בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לשש המפלגות החברות בקואליציה נכלל סעיף שלפיו "יתוקן חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, תשס"א-2000, כך שתעוגן האפשרות לקיום אירוע תרבות או לימודים של חרדים ודתיים... לרבות בהפרדה מגדרית. בתנאים אלה הפרדה לא תיחשב לאפליה אסורה. כן יתוקן החוק האמור באופן שיאפשר יצירת וקיום קהילות מגורים דתי, ובאופן שימנע פגיעה בבית עסק פרטי שנמנע מאספקת שירות או מוצר בשל אמונה דתית". נוסח ההצעה מתיר להפלות אוכלוסיות שלמות מטעמי "אמונה דתית" ומעניק לגורמים המפלים חסינות מפני תביעות אזרחיות נגדם.
חוק איסור הפליה לא התקבל במקרה. חקיקתו התאפשרה נוכח ריבוי מקרי הפליה מטעמים של גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית ועוד, שגרמו עוול חמור לרבים. החוק נועד למנוע הפליה על-רקע קבוצתי, שמכונה גם הפליה גנרית, בניגוד להפליה רגילה הנוגעת, למשל, למעסיק שמעדיף את חברו במקום מועמד מוכשר ממנו. בהפליה גנרית, הגורם המפלה דוחה ופוסל בצורה גורפת מועמד שמשתייך לקבוצה מסוימת.
את חשיבותו של איסור הפליה מדגימים המקרים הבאים: איסור כניסתו של אזרח ערבי לפארק מים; אילוץ נשים לשבת בחלקו האחורי של אוטובוס; איסור העסקת חרדי יוצא אתיופיה בייצור יין, לכאורה מטעמי כשרות; סירוב סלקטור להכניס למועדון קצין צה"ל ממוצא אתיופי; תלמידות מעדות המזרח לא הורשו ללמוד באולפנה עם תלמידות אשכנזיות; איסור על זוג מקהילת הלהט"ב להיכנס לאירוע מיוחד לזוגות.
|
|
|
חובת הממשלה למנוע הפליה [צילום: משה שי, פלאש 90]
|
|
ברמת הפרט, הפליה גנרית גורמת עוול חמור. היא משפילה ופוגעת את קורבנותיה ופוגעת באוטונומיה שלהם. ההשפלה נגרמת משום שההפליה מבוססת על ההנחה שמעמדו של הקורבן נחות לעומת המפלה. הגורם המפלה כלל לא מתחשב בתכונותיו, בשאיפותיו ובכישוריו של הקורבן, אלא שופט אותו על-פי שיוכו הקבוצתי (מגדר, לאום, צבע ועוד) בלבד. כך, בפני הקורבנות חסומה כל הזדמנות למוביליות חברתית וכלכלית ולהגשמה עצמית.
השאלה האם בית המשפט יכול לפסול את חוק ההפליה, אם יעבור, מעסיקה רבים. כדי להשיב עליה נבחן תחילה את מעמדה של הזכות לכבוד לפי הדין בישראל, ולזיקה שבין הזכות לכבוד לבין הפליה גנרית. לפי הדין בישראל, הזכות לכבוד היא זכות חוקתית. היא מעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הקובע שאסור לפגוע בכבודו של אדם וש"כל אדם זכאי להגנה על כבודו". לפיכך, למדינה יש חובה כפולה: לא לפגוע בעצמה בזכות לכבוד ולמנוע מאחרים לפגוע בה.
הזכות החוקתית לשוויון, שמשמעותה זכות ליחס שוויוני ולא להיות מופלה על-רקע "גנרי", נגזרת מהזכות לכבוד. לכן, בדומה לזכות לכבוד, על המדינה להימנע מהפליה גנרית. לפי הדין מוטלת על המדינה גם חובה לנקוט צעדים מעשיים כדי להגן על הזכות לשוויון. עליה לפעול באופן יזום כדי למנוע מגורמים אחרים להפלות חברי קבוצה מסוימת על-רקע גנרי. החובה הפוזיטיבית להגן על הזכות לשוויון מוטלת על כל שלוש הרשויות. למשל, החובה המוטלת על הרשות המחוקקת היא לחוקק חוקים האוסרים הפליה, משום שהחקיקה היא האמצעי החשוב שלרשותה. על הממשלה לאכוף ביעילות חוקים האוסרים הפליה. על הרשות השופטת לבקר את פעולות הממשלה והכנסת ולוודא שהן לא מפרות את הוראות חוק היסוד. לכן בית המשפט רשאי לפסול חוק שפוגע בזכות לשוויון, ובמקרים המתאימים להוציא צווים נגד הממשלה.
