|
|
גלנט בנאום בו קרא לעצור את הרפורמה [צילום: משרד הביטחון]
|
|
המהלך השפיע עמוקות על הצבא כולו וחלחל גם לשורות הצבא הסדיר – חובה וקבע, והוביל לערעור אמות הסיפים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עמד על חומרת העניין ודרש משר הביטחון, יואב גלנט, ומהדרג הצבאי לטפל בעניין. אלא שהדרג הצבאי לא הצליח להכיל את האירוע או להפסיקו, והתריע בפני הדרג המדיני על אודות חומרת האירוע והשלכותיו הביטחוניות המסוכנות בשל הפגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל וחשש אמיתי מפני התרחבות התופעה לכלל הצבא.
כך נוצר היפוך יוצרות. הצבא, שלא מרצון הדרג הצבאי הבכיר ושלא מיוזמתו, אך בפירוש כתוצאה מניהול שגוי של ההתפתחויות, הפך לשחקן פוליטי, המשפיע ביותר בזירה הציבורית במציאות של ויכוח אזרחי-פוליטי-ערכי. נוצר תקדים: לראשונה, ובאופן מובהק, הצבא הוא זה המוביל תהליך של ביטחוניזציה, שמהותו היא שימוש בטיעונים צבאיים-ביטחוניים לשם המחשת פוטנציאל איום הנוגע לסוגיה אזרחית, כהצדקה לשימוש באמצעים קיצוניים לצורך הטיפול באיום, במקרה זה - השהיית תהליך החקיקה של הרפורמה המשפטית שמציעה הממשלה.
חומרת האירוע והאחריות להתפתחותו רובצת גם לפתחו של הדרג האזרחי, שכשל בהפעלת פיקוח אזרחי אפקטיבי על הצבא, קרי הכפפת החשיבה הצבאית לחשיבה המדינית במובן המופשט של המושג, וכפיפותו המוחלטת של הצבא לדרג המדיני במובן הבסיסי של המושג. הראייה לכך היא בשינוי המדיניות של מפקד חיל-האוויר והרמטכ"ל ברוח הנחיות ראש הממשלה ודרישותיו לאחר מעשה.
במבחן התוצאה, תהליך החקיקה הושהה בשל נאומו החריג של גלנט, שעמד על חומרת האיומים הביטחוניים מחד-גיסא ועל הנזק הנגרם לצבא ולכשירותו המבצעית מאידך-גיסא. למעשה, הדרג הצבאי סיפק, שלא מרצונו וכתוצאה מתחושת מצוקה חריפה בשל משבר אמיתי בשורותיו, תמיכה גבית משמעותית למחאה האזרחית נגד הצעת הרפורמה והוביל את הדרג המדיני לפעול בניגוד לכוונתו המקורית. בנקודה זו, הצבא, גם אם באופן ספציפי יותר משרתי המילואים במערכים החיוניים, הפך למזוהה עם המחאה האזרחית ולמחנה המתנגדים לרפורמה המשפטית.
האירועים וההתנהלות הובילו לגלי ההדף במערכת הצבאית. בין היתר, למשל, משרתי המערך הטכני בחיל-האוויר פנו לרמטכ"ל ולמפקד חיל-האוויר והביעו מורת רוח מהתנהגות טייסי המילואים ואף דרשו את התנצלות הטייסים בפניהם, תוך ביטוי תסכול עמוק על יחס מפלה כלפיהם וכלפי עמדותיהם. גם אם יש המייחסים את התארגנויות הנגד לגורמים מהזירה הפוליטית, הרי שגם כך יש כדי להעיד עד כמה חלקלק המדרון ועד כמה התרחק הצבא ממעמדו המתחייב כא-פוליטי.
