הר"י אברבנאל, שנמנה עם מאות אלפי מגורשי ספרד, מרחיב בכתביו על הקשר ההיסטורי בין טראומת הגירוש לבין תאריכו, תשעה באב שנת רנ"ב. הוא רואה בו אסון הממשיך את גזרות הפורענות הרבות שאירעו את אבותינו ביום זה.
שמא, מנקודת מבט שונה, אפשר לראות בכך לא קשר היסטורי אלא 'טעות' היסטורית. שמא התאריך המתאים לגירוש ספרד היה כבסיפורו של ביאליק, 'החצוצרה נתביישה', גירוש בי"ד בניסן (או בט"ו בו), וכפי שנאמר ביציאת מצרים: "כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה".
שלא כר"י אברבנאל, שגלה לאיטליה, לסיציליה ולקורפו, דומה שהיו לא מעטים שקראו את גירוש ספרד כדברינו, כ'יציאת ספרד' אל ארץ חמדה שנשבע ה' לאבותינו. משפחתו של מרן, רבי יוסף קארו, בעל ה'שולחן ערוך', שהיה ילד צעיר בעת הגירוש, כיתתה את רגליה מעיר לעיר ומארץ לארץ עד שהשתכנה בעיר צפת. עוד רבים ממגורשי ספרד הגיעו אליה. ביניהם רבו של מרן, רבי יעקב בירב. מעטים אחרים, דוגמת רבי לוי אבן-חביב, המהרלב"ח, הגיעו עד ירושלים. במבט מאוחר, אולי ניתנה רשות לעין לראות משהו ממבטו של מגיד מראשית אחרית. שנים ספורות אחרי גירוש ספרד השתלטה האימפריה העות'מאנית על המזרח התיכון ומעבר לו, ובתוכו גם על ארץ ישראל. הסולטנים הטורקים הראשונים אהדו את היהודים, ובעקבות השתדלותם הברוכה של דונה גרציה ושל דון יוסף נשיא כעבור דור אחד היו סולימאן המפואר ובעיקר בנו סלים ומוראד שאחריו מוכנים ללכת לקראת היישוב היהודי בארץ ישראל באמצע המאה הט"ז, ואולי אפילו עד אוטונומיה לשלטון יהודי בטבריה. אך היהודים בה היו מעט, ולא הצליחו להרים את האתגר שהונח לפתחם. קדם לכך מפעלו של רבי יעקב בירב לקומם מחדש את הסמיכה ואת הסנהדרין, שממנה תצא תורה לכל ישראל, וגם הוא דעך. אך מבית מדרשו של מרן רבי יוסף קארו שהיה אחד מארבעת היחידים שנסמכו להוראה, יצא מפעל תורה שחיבר מחדש את כלל ישראל.
מפעלי תקומת ישראל שבאותו דור דעכו בזה אחר זה, ובהם גם חזונו המשיחי של האנוס מפורטוגל, שלמה מולכו, בין השאר בגלל שמגורשי ספרד נותרו במדבר כְדור יוצאי מצרים, בלי להמשיך לארץ אבותיהם. הם המשיכו לאיטליה ולפולין, ליוון ולטורקיה, ולא עשו את הצעד המתבקש הנוסף. כך נתקיימה בהם יציאת מצרים בחמה שפוכה ולא ברחמים גדולים.
וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים... אֲשֶׁר נְפוֹצֹתֶם בָּם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל מִדְבַּר הָעַמִּים... מֵאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם אוֹצִיא אוֹתָם וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹא וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' (יחזקאל כ').