חוק איסור הפליה נועד להגן על הקבוצות הסובלות מהפליה גנרית. חיזוק לכך אפשר למצוא בדוח היחידה למאבק בגזענות לשנת 2021, ממנו עולה שבמהלך אותה שנה התקבלו 458 תלונות, כאשר כרבע מהן עסקו בנושא הפליה במתן שירות.
|
הרוב יקבל רישיון לפגוע במיעוט
|
|
|
|
הציבור משמיע את קולו [צילום: גילי יערי, פלאש 90]
|
|
חוק ההפליה המוצע, אם יעבור, יעניק לגורמים המעוניינים מקרב אוכלוסיית הרוב רישיון לנקוט הפליה גנרית. משמעות הדבר היא שהכנסת תפגע בעצמה בזכות לשוויון, ובה בעת גם תפר את חובתה החוקתית להגן על השוויון. אמנם, הכנסת יכולה לפגוע בזכות אדם באמצעות חוק שנועד לתכלית ראויה, אולם במקרה דנן קשה לשכנע שמתן היתר להפלות אכן נועד למטרה ראויה.
להפליה גנרית יש השלכה ישירה על החוסן החברתי בישראל ולכן על הביטחון הלאומי. הפליה שניזונה משנאה ועוינות מעוררת מדון בין קבוצות שונות בחברה ומובילה לפילוג ולשסע עמוק. כישלון רשויות השלטון לנקוט צעדים תקיפים למיגור הפליה מוביל לניכור ואובדן אמון במדינה ובמוסדותיה. אדם שהפליה מגבילה את חופש הפעולה שלו ומונעת ממנו הזדמנות להגשים את עצמו, משול לאדם הכבול באזיקים, וטבעי שיחוש שעתידו לוט בערפל ומוגבל.
חמור מכך: הפליה שמתרחשת בתמיכתו או בעידודו של השלטון יוצרת בקרב קורבנות ההפליה תחושת איום מצד השלטון. במצב זה האינסטינקטים ההישרדותיים של חברי הקבוצה המופלית נכנסים לפעולה, והם לעיתים עלולים להגיב מתוך תפיסה של "אין מה להפסיד". החשש הוא החקיקה המדוברת דוחקת את הקבוצות המופלות צעד נוסף לעבר מציאות זו.
תגובת חלקים נכבדים בציבור הישראלי למכלול הצעדים שעניין ההפליה אחד מהם, היא נקודת אור המבטאת במידה רבה את חוסנה של החברה הישראלית. חלקים גדולים בציבור, מימין ומשמאל, השמיעו קול צלול בעד ערכים דמוקרטים וזכויות אדם ונגד הפליה גנרית ושיח פוליטי רעיל שמלווה בצעדי דיכוי של קבוצות חלשות. המסר העולה מכך הוא שלעקרון השוויון ערך חשוב והציבור אינו מוכן לוותר עליו, וכי אינו מוכן לשבת מנגד נוכח ניסיונות לפגוע בו. גם בוחרי מפלגות הקואליציה מבינים ברובם, מן הסתם, את הסכנה הטמונה ביוזמה המדוברת ומחפשים דרכים לאיין אותה במהלך הדרך.
לסיכום: הצעת חוק שמעניקה רישיון להפלות קבוצות שלמות אינה ראויה ואל לה לעבור בכנסת ישראל. חובתו של המחוקק היא לחוקק חוקים שמונעים הפליה גנרית. חוק ההפליה יקדם מטרה הפוכה, בכך שיבטל את ההגנה הקיימת בחוק מפני הפליה גנרית, ובה בעת יעניק לקבוצות הרוב רישיון להפלות את הקבוצות שהיו מוגנות עד עתה באופן חוקי ומובהק. ביטול ההגנה החוקית על השוויון בין הקבוצות השונות באוכלוסייה המגוונת של ישראל היא פגיעה קשה באחד העקרונות הערכיים המובילים של הדמוקרטיה ועלולה לערער מאוד את הסולידריות ואת החוסן החברתי, ובכך גם לפגוע בביטחון הלאומי. מן הראוי שהממשלה תימנע מלהגיש את ההצעה המדוברת לחקיקה בכנסת.
|
|
|
עמדת המכון למחקרי ביטחון לאומי בנוגע לרפורמה המשפטית וסכנותיה לביטחון הלאומי:
[קישור]
|
|
|
איציק דסה הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), וכן דוקטורנט ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. תת-אלוף (מיל') מאיר אלרן היה סגן ראש אמ"ן וכעת חוקר בכיר במכון.
