רק לפני שבע שנים הצליחה תרזה פרנקל לדבר לראשונה, ולהודות: "אני נפגעת מינית. הותקפתי בנעוריי".
"שמעתי שעומד להתקיים יום עיון בנושא בקיבוץ הדתי", משחזרת פרנקל את הרגע בו החליטה לדבר. "התקשרתי וסיפרתי שאני בת קיבוץ שעזבה את המשק, שאני נפגעת תקיפה מינית ושאני מבקשת להגיד משהו בכנס".
המארגנים הסכימו ופרנקל נעמדה על הבמה, מול אנשים זרים, וסיפרה את מה ששמרה מגיל 13 עמוק בלב: איך הותקפה, כיצד שתקה, איך נשברה, ובעיקר - היא סיפרה על הכאב.
"סיימתי לדבר והייתה דממה שאחריה התפתח דיון לא קל. אף אחד מהמארגנים לא ציפה למה שאגיד". משם התפתח העניין. "הסיפור שלי עורר גלים בקיבוץ הדתי ולשמחתי הזמינו אותי שוב ושוב לדבר על הנושא. אנשים רבים התקשרו לחזק אותי ואף סיפרו לי על בחורה שנפגעה מינית כמוני והחלה לטפל בעצמה בעקבות מה ששמעה ממני. אחריה היו גם אחרות".
החשיפה הראשונה ההיא אומנם הפילה את פרנקל לשבועיים של תשישות פיזית ונפשית במיטה, אך לאחריהם היא הפסיקה לשתוק. בהתחלה דיברה בפורומים קטנים או סגורים, ועתה, לראשונה, גם בראיון חושפני. "החשיפה קשה, אבל גם מחזקת", היא מסבירה את החלטתה להתראיין. "כך אני מזיזה דברים ועוזרת לבנות אחרות שנמצאות במצב דומה".