הצטננות היא מחלת הילדים השכיחה ביותר. היא נגרמת על-ידי ווירוסים ולכן טיפול אנטיביוטי אינו יעיל בה. ההצטננות אופיינית לחודשי הסתיו והחורף, אך יכולה להופיע בכל ימות השנה. הסיבה לכך שההצטננות שכיחה יותר בחודשים הקרים, קשורה כנראה לעמידות גבוהה יותר של הווירוס בטמפרטורות נמוכות ולשהייה של הילדים למשך זמן רב יותר במקומות סגורים ולא מאווררים.
הוירוסים הגורמים למחלה, משתייכים למספר רב יחסית של קבוצות, כשבכל קבוצה, עשרות רבות של זנים. זו הסיבה להידבקות חוזרת ונשנית.
אצל תינוקות וילדים, ההצטננות יכולה להופיע כמעט ברצף ואין זה נדיר לראות תינוק שחולה בהצטננות אחת לחודש, בעיקר בחודשי החורף.
מאפייני המחלה בתינוקות וילדים הם: נזלת, חום, שיעול וכאב גרון. אצל תינוקות קטנים אף קיימת אפשרות לשלשול. ההדבקה נעשית באמצעות טיפות המכילות את הווירוס ומופצות על-ידי שיעול או התעטשות של אדם חולה או במגע ידיו של החולה.
הסימפטומים מופיעים יום עד מספר ימים לאחר החשיפה. בדרך-כלל המחלה תחלוף מעצמה תוך מספר ימים, אך לעיתים עלולים להתפתח סיבוכים שיתבטאו בדלקת אוזניים, דלקת גרון או צפצופים בריאות. לעיתים נדירות אף עלולה להתפתח דלקת ריאות.
קיימות תרופות שונות להפחתת הגודש בעת הצטננות, אך אין הוכחות שתרופות אלה אכן מקצרות את המחלה ומונעות סיבוכים. מה גם שמומלץ להימנע מתרופות מפחיתות גודש בתינוקות עד גיל שנתיים ולהיזהר עם הטיפול בתרופות אלה בילדים עד גיל שש שנים. עם זאת, בהחלט אפשר לתת לילד תרופות להורדת חום, לחשוף אותו לאדים, לטפטף מי-מלח לאף או במקרים מסוימים להשתמש באינהלציה של מי-מלח. כאשר אזור האף אדום מרוב קינוחים, מומלץ למרוח על המקום ג'ל למניעת אדמומיות ולקנח ולנקות את האף עם מגבונים ייעודיים לכך.
השיטה הטובה ביותר להילחם בהצטננות היא במניעתה על-ידי איוורור החדרים בהם שוהים הילדים והקפדה על רחיצת הידיים, שימוש בממחטות חד-פעמיות והימנעות משפשוף אזור האף באמצעות הידיים.
כאשר הילד חולה או מצונן, מומלץ להימנע מלשלוח אותו לגן עד להחלמתו המלאה קרי - 24 שעות ללא חום. כמו-כן, כדאי לדעת שלאחר הצטננות הילד עלול להמשיך ולהשתעל עוד תקופה ממושכת, למרות שגורם המחלה כבר אינו קיים. לכן, אם אין לילד חום או קוצר נשימה, אין טעם למהר ולרוץ לעיתים קרובות לקופת-החולים מקום בו קיימת אפשרות להדבקות במחלות נוספות.