|
|
|
המעמד של צבא העם [צילום אילוסטרציה: דוד כהן, פלאש 90]
|
|
מעבר לכך, התנהלות הצבא בהקשר זה מובילה לשבר עמוק ביחסיו עם הדרג המדיני, בשל הפגיעה הקשה באמון דרג המדיני בדרג הצבאי ובהתנהלותו בנוגע למשבר ויהיה בה כדי להשליך על יחסי הדרגים בהמשך. האירוע וההתנהלות גם צילקו את הדמוקרטיה הישראלית, מכיוון שפגעו בקונצנזוס הציבורי לגבי צה"ל ובמעמדו כא-פוליטי, בוודאי בהתייחס לחלק ממערכיו החשובים וגם בהתייחס לדרג הפיקוד הבכיר, שנתפס כמי שתמך או לכל הפחות הכיל את הסרבנות ולכן זוהה כמתנגד לרפורמה, למרות שלא התבטא כך. לפיכך, הפגיעה היא לא רק ביחסי הדרגים, אלא גם ביחסי צבא-חברה בישראל ובמעמדו של הצבא בעיני החברה הישראלית.
קשה להניח, בתנאים שנוצרו, שלא תהיה לדברים השפעה על מודל הגיוס של הצבא ועל מעמדו כצבא העם, שנשחק ממילא בשנים האחרונות. איומי הסרבנות המאורגנת, ויותר מזה: בחירת הדרג הצבאי להכילם, השפיעו על שר הביטחון לקרוא להשהיית החקיקה, והניחו תשתית למחאות ולאיומי הסרבנות הבאים בצבא. מאחר שהאיומים הביטחוניים החיצוניים התקיימו ממילא, הרי שגלנט לא היה קורא להשהיית החקיקה לולא אירוע זה, אשר העצים את האיומים החיצוניים בשל סכנת השלכתו על הכשירות המבצעית של צה"ל ועל האפשרות שאויבי ישראל עלולים לפרש את החולשה הזו כהזדמנות לתקוף אותה.
מעתה ואילך, הצבא עלול למצוא עצמו נאלץ להתמודד מול סרבנות מאורגנת, אולי בקרב אוכלוסיות משרתי מילואים אחרות, בהתייחס לסוגיות אזרחיות-פוליטיות ולאומיות אחרות. משמעויותיו של המדרון החלקלק הן בהכרח צבא מעורב יותר בסוגיות אזרחיות-פוליטיות ויחסים מתוחים יותר בין הדרג המדיני לדרג הצבאי.
חשדנות וחוסר אמון יקשו על הדרג המדיני לקבל את עמדותיו המקצועיות של הצבא כנטולות אג'נדה או עמדה פוליטית-ערכית. יהיה בכך כדי לשבש את מאפייני השיח בין הדרגים. במקום מרחב שיח פתוח, מאתגר, חופשי שהוא גם מרחב למידה משותף של הדרגים, החולקים ביניהם תשתיות ידע ומאתגרים זה את חשיבתו של האחר -ייווצר שיח סגור, מרוסן, הירארכי ונטול למידה משותפת.
משנפרץ הסכר, יעמוד הדרג המדיני בפני חשש מגילויי סרבנות כאלו ואחרים. מעתה ואילך, קשה יהיה לדרג המדיני לסמוך על הצבא כזה היכול לרתום את כל יכולותיו ומקצועיותו כדי להוביל מהלך צבאי שתכליתו מימוש תכלית מדינית אסטרטגית, שנקבעה על-ידי הדרג האזרחי הנבחר. בחשדנות מצד הדרג המדיני הנבחר כלפי הדרג הביטחוני והצבא עצמו, גלומה פגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית - בפיקוח האזרחי כנדבך יסוד ביחסי דרג מדיני-דרג צבאי במדינה הדמוקרטית, ובא-פוליטיות הכרחית של הצבא בעיני הדרג המדיני והחברה.
כדי להתחיל ולהוביל את תהליך הריפוי ההכרחי של הדמוקרטיה הישראלית בכל הנוגע ליחסי צבא-חברה ויחסי דרג מדיני-דרג צבאי, הכרחי ראשית להבין את חומרת הבעיה ועומק השבר. כל ניסיון לייפות את הדברים או למזער את חריפותם יסכל תהליך ריפוי נכון, שבכל מקרה יהיה מורכב, קשה וארוך.
|
|