רבות כבר נאמר על התגברות הופעת הוירוסים בעונות המעבר. משנה לשנה קשה יותר להצביע על מעברים בין העונות בשל מזג האוויר המשתנה, ודווקא בתקופה שבה נדמה כי מזג האוויר חמים ונעים כבתקופה זו, יש צורך להישמר מפני פתוגנים העלולים לתקוף את גופינו.
במאמר שנכתב על-ידי ד"ר ג'פרי שאמאן וד"ר מלווין קון, מתוארים בפירוט הגורמים להתפשטות הוירוסים בעונה זו. במאמרם, מתוארת הלחות כגורם העיקרי. אחוזי הלחות הנישאים באוויר, יחד עם שינויי טמפרטורות, יוצרים את החשיפה המוגברת לוירוסים ואת התפשטותם המהירה.
בתקופה זו מורגשת חמימות במהלך היום וקרירות בלילה. כשהטמפרטורות יורדות בערב, אחוזי הלחות בחוץ עולים וישנו טל בכמות רבה יחסית. כאשר נכנסים לבית חם לאחר שהייה בחוץ, אחוזי הלחות צונחים למינימום עקב הפרשי טמפרטורה בין הפנים לחוץ. במצב זה, נוצר יובש בעור ובסינוסים והעור נסדק, הריריות מתייבשות ולכן גופינו חשוף יותר לפתוגנים חיצוניים הנישאים באוויר.
בנוסף, העיניים והאף מגורים עקב האוויר היבש, דבר הגורם לאדם לגעת באזורים אלו יתר על המידה, להתעטש ולהשתעל. כשיוצאים החוצה בערב לאחר שהייה בבית, הקור יוצר אף נוזל והידיים מכוסות בפתוגנים של מערכת הנשימה שמשתוקקים להמשיך ולהתרבות ולהדביק את עצמם ואחרים.
הדרכים השונות להתמודדות עם הבעיה ושמירה על מערכת חיסונית חזקה: