|
|
|
תאריך:
|
27/09/2010
|
|
|
עודכן:
|
27/09/2010
|
| מיתוס המסוכנות - והספין התקשורתי (א') |
|
|
1 |
|
| |
|
ההכללה הזו, שהפסכיאטרים ממהרים לאשפז בני אדם, היא ספין מסוכן. ההשלכות הן שיותר מטורפים מסוכנים יסתובבו בתוכנו.
מי מייצר מיתוסים מסוכנים?: חבורת "צדיקים" כמו ענבל. |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
צבי גלברד |
|
|
|
2 |
|
| |
|
היום כמעט בכל הליך גירושין הנשים מתלוננות תלונות שווא במשטרה ובבית המשפט. התוצאה היא הכרזה על אבי ילדיהן ובעלן בעבר, כ"מסוכן"; כמובן שגבר מסוכן צריך להפקיד "נשק ברישיון" במשטרה, לעזוב את הווילה, להתמודד עם כתבי אישום הזויים, להילחם על זכותו לראות את ילדיו שנים נגד עובדות סוציאליות בבתי משפט.... כל התהליך הזה מתבצע כאשר אין לו בית, והוא צריך לממן שפע עורכי דין, בזמן שגרושתו מתרכזת בהשגת מזונות גבוהים. כמובן אח"כ היא מגלה שפע של גברים גרושים "מסוכנים" שאינם מוכנים להישיר אליה מבט חזרה! שאלו את הנשים הצעירות שאינן מוצאות בעל; מדוע הגברים רק מבלים ולא רוצים להתחתן..??
איפה המסוכנים(המסוכנות האמתיות). הסטטיסטיקה מראה כי נשים מטביעות את ילדיהן וזורקות אותן מהגגות הרבה יותר מהאבות. אבל המערכת הנשית של משטרת אלמ"ב ,המחלקה הסוציאלית, ובית המשפט למשפחה נתונים תחת טרור תקשורתי של ארגוני הנשים! הכנסת מחוקקת כל הזמן חוקים פמיניסטיים עד טרוף. כידוע שוטרות יכולות להרחיק גבר מביתו על חשש שיבצע עבירה בעתיד! (אפילו מחבלים יכולים להתגונן בבג"ץ, גברים לא)!!! כל המנגנון הנפשע הזה אינו מצליח למנוע רצח 12 נשים בשנה, אבל "מצליח" לגרום ל-60 גברים להצליח בהתאבדות. בשום מקום לא כתוב בחוק מהם האבחנות אשר לפיהם אדם מוגדר כמסוכן. אשה אחת הצליחה להוציא גבר מהבית בטענה שהוא הטיח גביע קוטג' לריצפה. לבסוף התברר כי הקוטג' נפל כאשר ידיו היו עמוסות מצרכים ליד דלת המקרר. כמובן שהגבר איבד את הקוטג' באמת בגירושין. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ירון זכאי |
|
|
|
3 |
|
| |
|
אדם המכה באגרוף אדם אחר, האם הוא תוקף פלילי? בדרך כלל כן, אלא אם הוא חולה נפש, כי אם הוא חולה נפש אז מכת אגרוף אשר נזקה היה מדוד, ואשר ניתנה במסגרת של מצב רוח חריג (כעס רב, צעקות, בכי, היסטריה) תיחשב בד"כ כנושא מהחייב טיפול והיא נעדרת יסוד נפשי (מה גם שבד"כ לא תוגש תלונה ולא יתחיל הליך פלילי). האם רוצח הוא עבריין פלילי?, התשובה כשמעט תמיד כן, אלא אם מישהו אחר אחז ביד הנועצת את הסכין, על אף התנגדות הדוקר, ואותה יד אחרת, יכולה אף להיות מצב נפשי קיצוני, רגעי, שהרפואה והקרימינולוגיה מכירים כמצב של חוסר שליטה זמני מוחלט. אז אנו יודעים כבר, שככל שחומרת העבירה עולה, כן ההתחשבות במצב הנפשי של העבריין יורדת, התפיסה היא שגם מאנשים עם סף נפשי נמוך המסטנדרט, אנו מצפים למעצורים, בספים היותר בעייתיים של החוק הפלילי. וככל שעוצמת העבירה פחותה (ועצמת הנזק פחותה) מעדיפה החברה את הטיפול באותם אנשים, על הענישה, ובצדק. וללא כל הגנה על נפגעי אותה