|
|
|
תאריך:
|
04/02/2023
|
|
|
עודכן:
|
04/02/2023
|
+האו"ם דורש מישראל מידע על חקיקת חוק סמכויות המשטרה
|
20:28 04/02/23 | עידן יוסף
|
למשרד המשפטים הגיעה פנייה מטעם האו״ם בבקשה להעביר מידע על הליכי החקיקה בישראל, במסגרת ביקורת על יישום האמנה נגד שחיתות בישראל. בייעוץ המשפטי לממשלה התריעו על כך במסמך העוסק בחוק הסמכויות של בן-גביר, ושם מתריעים כי החלשת המשטרה עלולה לעורר שאלות וביקורת מצד ארגונים בינלאומיים (חדשות 13).
|
+סמוטריץ' מציע לרשת הענק קוסטקו להיכנס לשוק המזון בישראל
|
20:15 04/02/23 | עידן יוסף
|
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פנה לאחרונה לרשת קוסטקו והציע לה להגיע לישראל. אם המהלך יבשיל, הוא עשוי לטלטל את שוק המזון בארץ. קוסטקו היא רשת חנויות הסיטונאות הגדולה ביותר בארה"ב והתשיעית בגודלה בעולם, אחת החביבות על היהודים האמריקנים. הרשת מפעילה מאות חנויות בארה"ב, בקנדה, באוסטרליה, ביפן, בספרד ובעוד מדינות, ונחשבת לרשת המזון השנייה הגדולה בעולם אחרי וולמארט.
במכתב ששלח סמוטריץ' למנהלי הרשת, כתב כי "הממשלה בישראל הציבה לעצמה להעלות את התחרות הישראלית בשוק המזון בישראל. זה יהיה הישג גדול אם ייכנסו שחקנים בינלאומיים כמו החברה שלך. אנחנו רוצים לעניין אותך להיכנס לשוק הישראלי, יש לנו הזדמנות ומטרות משותפות". שר האוצר סיכם ואמר כי הוא מחכה לדון בעניין עם ראשי החברה בביקורו הבא בארה"ב (ישראל).
|
+נתניהו שוקל למנות את מקורבו מאיר חביב לשגריר בצרפת
|
19:55 04/02/23 | עידן יוסף
|
אחרי שבחירתו לפרלמנט הצרפתי נפסלה - נתניהו שוקל למנות את מקורבו מאיר חביב לשגריר ישראל בצרפת, במקום השגרירה יעל גרמן (כאן חדשות).
בזמן שליווה את נתניהו בביקורו בפריז והשתתף בפגישה עם אנשי עסקים צרפתים, התקבלה החלטה דרמטית על-ידי המועצה החוקתית של צרפת שמבטלת את בחירתו של חביב ומדיחה אותו מחברותו בפרלמנט הצרפתי, בגלל הפרה של קוד הבחירות וקריאה של נבחרי ציבור ורבנים בישראל להצביע לחביב.
|
|
[צילום: עמוס בן גרשום/לע״מ]
|
|
|
היתר להפליה רוחבית יפגע בביטחון הלאומי |
|
1 |
|
|
אם ביישוב מסויים מתנגדים לקבל ערבים אז אסור להכריח אותם, ובג"ץ טעה כשהכריח אותם. אם יש תחרויות לנשים אז אסור לתת לגברים ביולוגיים להשתתף בהן ולא חשוב איך הם מציגים או רואים את עצמם. אם בחברה הדתית מקובל שיהיו אירועים לנשים ליחוד וגברים ליחוד אז כמובן שיש לאפשר את זה לפי אמונתם. אם לחיילים דתיים אסור לפי אמונתם לשמוע שירת נשים אז אסור להכריח אותם ועוד ועוד. בקיצור, אפלייה מגזרית או דתית או מינית בחלק מהמקרים היא חשובה לחוסן של החברה ולאמונות שלה ולכן אסור שיבוא מלמעלה איזשהו גוף מוסדי שיאסור על כך נגד רצונם. להיפך, הגוף המוסדי הזה צריך להתחשב ברצונות של האזרחים כי המדינה קמה בשביל האזרחים ולא נגדם והרוב כמובן מנצח. ואם המיעוט יכפה את עצמו על הרוב אז במוקדם או במאוחר ימצא את עצמו במהפיכה. אם זה מהפכה משפטית כמו שמתחילה אצלנו היום או מהפיכה מעמדית כמו בצרפת או מהפיכה חברתית כמו ברוסיה הצארית. למיעוט השולט אסור למתוח יותר מידי את החבל כי אם מותחים יותר