ערוץ 10 הצהיר כנראה שבועת נאמנות ל
סילביו ברלוסקוני, החולש על אימפריית טלוויזיה שמושתתת על נאפופי הבל ומזמוטי רִיק. אחרת, איך נסביר את העובדה שערוץ 10 גירש את לונדון וקירשנבאום מהמשבצת של שבע בערב, ומשדר במקומם את חנווני-הסלבריטאים גיא פינס?
פתחתי טלוויזיה כדי לשמוע מה חדש בזירה הציבורית, וחטפתי מטח זיבורית. המסך הוכה בסנוורי בלונד של דוגמניות וכוכבניות, לרבות כוכבנית גלגל"צ קרן פלס, נתונות במדי החובה של בית החרושת לזוהַר: מחשופים סיליקוניים, חיוך מצועצע ורגליים מבהיקות. בין לבין הוקרן שוב ושוב תצלומה של הכוכבת דמי מור, לבושה בפריט טקסטיל זעיר שנהוג להצניע.
אין לי טענות נגד גיא פינס. הוא מגיש את מצעד הבשר במיומנות (של מארח אלגנטי בבית בושת). השאלה היא רק מדוע סבור ערוץ 10 שמחרוזת הפרפראות הרכילותית הזו – המעכסת על הגבול הדק שבין בידור ופורנו רך – ראויה להחליף את האקטואליה הביקורתית של 'לונדון וקירשנבאום' (שהוגלתה לאחר-הצהריים).
אמנם אינני מעריצה שרופה של הזוג הנרגן, אך מה היה דחוף לערוץ 10 לתקוע במקום המגישים האינטליגנטיים הללו את קמפיין ההלבשה התחתונה של
בר רפאלי, ועוד מול עיניהם של אנשים שחזרו מהעבודה וסועדים ארוחת ערב עם הילדים? את מי זה מעניין שבחתונתה של נערת הפרסומות רותי-דיוטי ירד גשם? את גיא פינס צריך לשדר מאוחר בלילה או בערוצי נישה ולא בפריים-טיים, לפני המהדורה המרכזית.
בתום רצף הבזקי הבלונד והעירום החלקי, רגע לפני החדשות, משודרת תוכנית הבישול של אהרוני. כלומר, ערוץ 10 אימץ את משטר הלחם ושעשועים הרומי. "אתם אוהבים חזה עוף? בצדק!", הכריז אהרוני, מבלי לחשוד שבעבור צמחונים, תעשיית הבשר המודרנית היא גלגול (תרבותי רק לכאורה) של הקולוסאום הרומי הברברי.
מצחיק: האנושות עשתה כברת דרך ארוכה מאז טמטום-ההמונים של רומי העתיקה, רק כדי לחזור אליו בגרסה מודרנית כביכול. העיקרון לא השתנה מאז ימי נירון קיסר: להאביס את ההמון בבשר נערות ובבשר חיות. אז עשו זאת כדי למנוע תסיסה באימפריה. היום, כדי להתסיס את הרייטינג.