אלימות, היו המשפחות מרחיקות את האלימים מהם, ללא כל פתרון מגורים, חולי נפש במסגרות פתוחות, היו מאבדים עובדים נאמנים וטובים, המסיעים להם תמורת כמה גרושים לחודש, ואשר מודעים לסכנה של העבודה התומכת בחולי נפש, אך ודאי לא היו מוכנים להיות קורבן פיזי קבוע של אותן מחלות ואותם חולים. בין כל האינטרסים הנוגדים האלה נקבע כלל נכון, הגיוני וסביר, של מסוכנות. המסוכנות היא לא "מתנת חיים" וגם לא "אות קיין", מי שמסוכן היום ומסרב להתאשפז מרצונו, יאושפז בכפיה, יקבל טיפול, וברגע שייצא מחוץ לגדר הגדרת המסוכנות, על פי מיטב ההבנה של הגורמים הרפואיים, יחזור למסגרת ממנה הגיע. וכרגע, למיטב ידיעתי, הסמכות לתייג אנשים כמסוכנים היא בידי מומחים מאד מאד רמי דרג, פסיכיאטרים מחוזיים, אשר מצווים במקרה של מסוכנות, על אשפוז כפוי, ואין דבר הגיוני מזה. ייתכן שיש לתת פרשנות טובה יותר למסוכנות, ייתכן שניתן לתת מבחנים אשר יתקנו עיוותים בין החלטת פסיכיאטר מחוזי למשנהו, ייתכן שכל מקרה של אשפוז כפוי חייב לעלות תקופתית בפני פאנלים עולים ומתרחבים של מומחים על מנת להבטיח משנה שיקול דעת (וייתכן שכל זה קורה כבר) אבל למחוק במחי הבל פה את המושג מסוכנות ככלי להחלטה על אשפוז כפוי, בלא אלטרנטיבה ראויה, מחטיא את המטרה, ומבזבז לשוא את המשאב המועט שמשקיעה החברה בחריגיה.
אגב, ללא השוט של אפשרות אשפוז בכפיה, מרבית מהמתאפשזים מרצונם (כלומר בד"כ מלחץ הסביבה שלהם) לא היו מתאשפזים, וכל תופעות האלימות אשר מטופלות בתוך מסגרות סגורת של טיפול נפשי, היו קורות מחוץ לאותן מסגרות, וביתר שאת בשל חוסר הטיפול. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
איש עצוב |
|
|
|
4 |
|
| |
|
א. זאת לא הכללה - הכל מגובה בנתונים גם כאן מעל ומעבר, הרבה מעבר לכתבות עיתונאיות טיפוסיות , או כאלה שבפרט משמיצות "חולי נפש" נוהגות לגבות את נתוניהן.
הדבר היחיד שמסוכן בחברה הדמוקרטית זה אנשים כמוך שבטוחים ומשוכנעים שלגיטימי לשלוח אנשים למתקני כליאה ללא משפט וללא בירור עובדות, לא כל שכן ללא הגנה ויצוג.
כל השאר זה רדיפת צללים.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלעד33 |
|
|
|
5 |
|
| |
|
בולשיט.
כי אני לא יודע מאיפה להתחיל להתיחס לגיבוב השטויות שכתבת כאן:
א. פסיכיאטריה היא לא מדע אלא פסאודו מדע. זאת מהסיבה הפשוטה שהאבחנות מוחלות בצורה סובייקטיבית לחלוטין ללא שום מדד חיצוני. הDSM כולו הוא הזיה של 12 ליצנים שמצביעים על האבחנות וברגע שיש לחץ פוליטי הם מסירים אותן (ע"ע הומוסקסואליות שהיתה מחלת נפש עד שנות ה80)
הפסיכיאטרים "המומחים רמי הדרג" שלך, מאבחנים אדם לפני דעתם הסובייקטיבית. אין בדיקות דם לאבחון מחלת נפש, ואי אפשר לאבחן אותה עם צילום מוח. הכל נזיל וגמיש ונתון לאינספור הטיות סוציו אקונומיות. רוב הפעמים ,וזה אגב כן הוכח מדעית - פסיכיאטרים נותנים אבחנות שונות על פי מצב הרוח שלהם באותו יום. אם פסיכיאטר רב עם אשתו למשל אתמול בלילה, או שהיא לא שכבה איתו, הוא עלול לאשפז בכפיה יותר אנשים למחרת ולהרגיש שהם "מסוכנים".