מידי אז החבל נקרע והחברה נפרמת והגיליוטינות מתחילות לצוץ ע"ע כיבוש הבסטיליה, מהפכת התרבות הסינית והמהפיכה הקומוניסטית. המיעוט הכופה את עצמו על הרוב צריך להפנים ומכאן להשתנות, להתפשר ולא להתנגד בכוח. דוגמא טובה לכך היא בריטניה שאחרי המהפיכה הצרפתית שינתה את צורת המימשל שלה והתחילה לשתף את המוני העם בשלטון ובהחלטות ובכך ניצלה ממהפיכה. במידה ובג"ץ לא יתפשר אז כדאי להקים מעל הראש שלו מערכת משפט עליונה חדשה שתעסוק בחוקה ובכל מה שקשור במערכת השלטונית ושהשופטים במערכת זו ייבחרו על ידי הכנסת, והבג"ץ הקיים יעסוק אך ורק בערעורים על בתי משפט קמא לעניינים שבין האזרחים לבין עצמם בלי קשר לשלטון או רשויות מקומיות או חוקים או כל דבר שקשור לממשלה ולכנסת. וככה אפשר יהיה להדיח אותם מכל יכולת השפעה על ההחלטות של המדינה. יש כמובן עוד אפשרות והיא לעבור לשיטת המושבעים כמו בארה"ב, ולהוסיף לשיטה הזאת גם את בג"ץ...בקיצור - מי שמתעקש יאכל אותה ! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חשדנית |
|
|
2 |
|
|
חוקים לא באים לעולם אלא אם כן זקוקים להם,ולכן, החוק שיאפשר לומר למישהו "לא" מטעמי דת או משהו דומה לזה לא היה בא לעולם אלמלא השתמשו אירגוני השמאל ב"ערכים" כקרדום לחפור בו. אז בואו,אותם להטב"ים באו לבית הדפוס החרדי בבאר שבע כי מישהו שלח אותם, וכשמבינים את זה,מבינים גם למה ציבורים מסוימים דורשים את "ההפליה מטעמי דת" כי מי ששלח את הלהט"בים לבית הדפוס ההוא, מחר יכול גם לפתח יוזמות שלא רחוקות מיוזמותיו של המן הרשע או הדומים לו כי הניצוץ כבר קיים שם,עכשיו רק נותר לו להפוך למומר. ואגב,היו דברים מעולם.אז לכידות חברתית באה כאשר כל פרט ופרט מבין מה הם המחוזות אליהם הוא יכול להגיע כי לעולם לא תוכל להגיע לכל המחוזות,ואם אתה מתעקש להכנס לכל מקום, לכידות חברתית היא ממש לא השאיפה שלך."עָשָׂה תּוֹרָתוֹ קַרְדֹּם לַחְפֹּר בּוֹ" אמר מי שאמר וכדאי ל"ערכיים" לבחון אם הפסוק לא מדבר עליהם. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
באום |
|
|
3 |
|
|
|
|
עידן יוסף
בסביבת ראש הממשלה אומרים כי כי השגרירה בצרפת התבטאה באופן פוליטי חריף ולא מקובל, לאחר שאמרה כי אינה רוחשת כבוד לראש הממשלה גרמן על העדרותה מטקס קבלת הפנים בפריז: "לשכת ראש הממשלה ביקשה שלא אגיע"
|
|
|
|
|
|
איציק וולף
ראש הממשלה דן עם מקרון על הגרעין האירני ועל הרצון להרחבת הסכמי אברהם לשכת רה"מ הבהירה לשגרירה המתפטרת גרמן שהיא אינה רצויה בקבלת הפנים בשדה התעופה
|
|
|
|
|
|
איציק וולף
שר החוץ כהן ביקר בחרטום החתימה על ההסכם צפויה לאחר העברת השלטון בסודן מהמועצה הצבאית לממשלה אזרחית
|
|
|
|
|
|
עידן יוסף
כחודש בלבד לאחר שנכנס לתפקידו, שר התקשורת חתם על רישיון הדואר בלי להמתין לדיון הנוסף שח"כ ביטן דרש בוועדת הכלכלה משרד התקשורת מציג את הרעת התנאים לציבור בעטיפה יפה
|
|
|
|
|
|
מירב ארד
ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה תדון במועמדותה בימים הקרובים בן-שלמה שימשה כמנהלת המחלקה למחקרי מדיניות חינוך בפורום קהלת וכרכזת מחקר ומדיניות ב"קואליציה לאוטונומיה בחינוך"
|
|
|