בעשור האחרון, בעקבות המלחמה בעירק ובאפגניסטן, הקימה ארה"ב בסיסי צבא רבים במדינות המפרץ. השבועון האמריקני ניוזוויק חשף לאחרונה שכדי לממן את הנוכחות הצבאית במדינות המפרץ, הפנטגון רוכש שירותים ומוצרים מחברות שבבעלות השליטים המקומיים ב-13 מיליארד דולר מדי שנה, ללא מכרז
בסיס אל-דאפרה ממוקם באחד מאזורי היוקרה של אבו-דאבי. הבסיס משמש את הצבא האמריקני לתדלוק מטוסים. כל הדלק שבבסיס נקנה מחברת הנפט הלאומית הנקראת ADNOC. האמריקנים קונים מהחברה כ-760 מיליון ליטר דלק מדי שנה, ומאז שנת 2006 הכניס העסק לחברה 3.3 מיליארד דולר. באופן לא מפתיע, יושב-ראש מועצת המנהלים של ADNOC הוא לא אחר מאשר שליט אבו-דאבי, השייח' ח'ליפה בן זאיד אל-נהיאן. זהו רק אחד מעסקיו של השייח' שהונו מוערך ב-15 מיליארד דולר וחלק ממנו ממומן על-ידי משלם המסים האמריקני.
פרופסור אלכסנדר קולי הוא מומחה בהיסטוריה של בסיסים אמריקניים. בריאיון לניוזוויק הוא מציין כי הפנטגון אומנם משלם דמי שכירות או דמי חכירה לבעלי הקרקעות שעליהן מוקמים הבסיסים האמריקניים, אך עצם הזכות להקמת הבסיסים אינה כרוכה בתשלום מכיוון שהיא מעוגנת בהסכמים מדיניים. עם זאת, פרופסור קולי מציין שיש לא מעט עסקות ג'נטלמניות בסגנון "שירות תמורת שירות" בנוגע לבסיסים במפרץ.
בשנות ה-80 ארה"ב געשה ורעשה בעקבות פרשיות שחיתות ובזבוזים בפנטגון. באחת הפרשיות הבולטות נחשף כי משרד ההגנה האמריקני רכש אסלות בשווי 640 דולר לאסלה אחת. הקונגרס התגייס לבער את הנגע, ובשנת 1984 נחקק חוק חוזים תחרותיים המבטיח קיום מכרזים. כוונת החוק הייתה לא רק למנוע שחיתות אלא גם להוזיל עלויות. סעיף מיוחד בחוק התייחס ליוצאים מן הכלל.
כנראה שאחד מהיוצאים מן הכלל הללו הופעל באבו-דאבי לפני 5 שנים. בעיצומה של המלחמה בעירק, ערערה חברת IOTC האמריקנית, המתמחה באספקת דלק, על החוזה שחתם הפנטגון עם חברת ADNOC המקומית על סך 50 מיליון דולר. הפנטגון השיב שהוא מחויב לכך על-פי החוק באבו-דאבי. היועצים המשפטיים של החברה האמריקנית ביקשו לדעת מהו החוק באבו-דאבי אך לא זכו לתשובה. מסדרת ההתכתבויות עם פקידי משרד ההגנה והשגירות באבו-דאבי עלה כי מדובר בחוק בלתי כתוב שלפיו אם ארה"ב חפצה לעשות שימוש בבסיסים באבו-דאבי היא מחויבת להסדרים כובלים עם שליטיה. הסיכום מתייחס לכל שלבי העסק: החל מבחירת המקום וכלה בבחירת הספקים. מתברר שדמוקרטיה ושקיפות אינם הצדדים החזקים של מדינות המפרץ. בעוד ההתדיינות בין IOTC לבין הפנטגון בעיצומה, נחתמה בינתיים עסקה חדשה עם ADNOC, הפעם בסך 1.9 מיליארד דולר.
אבו-דאבי אינה היחידה, לא חסרות עוד דוגמאות להסכמים כאלה במפרץ הפרסי. הבסיס אריפג'אן שבכווית משמש תחנת ביניים לכוחות האמריקניים בעירק. בשנת 2005 נחתם חוזה בלעדי עם תאגיד הנפט הלאומי בכווית בסך 4 מיליארד דולר לאספקת דלק לבסיס. גם במקרה הזה אגף הלוגיסטיקה בפנטגון דיבר על "מגבלות החוק המקומיות". וגם במקרה הזה, החברה הזוכה הייתה בשליטת משפחת המלוכה.
על פניו, המצב בבחריין שונה. במדינה הזאת נמצאים המטות של הצי החמישי והמרכז האזורי של האגף לאספקת הדלקים בצבא ארה"ב. מדי שנה עורך הפנטגון מכרזים בבחריין כדי להשיג אספקת דלק לשלוחותיו המקומיות, אך פעם אחר פעם הזוכה בחלק גדול מהמכרזים היא חברת הנפט הלאומית של בחריין. דויד קירש, יועץ לענייני אנרגיה, אומר בריאיון לניוזוויק שהוא לא מאמין לטענות הפנטגון כי החברה זוכה בגלל מחיריה האטרקטיביים. לדעתו יש סיבות אחרות לזכייה.
העיתונאי אראם רוסטון שערך את התחקיר בניוזוויק תוהה מדוע משלם המסים האמריקני צריך לממן הסדרים כובלים עם רודנים ערבים. תהייה נוספת שעולה היא מדוע כספים אמריקניים משמנים את גלגלי הג'יהאד. מדינות המפרץ הן מרכז לבנקאות האיסלאמית ובראש מועצות השריעה שלהן עומדים שייח'ים קיצוניים כיוסף אל-קרדאווי ותאקי אוסמאני. פסקיהם וספריהם מלאים שטנה ושנאה למערב והם קוראים בגלוי לרצח. על-פי ההדלפות של ויקיליקס, קרנות הצדקה במדינות הללו ממשיכות להיות גורם המימון העיקרי לאל קעאידה ולטליבאן. לפחות חלק מהקרנות המדוברות שייכות לשליטים המקומיים ומקורביהם.