בגלל זה חשוב שכהני הדת הפסיכיאטרית ("המומחים" לשיטתך) יכתבו טיעונים מנומקים ויתנו לשופט להתעמת איתם ועם עורך הדין של זה שנתבע לאשפוז, ולא יחליטו באופו שרירותי על שלילית חירותו וכבודו של אדם על דעת עצמם וגחמותיהם המבהילות.
ועוד לא אמרנו אף מילה על שיטות הריפוי:
כל העולם הפסיכיאטרי נסוב סביב "מדע" שרואה בנפש האדם איבר בגוף כמו לבלב או כבד, ובטוח שאפשר לרפא אותו. מילא זה שהאנושות על כל זרמי המחשבה שלה כבר 3000 שנה מתחבטת במהות הנפש, גוף-נפש וכיוב, וחוכמולוגים עם מדע בן 100 שנה בקושי בטוחים שהם האמת הבלעדית, מילא זה שהדרך לרפא היא באלחוש של בני אדם בכפיה, בזריקות, ובקשירות מזעזעות לשעות ארוכות (בלי להזכיר את היחס המחפיר והתנאים במחלקות הפסיכיאטריות), מילא כל הרעיון העקום של אבחנה אובייקטיבית על ידי סובייקט - אבל איך אפשר לשתוק כשכל זה קורב בדמוקרטיה? ועוד לשכבה הכי חלשה באוכלוסיה?
לגבי שאר השטויות שכתבת , אתיחס רק בריפרוף כי אין לי ראש ועצבים להפריך דברים כל כך הזויים:
1. רובם המוחלט של נפגעי הנפש הרבה פחות מסוכנים ממך ומרוב האנשים הרגילים. באחריות.
2. הפנטזיה שלך על בירורים וועדות ומומחים שבודקים היטב ובקפידה כל מקרה לגופו ועומדים בפני ביקורות רבות וכו' היא קשקשוש מצוץ מהאצבע. ההיפך המוחלט הוא הנכון - לרוב מעגלים פינות בלי סוף, מעקמים את החוק, לא מכבדים את זכויות המטופלים בכפיה וודאי שלא מיידעים אותם, מעולם לא כונסה ועדה פסיכיאטרית מיוזמתה, וכמעט תמיד בתי משפט הופכים את החלטות הועדות (אינדיקציה שמאזן של שני פסיכיאטרים מול משפטן אחד הוא שגוי, ושהחלטות הפסיכיאטרים מנוגדות על החוק ולא נושאות מחיר כבד מספיק, או בכלל , מול משקל הפרת הזכויות שהם מעוללים). הביקורת על המערכת היא עלובה ואפסית בהשוואה לעוולות ולהתעללות היומיומית שקורית שם, החל מההליך עצמו וכלה באלמנטים הכי קטנים ובנאליים בתוך האשפוז שמשפילים אנשים.
הקונצנזוס רואה בפסיכיאטרים אנשי רפואה ומדע, וככאלה הם חסינים מביקורת ציבורית אפקטיבית , וממילא זה בסך הכלחולי נפש, אז למי אכפת בכלל. יש דברים יותר חשובים על סדר היום - וזה הכי גרוע. כי אין דרך להחלץ ממעגל הקסמים הזה.
הפסיכיאטרים הם מעגל סגור ונוקשה של גילדה\אליטה חברתית, והמותקפים הם אנשי המעמדות התחתונים, עם תויות של חסרי תובנה, חסרי שיפוט הוזים ומסוכנים.
המעמד שלהם מראש כל כך דפוק ומקופח, וענבל עומדת עם עוד כמה צדיקים בסדום בפרץ הזה ומנסה להוכיח איפה שאפשר שהמלך הוא ערום ולספר מה קורה בסדום למי שלא מכיר (המחלקות מוקפות חומה - אם הקירות שם היו שקופים , כבר מזמן הן לא היו קיימות..) .
