בולאות: סיפור שלא נגמר

כבכל שנה, שוב כינוס בולאים, ואף פעם לא משעמם במקום כזה. כשאתה פוגש באוסף של 'משוגעים לדבר' שממשיכים לכתת רגליהם אחרי בולים נדירים, שממשיכים לעסוק בנושאים היסטוריים או גיאוגרפיים שקשורים לקבוצת בולים מסוימת, אתה מבין שזה עולם בפני עצמו. כינוס יום הבולאות השנתי הוא מופע מיוחד, חגיגה לבולאים מרחבי הארץ. בדרך כלל מתמקדים הכינוסים בסיפורים של בולאים על אוספים שונים, על נושאי איסוף שונים, על עיצוב בולים והקשר למקומות או לאירועים שונים. הפעם בחרו המארגנים לשבץ בין הדיונים הבולאיים השגרתיים, לא רק סיפורי בולים היסטוריים, אלא נאום מרתק של דני גילרמן, לשעבר שגרירנו באומות המאוחדות על הדרך המיוחדת שבה הצליחו הוא והדיפלומטים של משרד החוץ להוביל להסכמה בינלאומית לשם קביעת תאריך ליום השואה הבינלאומי. הכינוס החל כמו תמיד בברכה של נשיא התאחדות בולאי ישראל עו"ד אליהו ובר - ובברכה של אורח חדש בפורום הבולאים - היושב-ראש החדש של דואר ישראל ששי שילה. היושב-ראש פרש את ה"אני מאמין" שלו בנושא הקשר בין בולים ובין חינוך, בין בולים ובין גישור בין תרבויות. עו"ד אליהו ובר סיפר על תערוכת הבולים העולמית, ההצלחה הבינלאומית המדהימה והאוספים הנדירים שנפרשו בפני באי התערוכה - דרך מיוחדת לקרב קהלים רבים לנושא הבולאות, צוהר לצעירים ולנוער לספוג את הבולאות באופן חוויתי. הכינוס עצמו כלל סיפורי דואר של אז ושל היום, בולים שסיפור על תקופות, על דואר בימים של טרם הקמת מדינה, על דואר אנגלי בביירות - ונושאים רבים אחרים. בטרם עלה דני גילרמן לשאת דבריו, קיימו מארגני האירוע טקס שבו הוענק אות הוקרה מיוחד למעצב הבול שזכה בתואר הבול היפה לשנת 2010. הזוכה מאיר אשל, מעצב בולים בעל מוניטין שכבר זכה בפרסים בינלאומיים, זכה למחמאות ולתשואות. ירון רצון פרש את מפת הבולאות לשנה הקרובה, ועל המסך ריצדו סקיצות של בולים חדשים, שיציגו פריזמה של נושאים ישראלים ואוניברסאליים, ובין הבולים תצוגה מרהיבה של בול שנת הלשון העברית: "ייחודה של השפה העברית" - בול מרעיב וצבעוני בעיצובו של דוד בן הדור.

דני גילרמן: בול השואה הבינלאומי כחלק מהמאבק על שימור הזיכרון

הרצאת הפתיחה של דני גילרמן הייתה מרתקת, עשירה בסיפורים אישיים, סיפור חובק עולם שכרוכים בו בולאות, מדיניות, כבוד לשואה. דני גילרמן עשה חיל כשגריר ישראל באו"ם - אבל הקדנציה שלו תישאר חקוקה לעד בשל הישג מיוחד מאוד בתקופת כהונתו: הפעילות של משלחת ישראל באומות המאוחדות שהובילה לקביעת יום שואה בינלאומי לדורות בכותלי בניין האומות המאוחדות. יום השואה לא נשאר נחלת בניין האו"ם - ובתאריך זה נקבעו עצרות שונות ברחבי העולם. וידויו של גילרמן היה כן מאד, אנושי מאד: "מתחילה היה ברור לנו, שלא נכון יהיה להגיע לקביעת יום השואה, אם ישראל תוביל את המהלך בגלוי. יש הרי רוב אוטומטי באומות המאוחדות נגד כל הצעה ישראלית. החלטנו להוביל את המהלך דרך מדינה אירופית, הולנד". הסיפור של דני גילרמן על נפתולי ההצעה, על התגלגלות היוזמה במסדרונות הדיפלומטיים של מדינות שונות, הסיפור הזה היה שזור בגוונים של סיפור מתח טוב. סוף טוב, הכול טוב: ב-25 בנובמבר 2005 הגיש מזכיר האו"ם הצעה לעצרת הכללית לקביעת יום זיכרון בינלאומי לשואה, וההחלטה נתקבלה ב-27 בחודש בהצבעה היסטורית - פה אחד. תזמורת בניצוחו של זובין מטה, נגינת מזמורי תהלים, תפילת אל מלא רחמים. רגעים מרגשים לשגריר ולמשלחת הישראלית, ובעצם לכלל העם היהודי, רגעים בלתי נשכחים. דני גילרמן והמשלחת הישראלית דאגו שבקרב הקהל באולם יהיו ניצולי שואה רבים, ובקרב הנגנים בתזמורת היו ניצולי שואה: זה היה ניצחון אמיתי, כי הנאצים רצו להשמיד אותנו, ומנגינת התהלים בבית האומות המאוחדות, בערב מיוחד של זיכרון לשואה, הוכיחה שהעם היהודי לא הובס.

