקה של קליין, אשר לדבריה שכחה את דבר קיומה עד שנתנה אותה לחוקרים. אותה קבלה פורסמה מאוחר יותר בידי אילנה דיין, קליין אישרה שלא השאירה בידיה העתק - וכך קיבל חדד אישוש לטענתו בדבר הדלפה נוספת מן החקירה; לדבריו, גם בדיקת המסמכים מוכיחה שמקור ההדלפה היה המשטרה. קליין גם שבה ואישרה, שהחוקרים הודיעו לה מראש שהוסר צו איסור הפרסום על סיפור הצמיד ושצפוי רעש תקשורתי - ותהה בקול מהיכן ידעו זאת. קליין מצידה העירה, כי הפרסום הנרחב הרגיז אותה.

3. חדד רצה גם אישור של קליין לכך שארנון מילצ'ן היה המקור של העיתונאי בן כספית בנוגע למתנות שהעניק לנתניהו, כדי לטעון שהחקירה החלה בעקבות המידע שמסר כספית; לטענת ההגנה, המקור של כספית היו מאבטחיו של נתניהו. אולי יש לזה משמעות תקשורתית וציבורית, אבל בשלב זה קשה לראות מהי המשמעות המשפטית. בכל מקרה, בית המשפט פסק - בניגוד לטענותיו של חדד - שאסור לשאול אדם האם הוא היה מקור עיתונאי, אם כי אותו אדם רשאי לחשוף זאת מרצונו. השופטים הבהירו לקליין שיש לה חיסיון על שיחותיה עם עיתונאים, חדד אמר שאינו שואל על עיתונאי מסוים אבל כולם ידעו במה מדובר. היא אישרה שנפגשה עם "אותו אדם שכתב ספר על נתניהו". לדבריה, מילצ'ן סיפר לו שהוא נותן שמפניות לשרה נתניהו וסיגרים לנתניהו. "הוא לא המתיק לו סוד", ציין חדד וקליין אישרה - מה שמלמד שלדעת מילצ'ן לא הייתה שום בעיה במתנות (אם כי דעתו אינו משנה במישור הפלילי, במיוחד לנוכח העובדה שהוא אינו נאשם). קליין אמרה, שלמרות לחציו של מילצ'ן - היא סירבה להיפגש עם כספית, עד שלבסוף נכנעה ופגשה אותה במסעדת ברמת החייל. קליין אישרה, כי כספית שאל אותה על "חדר מתנות" עבור נתניהו והיא הכחישה מכל וכל; ושהוא אמר לה ש"מאבטחים אומרים שיש מתנות".

3. נושא רביעי: נוני מוזס. קליין אישרה שהיו יחסי ידידות ארוכים בין מו"ל ידיעות אחרונות לבין מילצ'ן. קליין אישרה את שאמרה בחקירתה: מוזס התקשר אליה והזהיר אותה מפני תחקיר על השימוש שעושה יאיר נתניהו בדירתו של פאקר במלון רויאל ביץ' בתל אביב. "הזהרתי גם את יאיר וגם את איאן [מוריס, עוזרו של פאקר] שנעצור את הדבר הזה", אמרה. לדבריה, מוזס לא אמר מי מכין את התחקיר והיכן יתפרסם. מילצ'ן ניסה בשנת 2009 לפשר בין מוזס לנתניהו, אמרה קליין, כולל בשיחות על ישראל היום, אך נכשל והיחסים הורעו עוד יותר; היא שמעה על כך משרה נתניהו. ואז החלו דיבורים על כך שמוזס ימכור את ידיעות אחרונות, אך קליין אמרה שמילצ'ן לא היה מעורב בחיפוש רוכשים אפשריים. "ארנון מקבל ממר נתניהו שמות של רוכשים פוטנציאליים", אמרה. לבסוף שאל חדד את קליין על גניבת הכספת מביתה בשנת 2016, אירוע עליו אמרה בחקירתה: "חשבתי שזה נוני". היא הבהירה כעת שאין לה שום ראיה לכך וש"יש שם סיפור שלם", אך חדד ויתר עליו.

ציטוט היום

עו"ד עמית חדד: "לשים סיגרים בשקית של חינאווי שזה כמו להחביא ספר בשקית של סטימצקי" (תגובת סניגורו של בנימין נתניהו על טענתה של הדס קליין בדבר הסתרת הרכישות עבור בני הזוג).