אבי אבות התומה

פתחתי ערוץ 1, ועל ראשי נפלה קופסת שימורים חלודה משנות ה-70. "איי!", צעקתי מופתעת, אך בזכות חבטה זו הצלחתי להישאר ערה לאורך כל 'הבית היהודי', תוכנית המתפקדת כמאוזוליאום של תחילת הטלוויזיה הישראלית. פלא ארכיאולוגי זה נשתמר בזכות תנאי היובש והבידוד הקיצוניים שבו הוא שרוי: מדובר במובלעת דוסית הלכודה בתוך מובלעת נוספת, זו של הערוץ הראשון עצמו, ועל כן היא נטולת כל זיקה לטלוויזיה המודרנית. למעשה, 'הבית היהודי' מתפקדת כבית ספר הפוך לטלוויזיה: העריכה אגבית וכבדה, ההגשה נעבעכית והצילום חלטורה (מעברים חדים בין מסרטת-יד רועדת לפריימים סטטיים). הכתבות בתוכנית, שהוקדשו השבוע לנוער חרדי בסיכון, ארוכות מנשוא. הן עוררו פיהוק כה רחב, שכמעט בלעתי את עצמי, תאונה מקצועית שספק אם הביטוח הלאומי היה מכיר בה. ההתקדמות היחידה של 'הבית היהודי' לעומת תוכניות הדת של שנות ה-70 היא היותה משודרת בצבע. אך שיפור טכנולוגי זה התבזבז על ישראל אייכלר, שישב באולפן וצבע את המציאות בשחור-לבן מטיפני. כל אורח שנלכד בשדה הכבידה הירחמיאלי של האולפן כמו ננגע בכך (נוּגעו אפילו המרואיינים בכתבות, שכף רגלם לא דרכה כלל באולפן). אחד האורחים הבודדים שנמלטו מפלצור הירחמיאליות היה הרב אייכלר, אך הוא נמלט על כנפי הדמגוגיה. אייכלר ניצל את המשדר כדי לטפטף רעל נגד "התרבות החילונית" וטען שמשפחות חד-הוריות הן "אסון אנושי", ברמזו כי הן אשמות בהידרדרות ילדים לרחובות. למיטב ידיעתי, האנושות מאורגנת בתצורת משפחות דו-הוריות כבר אלפי שנים, מה שלא מנע ממנה להמיט על עצמה "אסונות אנושיים" בזה אחר זה, ולעתים קרובות במקביל. ומה בכלל הקשר בין חד-הוריוּת לנוער בסיכון? לרוב-רובם של הילדים החרד"ליים הנושרים לרחוב יש זוג הורים כדת וכדין. תוכנית הדת הגיעה למצבה הגרוטסקי משום היותה הילד המוזנח של ערוץ 1, בדומה לילדים החרד"ליים המוזנחים שהיא עסקה בהם. נראה כי הנהלת הערוץ משגרת אל 'הבית היהודי' את צוותי ההפקה, הצילום, ההקלטה והעריכה הגרועים ביותר, ואפילו את התאורנים המרושלים ביותר. וזה לא שבערוץ 1 אין צוותים מקצועיים - הרי אותו ערוץ משדר את 'מבט שני' ותוכניות איכות אחרות! ואגב, אחרי הזנחה כה ממושכת, הצופים התרגלו כבר לחלטורה ורואים בה סגנון לגיטימי ואף רצוי. כך קרה שבתוכנית היהדות היחידה בטלוויזיה אין שמץ של קסם דתי-רוחני, שלא לדבר על נוסטלגיה או פואזיה כלשהי. מדובר בהחמצת ענק - לא רק כלפי קהל היעד הדתי, אלא גם כלפי הצופה החילוני הצמא לדברי יהדות מחכימים; כמו הדברים המאלפים שהספיק לטפטף בסוף התוכנית פרופ' חננאל מאק. לסיכום: כרגע זהו המשדר הכי נעבעכי בקוסמוס הקרוב למקום מגורינו.