והכלבים נובחים פה כמו תמיד..
בטח |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלעד33 |
|
|
|
6 |
|
| |
|
ואתה שואל "איפה האלטרנטיבה".
שאלה שאנחנו נתקלים בה המון:
תשובתי היא כזאת
דבר ראשון, קטגורית , את האלטרנטיבות צריכים לספק אותם "מומחים רמי דרג" שלמדו כל כך הרבה שנים רפואה ומדע...
אם אין להם אלטרנטיבות לא אלימות ואנושיות יותר שעומדות בקנה אחד עם ערכי ההומניזם וכבוד האדם ,אז כנראה שהם צריכים להחזיר את הרישיונות שלהם למשרד הבריאות. הם פשוט לא מקצועיים.
אבל כמו שאמרתי לך, מחלת נפש זה סוג של פיקציה רבע מדעית לא פחות מהסיינטולוגיה. לאנשים קשה לראות את זה כי היום אנחנו שבויים בקונטקסט צר של מדע מעל הכל.
הבעיה היא שהמציאות יותר מורכבת ממה שהמדע יכול לפגוש בשדה המחקרי, והערכים היפים נועדו לשמור עלינו ממדעים כמו "תורת הגזע" למשל, וכן (להבדיל), גם מכפיה פסיכיאטרית.
שאלתך שקולה בדיוק לשאלה כזאת:
"מה האלטרנטיבה שאתה מציע לפתרון הבעיה היהודית?" (=אקסיומה בעייתית)
או נניח שכבר הסכמנו שיש בעיה יהודית (או מחלת נפש) אז היא שקולה ל:
מה אתה מצפה שמורה יעשה עם תלמיד מופרע? יש לך פתרון אחר חוץ ממכות רצח עם חגורה וכוויות עם סיגריה?
אותי זה לא אמור לעניין. אני מתנגד לכפיה ולאלימות, ולא מתפקידי לרפא מחלות נפש בדרכים הומניות (מה גם שמן הסתם כפי שברור לך אני לא מאמין בהן).. מי שמאמין בהן - שימצא פתרון הולם , ושאנשים יבואו אליו מרצון.
רציתם שוק פתוח? קפיטליזם? אז שיהיה. אם הפסיכיאטריה תתפוס - אנשים ישלמו כדי להתאשפז בכפיה, במחלקה סגורה עם זריקות וקשירות.. אם הרעיון כל כך טוב - עוד יעמדו בתור להכנס..
אבל אתה יודע מה,
אני מוכן להציע אלטרנטיבה לפנים משורת הדין.
1. הפרטה טוטאלית של המערכת הציבורית. כולל הכל. כולל פיטורים של רופאים שאין להם ביקוש . בלי רחמים ובלי ועד.
2. אשפוזים כפויים - רק בדלתיים פתוחות ועל ידי שופט, עם יצוג מלא - לפני האשפוז, ולא בדיעבד, אחרי שכבר האדם נמצא שם חודש.
אתה שואל מה לעשות אם מישהו מסתובב עם רובה טעון ומאיים לרסס לכל עבר ?
את אותו אדם , מצידי, אפשר לעצור בבית חולים ל 24 שעות ולא דקה אחת יותר, עד שהוא יראה שופט עם הנחיות ברורות וקריטריונים הגיוניים ומידתיים. ממש כמו במעצר רגיל של שוטר.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלעד33 |
|
|
|
|
|
| |
ולכן אני נוטה להסכים שהרעיונות ראויים לעיון בכפוף לכך שיאוזנו עם הפרמטרים הבאים :
(1) גם שופטים הם גילדה לא פחות בעייתית מפסיכיאטרים מחוזיים.
(2) בשל סודיות רפואית אשר דווקא החולה ירצה לשמור עליה בדרך כלל לפחות בשלבי ה"מעצר" הרפואי, "פומביות הדיון" תיעלם, ועמה ייעלם גם היתרון היחידי של המעבר מגילדה אחת לרעותה.
(3) פסיכיאטרים הם רופאים, אשר כמה שהתקרנפו (ככל שהתקרנפו, או יותר נכון, אלה מתוכם שהתקרנפו) הם עדיין מוכשרים במידה מסויימת, באנטומיה, פתולוגיה, ויש להם תשתית להבנת מצבו של המטופל קצת יותר מאשר לשופט, אשר לפני 5 דקות, עצר חשוד בגנבה, ובעוד שתי דקות יישב במשפטו של ראש הממשלה, ואשר גם הוא מושפע לא מעט מחווייות הלילה האחרון הסוער יותר או סוער פחות, בייחוד בשיפוט "קל דעת" כמו שיפוט מעצרים (ראה להלן).
(4) החלטות המעצר של שופטים, כולל ההצעה ל"מעצר רפואי" נלקחות הרבה יותר כלאחר יד מאשר כל החלטה שיפוטית אחרת, למעט אולי שיפוט תעבורה "קל", זה סריות של חשודים שעוברים תחת ידם, ובשל זמניות ההחלטה, הסברה היא שטעות לא תגרום נזק רב מידי - ומדובר בסרט נע, על אף שאין עדיין ראיות מוצקות, ובד"כ בשל מה שהמשטרה מכנה חשש לשיבוש, או מסוכנות. אגב - של פי מה שהבנתי מהחוק - החלטה לגבי אשפוז פסיכיאטרי של נוער מחייבת מעורבות בית המשפט (לנוער) מהרגע הראשון.
(5) כבר היום קיימות ועדות מומחים מחוזיות שאינן כוללות רק פסיכיאטרים אלא כוללות גם גילדה פסיכיאטרית, וגם גילדה משפטית, ומהפסיכיאטרית, גם כאלה משרות המדינה וגם כאלה שלא משרות המדינה, ואם לא די בכך הרי שניתן לערער על החלטות הועדות לבית משפט מחוזי. והכל באופן שנראה על הנייר כמגן באופן מייטבי על זכויות המטופל (או לחילופן הקרבן).
(6) אז האם אין פתרון? אני הייתי מציע לשקול פתרונות אחרים/נוספים.
(א) קציבת תקופות הכהונה של פסיכיאטרים מחוזיים וסגניהם לשנתיים, וסה"כ לשני התפקידים 3 שנים, כך שככל שחלה טעות תהיה הזדמנות לתקן אותה בתוך תקופת ימי חייו הפעילים של החולה.
(ב) שילוב של "חבר מושבעים" אזרחים מתחומי עיסוק שונים, אנשי תעשיה, מסחר, חינוך, ע"ס, מוסר (רב, כומר, קאדי), מינהל, אשר ייקראו לשבת בכאלה פאנלים (חובה, כמו מילואים) והשפעתם תהיה זהה במשקלה להשפעת המומחים.
(ג) טיפול לטווח ארוך, חינוך, חינוך חינוך, שחרור החברה מהפוביה שלה עצמה, בכל הנוגע לחשש מנזקי מחלות נפש לכאורה של פרטים בחברה. הטמעה בנו ובייחוד בדורות הבאים שחריגות איננה מחלה, אך אם היא לא מטופלת נכון, ואם החריג נדחה על ידי החברה, ואם החברה מתנכלת לחריג, החריגות מתפתחת למחלה, לא של החריג, אלא של החברה, וכאשר פרט, בייחוד אם הוא חריג, ולבד, וקרוע מבפנים, מרגיש מאויים הוא עלול להגיב באלימות, ומשם כנראה היום, על פי המתואר (בהגזמה), זו כמעט סוף הדרך.
שורה תחתונה לדעתי: הסיבה שכך מתנהגים לחולי הנפש, היא הפחד מפניהם ולא הפורומים המחליטים, הסיכוי הענק לטעות חייב להביא אותנו לגיוון רב יותר הן על ציר הזמן והן על הציר האנושי של הגורמים המחליטים, ומאמץ חינוכי להרפא מהפחד שנוצר אצלנו עקב חשש מהחריג.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
איש עצוב |
|
|
|
|
|
| |
|
אני מסכים איתך שמערכת המשפט רחוקה מאד מאד מלהיות מושלמת.
