מי פנוי לרצח

במשמרת ממוצעת מצליחה המשטרה להפעיל 260 ניידות סיור בכל רחבי הארץ. ניידות הסיור הן אלו העונות בדרך כלל לקריאות אזרחים. ישנן גם ניידות תנועה, בילוש ויס"מ, ובמקרים קיצוניים הן נרתמות לטיפול באירוע שאינו מתחום עיסוקן המוגדר. מצד שני, גם ניידות סיור מגויסות לאירועים שאינם בסדר יומן הרגיל. במקרה פיגוע, האזרחים הזקוקים לניידות משטרה בעניינים אחרים נותרים כמעט ללא מענה. ניידות הסיור מסייעות גם בטיפול בנהגים סוררים, למשל כאלה החונים בתחנות אוטובוסים. מדי פעם ניידת סיור תתבקש על-ידי התחנה ללוות עצירים לבית המעצר המחוזי, לבצע צווים של בתי משפט, להגיב מיידית להפגנה כלשהי, ללוות אישי ציבור שמגיעים לערים, לסייע לבלשים בפעילותם, או לחסום רחובות כדי לאפשר לחבלני משטרה לטפל בחפץ חשוד; עד הגעתם, אין לטפל בחפץ החשוד. האירועים האחרים נאלצים לחכות. הנה דוגמה טרייה ובוערת. ביום שלישי שעבר אחר-הצהריים פרצה שריפה בבניין מגורים בן ארבע קומות בפתח-תקווה. לאחר שכיבוי האש פרס את כוחותיו הגיעו ניידות משטרה: שלוש ניידות סיור, שהן כל כוח הסיור של העיר. כמו-כן הגיעה ניידת תנועה. השוטרים עסקו בכיוון התנועה ובהרחקת הקהל. באותו זמן התקבלו כמובן במוקד מחוז המרכז עוד קריאות מפתח-תקווה על שלל אירועים - אך כולם נאלצו להמתין לסיום האירוע. ניידת נוספת נותרה עוד כשעה אחרי סיום האירוע, לצורך תשאול ותחקור. בעת הרצח של גדי ויכמן היו בבאר-שבע רק שתי ניידות סיור משטרתיות, וכן ניידות סיור עירוני המשלב שוטרים ופקחים. באותן שעות הקטנות של ליל שבת התקבלו במוקד 100 של באר-שבע כ-50 קריאות, מתוכן 34 על הפרעות רעש. הגעה לכל האירועים הללו, קל וחומר הגעה מיידית, היא כמעט בלתי אפשרית כשמצבת השוטרים והניידות כה נמוכה. הניידת המשולבת הגיעה לרחוב בר-ניסן בעיר רק לאחר הרצח; שוטרת ופקח שיקרו ואמרו שהגיעו כבר לאחר צמד הקריאות הראשונות, סמוך לחצות. עיכוב כגון זה אינו יוצא דופן במקרים של אירועי רעש. הפעם זה נגמר ברצח. מצבת כוח האדם של המשטרה לא השתנתה מאז 1994. היא מונה כ-27 אלף שוטרים, שכמובן רק חלקם בתפקידים מבצעיים. כשהוקמה המשטרה בתש"ח, על בסיס השוטרים היהודים במשטרת המנדט הבריטי, היו בה כ-1,300 שוטרים: יותר מחמישה שוטרים לאֶלף תושבים. היחס כיום הוא 3 שוטרים לאלף תושבים. לתפקוד סביר של המשטרה חסרה אפוא לפחות 10,000 שוטרים. משטרת המנדט מנתה, על-פי מחקר של יהושע כספי, 67 תחנות משטרה ו-44 נקודות משטרה. כיום, כשמספר התושבים בארץ גדול עשרת מונים ולמעלה מזה, יש כ-64 תחנות משטרה. ויש לזכור שמשטרת המנדט מילאה גם תפקידים צבאיים. ההערכה היא שתוספת 60 ניידות ו-550 שוטרי סיור תוריד את ממוצע הקריאות לניידת במשמרת מ-6.5 ל-4 ותאפשר תפקוד סביר. איכשהו, בחלונות הקובעים במדינת ישראל לא מבינים זאת. פרט מעניין: מעולם לא נערכה הפגנה מול משרד האוצר בדרישה לתוספת שוטרים וניידות סיור.

