יהדות ארה"ב נקלעה לתהליך של הצטמקות מפחידה. היא הולכת ונשחקת ומאבדת את זהותה העצמית. על מצבה העגום מתריע, בראיון מיוחד ל-News1, גד נחשון, עורכו הנמרץ של ה"ג'ואיש פוסט" רב-ההשפעה בקרב היהדות האמריקנית.
נחשון, שהוא גם היסטוריון, חוקר מזה שנים את גלגוליה של היהדות המפוארת הזאת, בצד התייחסותם של השלטונות אליה. בשיחה עימי הוא מצר על נישואי התערובת ההולכים ומתרבים, כאשר 40% מיהודי ארה"ב נישאים עם לא-יהודים.
בתוך כך מטעים נחשון שכוח ההצבעה של היהודים האמריקנים רק הולך ומתמעט, כאשר 80% מהם מצביעים עבור המפלגה הדמוקרטית. למרות התמיכה הגורפת בה, ניכרת, לדבריו, במרוצת השנים האחרונות, שחיקה בולטת בתמיכתה של מפלגה זו בישראל. במצב האבסורדי שנוצר, נישא הדגל הפרו-ישראלי בקונגרס האמריקני דווקא בידי הרפובליקנים.
בד בבד רואה נחשון הפגנת אדישות מוחלטת של הדור היהודי-אמריקני העכשווי לעניין זהותו וליחסו לישראל. בעוד שבדורות קודמים היה לו קשר רגשי לשואה ולתקומה, הרי שהקשר הזה נעלם לו לאורך הזמן.
ריקנות
אליבא דנחשון נעדר הדור היהודי הצעיר כל ידע בהיסטוריה של הציונות בפרט ושל מדינת ישראל בכלל. מסתבר שהריקנות הזאת בולטת אפילו בקרב הסקטור הדתי, שצעיריו מתעתדים להיות רבנים. עד לידי כך הגיעו הדברים שהיחלשות הזיקה לישראל תורמת לתמיכה יהודית גלויה בתעמולה הערבית הארסית.
בין היתר בא הדבר לידי ביטוי בתמיכה ליברלית, כביכול, בפלשתינים כצורך של "תיקון-עולם". אלה המתקראים ליברלים קוראים בגלוי לא רק למאבק נגד הכיבוש הישראלי, אלא גם לחרם טוטאלי על ישראל בשל מדיניות ההתנחלות שלה ביהודה ובשומרון.
לדברי נחשון נתלים הליברלים האלה בקמפוסים האמריקניים הפרו-ערביים והאנטי-ישראלים, הקוראים לחסל את הסיוע של ארבעה מיליארד דולר לישראל, בטענה שהוא משרת את דיכוים של הפלשתינים. כוחם של ה"ליברלים" האלה מתעצם משנה לשנה, מבלי שההסברה הישראלית תיתן לכך תשובה הולמת.
התעלמות
על האווירה האנטי-ישראלית הגואה מעיד נחשון את אותם חברי-כנסת ישראלים שהותקפו בקמפוסים האמריקניים על-ידי סטודנטים מקומיים בעת שהופיעו בפניהם. ואם לא די בכך, הרי שרבנים ראשיים של בתי-כנסת במנהטן ובדורצ'סטר פירסמו בעצמם כרזה המביעה תמיכה במדינה פלשתינית, כמו גם בהופעתו הפרובוקטיבית האחרונה של אבו מאזן בעצרת הכללית של האו"ם. אותם רבנים התעלמו, לדברי נחשון, במפגין, מנאומו השחצני של יו"ר הרשות הפלשתינית, שכינה את ישראל "מדינה גזענית וקולוניאליסטית".
נוכח כל אלה מתריע נחשון גם על השחיקה הגדולה בפילנתרופיה של הרחוב היהודי. לצורך כך הוא מסתייע במנכ"ל ועידת הנשיאים, מלקולם הונליין, שבראיון עימו קבל באוזניו על שהדור הצעיר אינו תורם עוד ליעדים יהודיים.
בה בשעה שהחלל היהודי בולט כל כך, רואה נחשון את האבסורד הגדול במשכורות העתק של ראשי המוסדות היהודיים בארה"ב, בעוד שהם משמשים כרועים ללא צאן, שזה מכבר נטש אותם לכל הרוחות.