אבל , אני די בטוח שהיא הרע במיעוטו, ושבשורה התחתונה יהיה בה יותר מקום לצדק והגינות מאשר אצל פסיכיאטר אחד שהוא גם תובע גם שופט וגם תליין בכל ההתנהלות בבית החולים (גם זה שמחליט על אשפוז, גם זה שמבצע אותו - מטפל בכפייה במחלקה, וגם זה שמחליט על השחרור).
הריכוזיות היא מה שמסוכן כאן.
לכן יהיה בריא יותר לכולנו שפסיכיאטר מתוקף סמכותו הרפואית יהיה אך ורק התובע, ואילו הנתבע (החולה..) יוכל להביא חוות דעת פסיכיאטרית מטעמו - והשופט יחליט.
את שואל אם אני מאמין שזה יפתור את כל הבעיות ?
בוודאי שלא. אבל זה יהיה צעד חשוב וטוב.
אם אני חושב שיהיה טוב שיפרו סודיות רפואית של אדם בהליך משפטי? בוודאי שלא. אבל אני מאמין שזה יגרום לכך שיהיה הרבה יותר קשה לאשפז אדם לשווא כשהכל פתוח וגלוי.
אור השמש מחטא.
לגבי האלטרנטיבות שהצעת:
עם סעיף א', אני מסכים בהחלט
עם סעיף ב' אני עוד יותר מסכים. אתה כותב כאן את מה שאני תמיד אמרתי, ואם לקחת את זה מויקיפדיה - אז דע לך שאני כתבתי את זה גם שם... :)
לגבי ג' - גם מסכים בגדול. אם כי אני חושב בנוסף, ש"מדעי החברה" היא סימפטום של התרדדות ושקיעת דורות כללית.
מדעי החברה ופסיכיאטריה כלשעצמם אינם רעים, אך כשהם הופכים לאמת יחידה ואין בלתה, לתורות-על, בעוד החברה מתיחסת בהדרגה לפילוסופיה, ספרות, יהדות, היסטוריה, ומחקר במדעי הרוח בכלל כאל הבלים ובזבוזי זמן, וכאל דברים חסרי ערך טיפולי בהבנת נפש האדם - אני מודאג ומפוחד מאד.
דווקא בחברות המסורתיות , ובמזרח, התיחסו לחריגים בצורה
מתקדמת יותר ממה שמתיחסים אליהם כאן, מעבר לכביש..
לדעתי, הטכנוקרטיה הזו של 'הפסיכיאטריה' הזאת מסוכנת לכולנו, ומפרקת את החברה המערבית לרסיסים.
עד כאן
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלעד33 |
|
|
|
7 |
|
| |
|
|
|
|
עמי יובל
לסבי, אביה של אמי, הייתה מכבסה בשוק הערבי בחיפה. בזמן המאורעות של 1936 עד 1939 נקלע לסכנת חיים, וזה סיפור המעשה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יונתן שפירא
יונתן שפירא הנמצא במשט היהודי לכיוון עזה מנסה לחשוב מה יקרה בעוד כמה ימים מול חופי עזה ומבטיח: "איננו מתכוונים להילחם בחיילי צה״ל"
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מערכת PCאון
חוקרים במעבדת המחקר והפיתוח של IBM הצליחו לפתח טכניקה חדשנית שמאפשרת לראשונה לעקוב אחר התנהגותו של אטום בזמן אמת. מה המשמעות הגדולה שמסתתרת מאחורי פריצת הדרך הזו?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עידן יוסף
מופע הפתיחה של פסטיבל הרנסאנס היה מוצלח במיוחד  השילוב של מוזיקה אירית טובה, רוח גלילית נעימה וריח בירה באוויר הפך את הערב לחוויה עם קצת פחות מזרחית היה יכול להיות טוב יותר
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נרי אבנרי
אנחנו נישאר עם התקשורת, שמתייחסת לאמת העיתונאית משל הייתה אישה מוכה, ולאתיקה העיתונאית כאל פילגש שנפגשים איתה למטרה חפוזה... ההתגייסות של שמעון שיפר ועיתונו לתאוות הנקם הפרטית של נאשם בפלילים מוכיחה שהדרך ארוכה
|
|
|