סיפורה של קרן גילרמן: בולאות כדרך להציג שילוב בין דורות

לצד סיפורו של דני גילרמן נחשף הקהל לסיפור הבול של קרן גילרמן בתו. יום השואה הבינלאומי שצוין בטקסים בינלאומיים העלה על נס את יצירתה המיוחדת של קרן גילרמן. מאחורי הצילום המרתק נחשף סיפור אישי מורכב מאד ויהודי מאד. הצילום המיוחד שלה הפך לבול שכבש את העולם - שילוב של ידיים על דגל של תחייה, יד צרובה במספר של פליטי מחנות ההשמדה, ושלובה בה ידה של תינוקת. שני דורות, שלובים זה בזה. הקשר האנושי המיוחד בין קרן לדורה דרייבלט ניצולת השואה, בין קרן לבתה של דורה. הסיטואציה המיוחדת שבה צולמה התמונה המצמררת, של שילוב הידיים, שילוב הדורות, תכלת התקומה והמספר על הזרוע, שואה וחורבן בסצנה שאומרת הכול. העדות על היווצרות הבול היא סיפור שחובק דורות, שקשור בין עבר לבין הווה. יצירת הבול, שילוב הדמויות לשם תצלום הדורות יחד, כל אלה היו סיפור של גלות וגאולה. התחושה באולם הייתה שיצירת בול יכולה לסמל משהו, הסיפור של הבול הוא כל כולו סיפור של יצירה יהודית. סיפורה של קרן, סיפור יצירתה - אלה האירו באור מיוחד את הדרך שבה ראתה קרן את הקשר בין השואה לתקומה: קרן פרסה על השולחן דגל בד של ישראל,והניחה עליו זרועותיהן של דורה דרייבלט, ניצולת שואה, ושל הנינה שלה דניאלה. התצלום של קרן כבש לבבות, ותמונה זכתה בשעתו במקום ראשון בתחרות, בפער של עשרות אלפי קולות. צילום מדהים זה הופיע על שלטי חוצות והיה התשתית לבול הבינלאומי. קרן גילרמן פנתה לדואר ישראל והקשר הפך לקשר חם והדדי. הבול המנצח, הוא סמל לניצחון הרוח היהודית בשואה: את הבול עיצבה האמנית אסנת אשל. דורה דרייבלט ניצולת השואה צולמה, אך לא הספיקה לראות את הכרזה ואת הבול. היא נפטרה באוקטובר 2009. דורה הועברה לגטו הנורא של ליצמנשטאדט ומשם לעובדת פרך בפוזן. לאחר מכן נשלחה למחנה אושוויץ, שם הייתה כלואה עד שנת 1945. היא יצאה מן המחנה יחפה, והגיעה לעיירה במזרח גרמניה. מפקד המחנה היה קצין יהודי בשם תיאודור דרייבלט והוא דאג לפליטים למזון ולבגדים. כעבור שנה הציע לדורה נישואין. בתמונת החתונה הוא לבוש במדי הצבא האדום. קטע מרגש בסיפור יצירת הבול, היה הסיפור על טבעת הנישואין של דורה, טבעת שאותה היא העניקה לקרן. המחווה ריגשה את קרן, ולדברי אביה דני היא פרצה בבכי כשדורה הושיטה לה את הטבעת שעברה מדור לדור. קרן גילרמן ואביה הצטלמו ליד הבול - ולקרן הוענקה תעודת כבוד מטעם אגודת יודאיקה לאמנות.

הפרס לזוהר נוי - האיש שיודע לפרסם בולים

הצלחת תערוכת הבולים העולמית הפנתה את כל הזרקורים לאיש שעשה את מלאכת יחסי הציבור של תערוכת הבולים - והפך אותה ל"תפוח אדמה לוהט", לחוויה שסוחפת משפחות והמונים. זוהר נוי, נבחר על-ידי חברת דואר ישראל לבצע את עבודת יחסי הציבור של התערוכה הבינלאומית "ישראל 2010". הוטל עליו לקדם את מוצרי השירות הבולאי שהונפקו לקראת התערוכה, ולמשוך אליה קהל מבקרים רב ככל האפשר. פרס בולאי השנה הוענק לזוהר נוי בצדק. יושב-ראש דירקטוריון דואר ישראל, ששי שילה, העניק לזוהר את עיטור הכבוד. חברת דואר ישראל והתאחדות הבולאים יכולים לשיר לזוהר נוי: "ולא היה בינינו אלא זוהר"....או לחלופין: "ולא היה בינינו אלא דואר"...

סיפורם של בולים - הסיפור הציוני

במשך היום נהנה הקהל לשמוע הרצאות של בולאים ותיקים, וכל ההרצאות היו מגובות במצגות צבעוניות, מעין תחושה שההיסטוריה לעולם אינה נעלמת. ההרצאות המעניינות זכו להתעניינות ואף לתשואות: ראשונה ברשימה, הרצאתו של ד"ר יהושע מגר - "הפילפל והמלח של האוסף התימאטי". היום אוספים תימאטיים מרתקים וסוחפים את קהל הבולאים, ויהושע מגור ידע לתבל את הרצאתו בהרבה מלח ובהרבה פלפל. עם שובל. אחריו זכינו לחזות באלוף ההליכה הנצחי של מדינת ישראל, שאול לדני. הרצאתו הייתה מירוץ ולא הליכה: פרופ' שאול לדני חשף סיפורים וקטעי היסטוריה והכול בצירוף בולים מתולדות מדינת ישראל. הנושא לו "תולדות הדואר של בית אשל"- היה בעם סיפורה של התקומה הציונית. ההרצאה שחתמה את הכנס הייתה מקיפה ומלאת עובדות, ובצדן אנקדוטות: הרצאתו של הבולאי הוותיק יהודה קליינר - "600 שנות דואר". בולאות, כך מתברר, אינה נושא מיושן, היא מתחדשת - והיא מספרת סיפור מלא חיים, את הסיפור שלנו.