זה קרה לפני שלושה חודשים. עמדתי לחנוֹת ליד הבית, כשרכב מסחרי גדול של חברת 'כץ משלוחים' נעמד באמצע הנתיב וחסם את הדרך. סימנתי לנהג שהוא חוסם, הוא סימן לי בחזרה תנועה מגונה ויצא מהרכב, תוקע אותי ואת שאר התנועה. בדיוק כשעמדתי להיכנס לבניין (איכשהו הצלחתי לתמרן חנייה) הוא בא מולי, החוסם מהמשלוחים. אני יודע שעשיתי טעות, אני יודע שבמדינה שלנו שומר נפשו ינצור לשונו, אבל בכל זאת אמרתי לו שככה לא מתנהגים והמשכתי לעבר הבניין. הוא הסתובב אליי. "מה אמרת?! בוא הנה!", הוא צעק, והוסיף כמה משפטים חמים שלא יפה לכתוב וגם לא להגיד בעל פה. נרתעתי לאחור, והוא בעקבותיי. הוא היה בחור חסון, שרירי וכועס, ואני בסך הכול רציתי לחזור הביתה בשלום. "אין לך שום זכות לחסום את הכביש", גמגמתי עם הגב לקיר, אבל הוא המשיך להתקרב אליי, תוך שהוא מפגין ידע מרשים באוצר המילים המאיימות בעברית ובערבית. הבנתי שיש לי שתי ברירות: לעמוד על שלי כמו גבר ואולי להופיע מחר במסגרת שחורה בעיתון, או לברוח כמו ארנב מפוחד ואולי לשרוד. בחרתי באפשרות השנייה. סובבתי אליו את הגב והתחלתי לרוץ במעלה המדרגות. הוא רץ אחריי. התחלתי לחשוב מה יהיה כשנגיע לקומה האחרונה, אם הוא לא ישיג אותי לפני כן, אבל הוא עצר והסתפק ביריקה ארוכה ומדויקת. ברגליים כושלות עליתי הביתה, ומבעד לחלון ראיתי אותו שופך על המכונית שלי קפה שחור עם הרבה הרבה בוץ. אחרי שנרגעתי (זה לקח כמה שעות) שלחתי לאגף כוח האדם של 'כץ משלוחים' תלונה בדוא"ל. שעה אחר כך התקשרה מישהי, אמרה שזה לא תחת אחריותה והבטיחה שתעביר למי שכן אחראי. חיכיתי כמה ימים, ומשראיתי שאף אחד לא חוזר אליי - הלכתי למשטרה. השוטר בתחנה, תתפלאו, היה אדיב למדי והביע זעזוע ממה ששטחתי באוזניו. אחר כך רשם את התלונה בתמציתיות עילגת ונתן לי קוד וסיסמה כדי שאוכל לעקוב באינטרנט אחר מהלך החקירה. לא חלף זמן רב, ויום אחד אכן הוכיחה משטרת ישראל שאכפת לה: היא הודיעה לי שהתיק נסגר בלי שהתוקף זומן לחקירה. מכץ משלוחים, אגב, לא יצרו איתי קשר עד עצם היום הזה. כמה ימים אחר כך שמעתי צעקות מלמטה. מיודָעִי הנהג החסון עמד שם וצרח בזעם על אחד השכנים שבטעות שפשף קלות את המסחרית הקדושה שלו. השכן, חיוור ורועד, הגיש לו בהכנעה את מסמכי הביטוח. החסון המשיך לצרוח ולהשתולל, רשם מה שרשם ונסע לדרכו. אפילו לא התקשרתי למשטרה. בשביל מה להפר את הסדר הציבורי?

תגובת משטרת ירושלים: עם הגשת התלונה נפתחה חקירה על-ידי חוקרי תחנת בית-שמש, ונסיבות המקרה לא הצדיקו את המשכה. ניתן לערער על סגירת התיק בפני קצין החקירות המחוזי או בפני הפרקליטות. מחברת 'כץ משלוחים' לא נתקבלה תגובה עד רגע סגירת הגיליון ("מקור ראשון"). דביר שרייבר