התמודדות עם כאבי אוזניים בקרב ילדים

• לשתות הרבה. בכל מחלה יש פעילות קטבולית רבה ועלייה בצריכת מים;

• להשתמש בסירופ לשיכוך כאבים והורדת חום;

• תרופות אנטיהיסטמיניות, תרופות שאמורות לייבש את הנזלת טובים נגד גודש האף אך פעולתם בהקטנת כמות הנוזלים באזן התיכונה חלקית ומוטלת בספק;

• לחות האוויר חשובה בשמירה על פעילות הריסים של דרכי הנשימה העליונות ותורמת לדלילות הנוזל הצמיגי שמצטבר באף, דבר שמקל על פינוי הגודש. מומלץ להשתמש במפזר אדים;

• ילדים גדולים שיכולים לנפח בלונים יכולים על-ידי פעולה זו להרחיב את תעלת השמע וכך לעזור בפינוי הנוזלים מהאוזן התיכונה;

• תמרונים מוזרים (כמו ניתורים במקלחת אדים בזמן שמנערים את הראש ובולעים) עוזרים בהוצאת נוזל מהאוזן החיצונית בלבד (בדרך-כלל נוזלים שנכנסו לאוזן מרחיצה בבריכה או במקלחת) ולא מהאוזן התיכונה;

• מנוחה: בדומה לכל מחלה, מנוחה מסייעת להחלמה מהירה וטובה יותר.

אצל תינוקות בדרך-כלל יתאפיינו כאבי האוזניים בעקבות דלקת אוזן תיכונה, באי-שקט, בכי בלתי פוסק ובנגיעה באוזניים. אך לעיתים גם תלונות פחות אופיניות כמו שלשולים והקאות. עם זאת, תינוקות לא תמיד מכוונים לכיוון האוזן, לכן כאשר התינוק באי-שקט ונראה חולה, מומלץ לבדוק אותו בדיקה מקיפה לשלילת בעיות אחרות בנוסף לדלקת האוזן. אצל ילדים גדולים יותר, כאבי האוזניים מלווים גם כן בחוסר שקט, חום ונזלת. הילדים הגדולים שגם יכולים להביע בשפה את מכאובם, יתלוננו על כאבי האוזניים. בשנים האחרונות קיימת גישה טיפולית סובלנית יותר לדלקות אוזניים בילדים. בעבר היינו מטפלים בכל דלקת אזן תיכונה בתרופה אנטיביוטית. כיום אנו ממליצים להשהות טיפול זה תוך כדי מתן אלחוש מקומי לאוזן התיכונה בטיפות ומתן תרופות משככות כאב דרך הפה עד להיעלמות הכאב. תרופות אלה גם מורידות את החום ומקלות את סבלו של הילד. הדלקת תעלם לבדה בהמשך באופן עצמוני. כיום יודעים שאין סכנה בגישה זו. הקושי בהתמודדות עם דלקות אוזניים מהסוג השכיח הוא בעיקר הכאב והחום, ובהם אנו מטפלים. אנו ממליצים להורים להשהות הטיפול האנטיביוטי למשך 48 שעות, אך אם כמובן הכאב יתגבר או יופיעו סימני מחלה המראים על הרעת מצבו של הילד, אנו נטפל באנטיביוטיקה. אנו מציידים את ההורה במרשם לתרופה אנטיביוטית והוראות מדויקות וברוב המקרים ההורה מחליט בסופו של דבר האם להתחיל טיפול אנטיביוטי או לא. כמובן שחשוב לזכור שזו לא שיטה שבה משתמשים באופן גורף. רופא הילדים ישקול מי מתאים לשיטת טיפול זו של "השהיית אנטיביוטיקה" בהתאם לגילו ומצבו הרפואי. יצוין, כי שיטה זו של "השהיית טיפול אנטיביוטי" הורידה את שיעור הטיפול האנטיביוטי בדלקת אוזן תיכונה בצורה משמעותית וכך תורמת למאבק בהופעת זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ותוך כדי גם משפרת את התמודדותה של מערכת החיסון של הילד עם זיהומים. בכל מקרה, אין להסיק מכך שהורים יכולים להחליט להימנע מביקור אצל רופא משפחה / ילדים כאשר הם נתקלים בכאבי אוזניים וחום אצל הילד.

הרופא יבדוק את הילד החולה בדיקה כללית, תוך מתן דגש על בדיקת האוזן, האף והגרון. כמו-כן, ייבדק החלק של עצמות הגולגולת מאחורי האוזניים המכונה עצם המסטואיד. כאב, רגישות או אדמומיות באזור זה, מלמדים על דלקת חמורה. לעיתים, נוזל יישאר באוזן התיכונה תקופה ארוכה מבלי לגרום לזיהום. במקרה זה עשויה להיות ירידה בשמיעה. מצב זה של הצטברות נוזלים באוזן, מטופל לרוב על-ידי ניסיון לנקז הנוזלים באמצעות תרופות מייבשות או אנטיביוטיות. אם המצב נמשך וקיימת ירידה משמעותית בשמיעה שמפריעה לילד לפתח את שפתו או ליכולתו לשבת מרוכז בגן, יש לשקול החדרת צינוריות ניקוז לאוזניים (כפתורים) כדי לנקז את הנוזל ולהחזיר את תפקוד האוזן התיכונה למצב מאוורר ותקין. זהו הליך פשוט שנעשה בהרדמה כללית על-ידי רופא א.א.ג והוא יעיל מאוד באוורור האוזן התיכונה ושיפור הירידה בשמיעה ומניעת הסתבכות דלקתית משנית של האוזן. הורים בדרך-כלל דואגים שמא שמיעת הילד תיפגע בעקבות דלקת אוזניים. רוב הילדים עם דלקות באזן התיכונה יסבלו מירידה מסויימת, אך זמנית בשמיעה במהלך ומייד לאחר דלקת האוזניים, אבל כאשר תיספג הדלקת יכולת השמיעה תחזור לנורמה ונדיר שתשאר פגיעה קבועה בשמיעה.